תלמידי כיתות ה'-ו' חוזרים לספסל הלימודים היום (שלישי), לאחר מעל חודשיים של לימודים בזום ומפגשים בפארק. הלמידה תיערך במתכונת של חצי שבוע בבית הספר, ולמידה מרחוק ביתר השבוע. שתי מחנכות, תלמיד ותלמידה מספרים ל'דבר' על ההתרגשות והחששות.

"לפעמים פשוט סתם נמאס ואין כוח יותר לפתוח את הזום"

"אני חושב ששכחתי כבר איך בית הספר נראה", מספר נבו ראובן, תלמיד כיתה ו' מאור עקיבא, "אני מאוד מתרגש לחזור, להיפגש עם חברים, לראות את המורים. בחודשיים האחרונים פגשתי את החברים רק במגרש ובמשחקים. והרבה מאוד במשחקי המחשב".

נבו ראובן. "בטוח בעצמי שאצליח ללמוד גם לאורך השנה" (צילום: אלבום פרטי)

הצלחת ללמוד בזום?
"הלימודים בזום הם משהו שונה כל פעם וזה תלוי במקצוע; לפעמים קלים, לפעמים קשים. בעיקר מעצבן".

מה הכי מעצבן בזום?
"כשמתקשים בתרגיל בזמן הלמידה בזום, קשה לתפוס את המורה ולבקש לחזור שוב, כי אני רואה שקשה לה לשמוע אותי. המחשבים של המורים ושל תלמידים אחרים נתקעים הרבה מאוד וזה גם מקשה להתרכז. לפעמים פשוט סתם נמאס ואין כוח יותר לפתוח את הזום".

בסוף השנה אתה מסיים  בית ספר יסודי, אתה מרגיש שהתקופה הזו תשפיע לך על ההישגים?
"לא, אני בטוח בעצמי שאצליח ללמוד גם לאורך השנה"

אם יהיה שוב סגר, צריך לסגור את בתי הספר?
"עדיף לסגור, גם אם זה יהיה מעצבן. העיקר לא להיות חולים"

"ילדים בכיתה ו' צריכים שגרה כדי להצליח ללמוד"

בר מועלם, מחנכת כיתה ו' מתל אביב, נפגשה כבר פעמיים עם תלמידיה במגרשים פתוחים. "זה היה מאוד מרגש, אבל משמח יותר לחזור לכיתה".

מה הספקתם לעשות בחוץ?
"בחוץ עשינו פעילויות יצירה, אכלנו ארטיקים ועשינו שיעור של הבנת הנקרא בקבוצות קטנות. קצת להרגיל את הילדים לאווירה של למידה לא בזום. היציאה החוצה עשתה דברים מדהימים לילדים".

בר מועלם. "היציאה החוצה עשתה דברים מדהימים לילדים" (צילום: אלבום פרטי)

מה הכי קשה לילדים בתקופה הזו?
"הם מספרים שקשה להם שהם לא ראו את החברים שלהם; הלמידה בזום הייתה מאוד קשה. אני מורה משקיעה, עשיתי הרבה משחקים, מתודות וחלוקות לקבוצות קטנות בזום, אבל עדיין זה שוחק. היה צריך להחזיר אותם לפני, וזה היה אפשרי אם היו מתכננים נכון ומשקיעים במרחבים פתוחים, אבל עכשיו כבר נהיה קר".

את חוששת מפגיעה בתהליך החינוכי?
"ילדים בכיתה ו' צריכים שגרה כדי להצליח ללמוד. בבית קל מאוד להתפתות ולא ללמוד. עם החזרה לבית הספר השגרה תשתנה, מערכת השעות תשתנה וכנראה אחרי חנוכה אומרים ששוב יהיה סגר. החזרה לזום לעוד סגר הכי מפחידה אותי היום. זה יהיה קשה. התזוזה הזו משגרה אחת לאחרת בפרקי זמן קצרים כל כך הם תהליך חינוכי מאתגר מאוד בפני עצמו".

איך נראה מתווה החזרה אצלכם?
"חצי מהמקצועות יהיו בזום, מכיוון שמורים יכולים להיות עם לא יותר מארבע כיתות בבית הספר, ולכן כיתות שלמות ילמדו כשהילדים יושבים בכיתות עם מחשבים ופלאפונים, המורה מלמד אותם מרחוק בזום והמחנכת משגיחה עליהם. הילדים מגיעים לבית הספר בשתי קבוצות כל יום, ללמוד שעתיים וחצי, בלי הפסקות, כי אין איפה לשחרר אותם בבטיחות. למה אי אפשר היה לתכנן את זה אחרת? עדיין יש פער בין מה שמשרד החינוך דורש למה שבית ספר יכול להציע".

את מרגישה שרואים את המורים בתקופה הזו?
"משרד החינוך לצערי לא רואה את השטח. הפלת קריטריונים על כמה שעות מותר או אסור ללמד, בלי לנהל איזשהו דיאלוג מול בית הספר, זו בעיה".

"כמה שהשינויים קשים לנו, המורים, לתלמידים הם קשים עוד יותר"

"זו תקופה מדהימה, כמו ראשון בספטמבר כל כמה חודשים", אומרת גיל כרמון, מחנכת כיתה ה' מתל אביב, על החזרה השנייה ללימודים בתוך פחות מארבעה חודשים. "אני אישית נמצאתי בבית ספר רוב הזמן, בגלל שאני מלמדת במגמת חינוך מיוחד, ואני שמחה להפסיק לשבת מול המסך, לפחות לחלק מהזמן".

גיל כרמון. "הילדים חודשיים בבית מול מחשב כל היום, צריך להוציא קצת אנרגיות" (צילום: אלבום פרטי)

מתי בפעם אחרונה ראית את התלמידים שלך?
"בשלושת השבועות האחרונים נפגשתי עם התלמידים בחצר בית ספר. הפעילות והמפגשים היו יותר על הפן האישי; מפגשים ושיחות. הילדים חודשיים בבית מול מחשב כל היום, צריך להוציא קצת אנרגיות".

איך מצליחים ללמד בתקופה הזו?
"שם המשחק זה להסתגל – אבל העניין הוא שכל תקופות ההסתגלות מתחילות להעיק. רגע אחד מסתגלים ואז משנים. זה מה שמבלבל את התלמידים ומקשה עלינו המורים. התחלתי את השנה עם לחנך כיתה בזום. הכל בשיחות וידאו וטלפון וזה מרגיש שההיכרות פחות אישית. משהו וירטואלי, אפילו עתידני. לכן אני שמחה שנפגשים ומייצרים קשרים".

איך אפשר להפוך תקופה כזו ליציבה יותר עבור הילדים?
"להיות מורה זה מאה אחוז יצירתיות. להיות יצירתי בזרימה שלך, ביכולת אלתור שלך. יש זמן פנוי? צריך למצוא מה לעשות. יש שינוי במערכת? צריך לנצל את זה לטובת התלמידים הכי שאפשר. השינויים, כמה שהם קשים לנו המורים, לתלמידים הם קשים עוד יותר. קשה לי עם שינויים אבל זה מה שהתחום הזה דורש, במיוחד בתקופה הזו".

את חוששת לחזור שוב לסגר?
"אני בטוחה שעוד נחזור לסגר שלישי, אבל לדעתי אין דרך להתכונן לזה מראש – רק להיות באמת סובלניים, רגישים ולהיות שם בשביל התלמידים. זה הזמן שלנו המחנכות להראות להם את האנושיות, לא רק את המחברות והספרים".

עמנואלה למדה בזום מצרפת: "מתגעגעת לחברות"

תקופת הסגר של עמנואלה לוריאן, תלמידת כיתה ה' מירושלים, היתה שונה מרוב הילדים: היא התארחה אצל קרובי משפחתה בצרפת, והשתתפה בזום בשיעורי הכיתה שלה מישראל. "אני שמחה לחזור, אני מאוד מתגעגעת לחברות", היא מספרת.

עמנואלה לוריאן. "משעמם להיות בבית כל הזמן, במיוחד כשצריך לשמור על האחיות הקטנות" (צילום: אלבום פרטי)

איפה עדיף להיות תלמידה, בארץ או בצרפת?
"המשפחה שלי בצרפת ממשיכה ללכת לבית הספר, למרות שבת דודה שלי נשארה בבית, כי סבתא שלה מפחדת מקורונה. אני הייתי מעדיפה ללכת כל הזמן לבית הספר כי משעמם להיות בבית כל הזמן, במיוחד כשצריך לשמור על האחיות הקטנות".

איך היה לך ללמוד בזום?
"אנחנו לומדים רק שלוש שעות של מקצועות בכל יום וזה לא קשה יותר מדי. בשאר הזמן פותרים תרגילים שהמורות שולחות בוואטסאפ או במייל. ככה יכולתי להמשיך ללמוד מצרפת. חוץ מזה שאי-אפשר להיפגש עם החברים, היה לי בסדר גמור ללמוד והצלחתי בכל השאלות".

מה הכי מעצבן בללמוד מרחוק?
"לפעמים לא שומעים טוב את מה שהמורה אומרת ואז קשה לרשום במחברת. בכיתה רואים טוב יותר את הלוח מאשר בזום וגם מובן יותר. אני והמורה שלי דיברנו פעם ביומיים-שלושה והיא עזרה לי להשלים חומר, והסבירה לי דברים שלא היו מובנים לי בשיעורים".

את חוששת שיסגרו שוב את בית הספר?
"אני יותר מפחדת להידבק. בצרפת לא יצאתי כמעט מהבית כי סבתא שלי חולה. אם יסגרו את בית הספר אשאר עם האחיות שלי בבית וזה בסדר גמור, גם אם אתגעגע לחברים ולמשחקים".