״הפסיכולוגים החינוכיים הם הרבה פעמים הקו הראשון לנושא האובדנות״, אומרת נעם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית מהפורום למען פסיכולוגיה ציבורית, ״אם יש ילד שאומר אמירות אובדניות או שביצע ניסיון אובדני, יבקשו בבית ספר הערכה מאתנו. הבעיה שהתקצוב של התכנית לא יציב״.

היום (שלישי) מתקיים ״יום למניעת אובדנות״ בכנסת. ח״כ קטי שטרית (ליכוד), ראש השדולה למניעת אובדנות אומרת ל׳דבר׳: ״ניסיונות ההתאבדות נעים בין 5,000 ל-6,000 בשנה. זה נתון מזעזע. ולצערנו הרב אין שום גורם מתכלל שמאגד בתוכו את כל הדברים שקשורים לנושא הזה״.

ח״כ שטרית: ״התכנית הלאומית לא מתוקצבת כמו שצריך״

שטרית מנסה לקדם הצעת חוק להקמת רשות ממשלתית למניעת אובדנות. אך נראה שבמצב הפוליטי הנוכחי זה לא יקרה בקלות.״הכוונה שתהיה תכנית מגיל לידה עד זקנה, שתקיף בתוכה את כל המעגלים של האדם. שמענו כבר על ילד בן 8 שקפץ ממרפסת. צריך לדאוג גם לגיל ההתבגרות וגם אחר כך לחיים האזרחיים. הוחלט על תכנית לאומית למניעת אובדנות שהופעלה ברשויות וכתוצאה מזה דווח על ירידה של 13% לעומת עלייה של 7% איפה שלא הפעילו אותה״.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

למה לנסות להקים עכשיו רשות, במקום לדאוג לתקציב בסיסי לתכניות שכבר קיימות?
״התכנית הלאומית לא מתוקצבת כמו שצריך. הממשלה לא מוציאה מספיק תקציב למרות שיש תכנית שעד ה-23 בדצמבר יעבור תקציב ל-2020 ועובדים כרגע על תקציב 2021. צריך שיהיה לזה הד תקשורתי״.

״אנחנו פועלים בשדולה לקיצור זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי. לוקח חודש רק לקבל את התור, וזה יכול לקחת בין חצי שנה לשנה. במקרה של אובדנות פעילה הטיפול יהיה מידי וזמן ההמתנה לא יארך יותר משבוע. קופות החולים חסכו המון כסף בזמן הקורונה״.

מה עוד עושה השדולה בשביל למנוע אובדנות?
״אנחנו קוראים לרישום מקרי אובדנות. היום הפרטים על מקרי אובדנות חסרים. יכולים לרשום ״נפילה מגובה״, או ״התנגשות של מכונית בקיר בטון״ ועוד. זה לא רשום כמעשה אובדני. צריך להסיר את הסטיגמה בעניין הזה. אנחנו פונים לכל המגזרים, הערבי, החרדי שם מפחדים מהבושה שיכולה להיגרם, לפגוע בשידוכים, נישואים״.

נעם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית: ״בנתיבות אין טיפול״

מבקר המדינה ביקר את התקצוב של התכנית הלאומית למניעת אובדנות. בדו״ח שפורסם באפריל כתב מתניהו אנגלמן על התקציב שהוא ״לא הוסדר, ובפועל קוצץ בכ-54%. בתקופת הפעלת התכנית בשנים 2019-2014 צומצם תקציב התכנית מ-110 מיליון שקלים ל-51 מיליון שקלים״.

"הקורונה, כגורם סטרס מתמשך מעלה את הסיכון לחרדה, לדיכאון וגם לאובדנות", אומרת יצחקי. "בגלל שהמצב התקציבי לא ברור, וצריך לאשר אותו כל שנה מחדש, זה גורם לקטיעה של טיפולים. וקטיעת רצף טיפולי הוא מסוכן.

״מי שלא נמצא שחייב באשפוז מידי, יכול לחכות בממוצע שנה. ילד שאמר שעכשיו הוא רוצה למות יחכה לתור. ילדים בסיכון נמוך יכולים להיות מטופלים בשפ״חים (שירותים פסיכולוגים חינוכיים) אבל זה תלוי בתקציב שלא תמיד קיים״.

יצחקי אומרת שהתכנית הלאומית היתה צעד בכיוון הנכון, ״זה עוד גורם לפני בריאות הנפש שיכול לעשות הערכה ולתת טיפול ברמה מסוימת״, אבל מדגישה שזה לא מספיק ״בנתיבות אין בכלל טיפול, בפריפריה הרבה פעמים טיפול פסיכולוגי לא קיים״.

ד״ר שירי דניאלס מנהלת בער״ן: ״עלייה של 160% בפניות בסגר הראשון״

ב-9 באוגוסט הודיע שר הבריאות, יולי אדלשטיין, שהוא הנחה את אנשי משרדו להקצות תקציב של כ-14 מיליון שקלים עבור תכניות למניעת התאבדות. בנוסף ביקש להקצות 9.5 מיליון שקלים לקווים חמים עבור התמודדות עם מצוקות נפשיות. אלא שלדברי ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בער״ן, התקציב לא באמת עבר.

המוקד של ער"ן נראה כמו חדר מיון קדמי בהקשר של מצוקה נפשית. הנתונים על מספר הפניות הגבוה יכולים לתת תמונת מצב למצוקה הקיימת. בער״ן מדווחים על 267 אלף פניות ממרץ ועד השבוע. 6,000 מתוכן עם תוכן אובדני.

לכל אורך 2019 היו בסך הכול 204 אלף פניות, כך שמדובר בעלייה משמעותית. בער״ן מדווחים על עלייה של 160% בפניות במהלך הסגר הראשון, ולמעלה מ-140% בסגר השני.

״מיפוי הפניות שערכנו בער"ן בימי הסגר השני, מעלה שיש עלייה ניכרת בעוצמת המצוקה הרגשית ומצבי הסיכון בשירות הטלפוני והמקוון״, אומרת דניאלס, ״יחד עם זאת, עצם הפנייה לעזרה מעידה על תעצומות נפש וחוסן.

״במסגרת שיתוף פעולה עם משרד הבריאות, מתקיימות גם שיחות יזומות עם אנשים המבודדים במלונות הקורונה אשר חווים לעיתים מצוקה אקוטית ומחשבות אובדניות״.

דניאלס אומרת שהתפקיד שלהם הוא ״להקשיב ולתת לגיטימציה לכאב הנפשי ולנסות להרחיב את הפרספקטיבה, כדי להוציא את האדם מראיית המנהרה ולעודד אותו לקבל עזרה. לפעמים זה מרוץ נגד הזמן״.

בניסיון לאפיין את הפניות אומרת דניאלס ש״עם התקדמות משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית עדים בער"ן לעלייה בפניות מבוגרים צעירים ובוגרים שמתמודדים עם אתגרי המשפחה וכורעים תחת נטל קשיי התעסוקה.

״חלק מהפונים מתמודדים עם מצוקה נפשית גם בשגרה, אבל היא החמירה בזמן הקורונה. בעוד שחלק ניכר מהפונים מתמודדים בפעם הראשונה עם מצוקה נפשית שעד כה היתה באופן יחסי זרה להם״.

דניאלס מדגישה שהמסר החשוב ביותר הוא שאובדנות ניתנת למניעה באמצעות קבלת תמיכה רגשית וסיוע מקצועי. ״בנוסף לעזרה נפשית ראשונה, משרד הבריאות מעניק שלוש שיחות טיפוליות באמצעות הקופות. אנחנו מבינים שהקורונה עוד תלווה אותנו לתקופה ארוכה הרבה יותר ממה ששיערנו. אנחנו עוקבים בדאגה אחרי העלייה במפלס החרדה, המצוקה ושיחות הסיכון ובמקביל לא שוכחים את העוצמה של מאות אלפי הפונים שהיו חזקים ברגעים חלשים ופנו אלינו לעזרה.

״בער״ן אנחנו יודעים שגם מרחוק אפשר להרגיש קרוב. גם דרך הטלפון ומעבר למסך המחשב אפשר לבטא אהבה, לתת ולקבל תמיכה. לצד הצורך במציאת חיסון, המשימה הלאומית שלנו צריכה להיות בניית חוסן נפשי. טיפוח חשיבה חיובית, הגדלת האפשרויות לתרגול פעילות גופנית ומתן תמיכה רגשית הם המפתח״.

תגובת משרד הבריאות: "אכן הוקצה התקציב למבחן תמיכה לקווים חמים לאור מגיפת הקורונה – המבחן פורסם והתגמול יחולק בהתאם לדיווחים של העמותות השונות. יצוין כי העמותות כבר קיבלו מקדמה לטובת הקמת התשתיות וזאת על בסיס תכנית העבודה הצפויה שלהם שהועברה למשרד".

***

הקו החם של ער״ן מעניק סיוע 24/7 בטלפון 1201 וברשת בצ’אט באתר ער״ן