הממשלה אישרה היום (ראשון) את מינויו של יהלי רוטנברג לחשב הכללי במשרד האוצר, במקום החשב היוצא רוני חזקיהו. כחלק מתפקידו, אחראי החשב הכללי על ניהול החוב של מדינת ישראל, ורוטנברג הולך לרשת חוב הולך וגדל במסגרת ההתמודדות הכלכלית עם משבר הקורונה.
עם זאת, כדאי לא להיבהל מהעלייה בשיעור החוב, ולזכור שמצב החוב של ישראל הוא מהטובים ביותר מבין מדינות ה-OECD.
חמישה דברים שחשוב לזכור על החוב של ממשלת ישראל
1. החוב של ישראל נמוך יחסית: כבר שנים ארוכות שיחס החוב-תוצר של ישראל נמוך, יחסית למדינות ה-OECD, ומשבר הקורונה רק הולך ומבליט את הפער הזה עוד יותר. למעשה, ישראל נהנית מאחד מהיחסים הטובים ביותר בין חוב לתוצר מבין המדינות המפותחות.
הוצאות העתק של ממשלות ברחבי העולם על סיוע למשק בעקבות משבר הקורונה, הקפיצו את שיעור החוב הממוצע של המדינות המפותחות. קרן המטבע הבינלאומית צופה שעד סוף השנה יעמוד הממוצע מעל ל-100% חוב-תוצר. מדינות כמו בריטניה, קנדה, בלגיה, צרפת, ארה"ב וספרד צפויות לחצות את רף ה-100%, ואיטליה צפויה להגיע לכ-200%.
לעומתן, המצב של ישראל בטוח בהרבה. התרחיש הקיצוני ביותר של בנק ישראל צופה שיחס החוב-תוצר של ישראל יעמוד ב-2025 על 87%. זה במצב שבו ישראל מאבדת שליטה במגפה. בתרחיש החיובי יותר, החוב צפוי להישאר מתחת ל-80%.
2. החוב של ישראל נמצא בידיים ישראליות, וכדאי לשמור עליו ככה: לישראל יש יתרון משמעותי על פני מדינות אחרות ב-OECD כשזה מגיע לניהול החוב. הרוב המוחלט שלו מוחזק על ידי ישראלים, ולא על ידי משקיעים זרים.
למעשה, ב-2019, 87% מהחוב כולו היה נקוב בשקלים, והוחזק ברובו על ידי ישראלים. במהלך 2020 נעשה אמנם גיוס חוב גדול באופן חריג בחו"ל, אבל מדובר במהלך חד פעמי שככל הנראה לא ישנה מאד את הרכב החוב הכולל.
מדובר ביתרון אסטרטגי של ישראל על פני מדינות אחרות. משקיעים מקומיים נוטים לבטוח יותר ביציבות של ממשלת ישראל, והמסחר באגרות חוב ממשלתיות בארץ נוטה להיות תנודתי פחות מאשר בבורסות בחו"ל. המשמעות היא שישראל יכולה להיות בטוחה ביכולתה לגייס חוב במחיר יציב, בלי שהמשקיעים "יענישו" את הממשלה על ידי ייקור הגיוס.
יש לציין שחלק גדול מהחוב הנקוב במטבע חוץ הוא למעשה יציב וקבוע, ולא מגויס ישירות בשוק. רק כ-7% מסך החוב של ישראל ב-2019 היה גיוס עצמי בחו"ל, הסוג התנודתי וה"מסוכן" ביותר של חוב.
3. לא להתרגש מחברות דירוג האשראי: ישראל נהנתה לאחרונה מאישרור של חברת הדירוג S&P, אבל אין הבטחה שדירוג האשראי של ישראל לא ירד בעתיד. לכן, חשוב לזכור לא להתרגש מהציון שנותנות שלוש חברות דירוג האשראי לחוב הישראלי.
הסיבה העיקרית היא שהשפעות דירוג האשראי מורגשות בעיקר בהנפקות העצמיות של הממשלה במטבע חוץ, אותם 7% מסך החוב הכללי. על יתר קטגוריות החוב הדירוג משפיע מעט מאוד, עד בכלל לא.
יתכן שהימנעות מהשקעה בזמן משבר חסר תקדים תפגע במשק הישראלי באופן קשה הרבה יותר מעלייה במחיר גיוס החוב במטבע חוץ.
4. הריבית נמוכה באופן היסטורי: אם כבר לגייס חוב בהיקפים גדולים, עכשיו זה הזמן הטוב ביותר לעשות את זה. מאז משבר 2008 הריביות על אגרות חוב נמצאות בשפל חסר תקדים.
משבר הקורונה הפך את החוב לזול עוד יותר. בנקים מרכזיים, כולל בנק ישראל, התערבו בתחילת המשבר בכוונה להוריד את הריבית על אגרות חוב ממשלתיות, במטרה לסייע לממשלות לממן את ההתמודדות עם המשבר.
למעשה, עד כה הכריז בנק ישראל שירכוש אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של 100 מיליארד שקלים, כדי להקל על עלויות הגיוס.
5. קרן המטבע קוראת לממשלות העולם לא לפחד לעבור את רף ה-100% יחס חוב תוצר: ישראל כאמור רחוקה משם מרחק גדול, אבל שווה לזכור שארגונים כלכליים בינלאומיים, ובנקים מרכזיים ברחבי העולם, מפצירים שוב ושוב בממשלות להשקיע תקציבים גדולים בלי לחשוש מהעלייה ביחס החוב-תוצר.
בכנס השנתי של קרן המטבע, לפני כחודש, תמכה מנכ"לית הקרן, קריסטלינה גורגייבה, במדיניות תקציבית מרחיבה, למרות הזינוק האחרון ברמות החוב הממשלתיות. ״עכשיו הזמן להגדיל את החוב״, אמרה גורגייבה.
מנכ״לית הקרן המליצה להרחיב את הסיוע שנותנות מדינות העולם לאזרחים: "צריך לעשות עוד כדי להתמודד עם העלייה ברמות העוני, אי השוויון והאבטלה, וכדי לקדם התאוששות כלכלית".
גורגייבה אמרה שמדובר בעלייה בטווח הקצר יחסית, ולכן "לא לחשוש לעבור את רף ה-100% חוב-תוצר כדי לממן את הוצאות הקורונה".
