כל מצגת של קברניטי הכלכלה בחודשים האחרונים נפתחת בשקופית ׳ישראל נכנסה למשבר בתנאים כלכליים טובים׳, אמירה שכבר הפכה לכמעט אקסיומה. ואכן, מרבית המדדים הכלכליים ערב הכניסה למשבר היו חיוביים, אבל  ככל שעובר הזמן בעיות העומק של המשק הישראלי צצות ועולות, ומקבלות משקל גדול יותר.

מתוך מצגת בנק ישראל

המדדים הכלכליים שיש בדרך כלל נטייה להבליט אותם פחות, מספרים סיפור אחר על הכלכלה הישראלית. ואם הם לא יילקחו בחשבון, ישראל של אחרי הקורונה עלולה להיות מדינה מפולגת, חלשה וענייה יותר.

1. ישראלים עניים, גם ״בניכוי חרדים וערבים״

המדדים שתומכים באמירה ש׳כלכלת ישראל היתה במצב טוב ערב המשבר׳ כוללים אבטלה נמוכה, שכר ריאלי מטפס, הכנסות גדלות ממיסים, משק צומח ויחס חוב תוצר קטן. אלה סימנים חשובים, המעידים על חוזק המשק הישראלי ועל מרחב תמרון גדול שיש לקובעי המדיניות. אבל ישנן גם בעיות עמוקות. העוני היא אחת מהן.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

למרות הדימוי ההיטקי, ישראל היא אחת המדינות עם שיעור העוני הגדול ביותר ב-OECD. גם ״בניכוי הערבים והחרדים״ כפי שאמר ראש הממשלה נתניהו בעבר (ישראל היא כנראה המדינה היחידה בה הוצאת שני מיעוטים מהמדד הפכה למקובלת) שיעור העניים בישראל גדול בהשוואה ל-OECD. שיעור האנשים שעובדים ונותרים עניים גם הוא גבוה בישראל, והמגמות הללו התחזקו בתקופת הקורונה שפוגעת יותר בחלשים.

2. שיאנית הפערים בין האזרחים

בישראל הרבה מאד עובדים חסרי מיומנויות בסיסיות. הישראלים נמצאים מתחת לממוצע ה-OECD במיומנויות הקריאה, החשבון והאוריינות הטכנולוגית. הפערים במיומנויות בין הישראלים הם הכי גדולים ב-OECD. קטר ההייטק אמנם דוהר קדימה, אבל נראה ששאר הקרונות לא מחוברים אליו.

איך ישראל הגיעה למשבר? (נתונים: OECD | גרפיקה: אידאה)

3. משקיעים מעט מידי בתשתיות

ההשקעה הציבורית בישראל נמוכה, ורמת השירותים לאזרח ירודה. הביטויים המשמעותיים ביותר למשבר הזה הם מערכות החינוך והבריאות, איתם נפגשים כל האזרחים. אבל גם בעומק מנגנון המדינה, המגזר הציבורי סובל ממיעוט בכוח אדם. שירותים ותפקידים רבים עברו בעשורים האחרונים מהמדינה לחברות חיצוניות וקבלני משנה.

איך ישראל הגיעה למשבר? (נתונים: OECD | גרפיקה: אידאה)

כשעננת החל״ת תתפזר, יחשף הגרעין הקשה של פליטי שוק העבודה

החיסון אולי באופק, אבל המשבר הכלכלי רק בתחילתו. הקורונה היא סערה שמאתחלת את הכלכלה מחדש. עסקים, עצמאים ועובדים רבים שמתקיימים כעת על בסיס דחיית תשלומים וחבילות סיוע חודשיות, יגלו שאין להם לאן לחזור. עסקים שעברו למסחר אונליין לא יחזרו למצבת העובדים שהייתה להם ערב המגיפה. חברות שקיצצו בעובדים, במשרדים ובשכר לא ימהרו לחזור אחורה.

היגיון הקפאת הכלכלה, והפשרתה יכול היה להיות רלוונטי לתקופת מגיפה קצרה. אחרי קיפאון של למעלה משנה, ההפשרה תהיה תהליך כואב, תהליך אותו לא כל הרקמות ישרדו. אחרי שתתפזר עננת החל"ת, יחשף הגרעין הקשה של פליטי שוק העבודה.

המשבר חושף את המציאות הכלכלית העמוקה, והחשובה יותר

עוצמת המשבר גרמה לחלק מ׳תנאי הפתיחה הטובים של ישראל׳ לאבד מעוצמתם. התעסוקה הכמעט מלאה נסחפה בים של סגירת עסקים והוצאה לחל״ת (תחת אימוץ המודל הגרמני); סרגל הייחוס לגודל החוב זז, ולא ברור עוד איך ימדד ביציאה מתקופת המשבר. השכר הממוצע אמנם עלה, אבל הגדילה נבעה מפיטורים של עובדים חלשים יותר.

התעסוקה הכמעט מלאה נסחפה בים של סגירת עסקים והוצאה לחל״ת (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ככל שיחלוף הזמן דווקא הבעיות העמוקות יותר הן שיקבלו ביטוי. לרבים ממפוטרי הקורונה אין כישורים להשתלב מחדש בשוק העבודה. על פי מחקרי משרד האוצר ובנק ישראל, המשבר פוגע בעובדים עניים בצורה קשה יותר, ולרובם יהיה קשה למצוא את דרכם בעולם החדש. פערים כלכליים הם תמיד בעיה חברתית, אבל כשהם הופכים לכרוניים, הם עלולים ליצור חברה מפוצלת ומפולגת מתמיד.

גם כשמסתכלים בטווח הארוך יותר, מצב מערכת החינוך אינו מבשר טובות לגבי עתידה של הכלכלה הישראלית. כבר היום יש משרות רבות ואיכותיות שאינן מאוישות, ומערכת החינוך אינה מצליחה להדביק את הפער. בתי הספר הצפופים של ישראל כבר שנים לא מצליחים להוות מנוף לצמיחה.

היעדר הכשרות מקצועיות: סמל לחוסר תכנון 

היציאה מהמשבר דורשת מעורבות גדולה של המדינה – תכנון, יוזמה, ביצוע ומימון פרויקטים. ספק אם משרדי הממשלה המיובשים יכולים לעמוד במשימה. דוגמה לכך היא האגף להכשרות מקצועיות במשרד העבודה. אחרי שנים של ייבוש תקציבי האגף לא מצליח לעמוד במשימה של הכשרות עשרות אלפים למקצועות הנדרשים.

ישראל כ״ץ. המינהלת החדשה מעידה על עומק המשבר (צילום: דבר)

הקמת 'מינהלת' חדשה במשרד האוצר מעידה על עומק הבעיה: במקום להשקיע בשיקום מערכת שתפעל ברזולוציה גבוהה ותפעיל את מערך ההכשרה המקצועי, הוקם גוף ריכוזי וכנראה חסר תוחלת, שינסה להשיג כמה שיותר בכמה שפחות מאמץ.

בזמן שבעולם מציגים תכניות השקעה ענקיות תחת מה שהפך להיות במקומות מסויימים סיסמת המשבר ״לבנות מחדש טוב יותר״, בישראל אין תקציב, אין תכניות מגירה ואין תפיסה חדשה של עתיד המשק. מה קטר הצמיחה הבא של המשק? לאילו משרות מכינה מערכת החינוך את תלמידי בתי הספר? איך יראו החקלאות והתעשייה של ישראל בשנת 2030? איך תהפוך מערכת הבריאות למנוע צמיחה? כרגע מתעסקים בתקציב לשבוע האחרון של 2020.

אחרי הפספוס של המודל הגרמני שזרק את ישראל למלכודת החל״ת, ישראל בדרך לפספוס נוסף, בעל נזק אסטרטגי גדול אפילו יותר. המשבר לא מנוצל למימוש הזדמנויות, כפי שקרא לעשות נגיד בנק ישראל וכפי שנהוג כעת בעולם. בימים רגילים היעדר חזון והנהגה כלכלית הם דבר מדכדך. בימים של רעידת אדמה כלכלית שטורפת את הקלפים מסביב לעולם, זו סכנה של ממש.