משרד התחבורה מתכנן מהפכת חשמול של ציי האוטובוסים בתחבורה הציבורית. לפי טיוטת תכנית שהגיעה לידי "דבר",  בכוונת המשרד לטפל בשלב ראשון באוטובוסים העירוניים, כאשר בשנת 2035 כלל האוטובוסים בתחבורה הציבורית יהיו חשמליים. בשנת 2026 מתוכננים לנסוע כ-2444 אוטובוסים חשמליים בתחבורה הציבורית, לעומת 78 בלבד היום. המהלך כולל הכנת תשתיות ייעודיות לצורך אספקת החשמל הנדרשת.

התכנית מתבססת על תחשיב עלויות לפיו אוטובוס דיזל גורם לזיהום אוויר שנזקו מוערך ב-168 אלף שקלים בשנה, לעומת 57 אלף שקלים באוטובוס חשמלי. בהנחה שייצור החשמל ב-2030 יתבסס על 30% מאנרגיות מתחדשות, יפחת הנזק של אוטובוס חשמלי ל-25 אלף שקלים בסוף העשור.

(מקור: תכנית לחשמול התחבורה הציבורית בישראל אוקטובר 2020 משרד התחבורה, עיצוב: אידאה)

על פי המסמך, אוטובוסי דיזל אחראיים לפליטות מוגברות של גזי חממה, הגורמים להתחממות כדור הארץ ושינוי האקלים. אוטובוס דיזל פולט כ- 765 טון פחמן דו חמצני במשך חייו כתוצאה משריפת סולר. לעומת זאת, לפי תמהיל הייצור המיועד ל-2030, אוטובוס חשמלי אחראי על פליטה של כ-192 טון בגין ייצור חשמל, הפחתה של 75%.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המעבר לאוטובוסים חשמליים גם ירחיק את מקור הזיהום מאגזוזי כלי הרכב, הנוסעים סמוך לבני אדם, לארובות תחנות הכוח, ובכך יפחית את חשיפת הציבור למזהמים. בנוסף, אוטובוסים חשמליים שקטים יותר מאוטובוסים המונעים בדיזל.

האתגר: תשתיות חניה וטעינה

קושי מרכזי ביישום התכנית הוא התאמת התשתיות לאוטובוסים חשמליים. מדובר בעיקר בתשתיות טעינה והתקנת שנאים. כיום, רשת החלוקה של חברת החשמל אינה מאפשרת הטענת מספר רב של אוטובוסים במקביל.

אתגר נוסף הוא משך הטעינה, שארוך באופן משמעותי מתדלוק אוטובוס. בין הפתרונות הנשקלים הם שילובים בין טעינה בלילה וביום, וכן שימוש בשיטות טעינה מהירה.

לפי התכנית, טעינה בלילה נשקלת גם בעזרת הטענה בחניונים פרטיים, אשר על פי רוב ריקים בשעות הללו.

פתרון שבינתיים לא מופיע בתכנית, אך כן קיים בחו"ל, הוא התקנת פנלים סולריים ומתקני אגירה בשטח חניוני האוטובוסים עצמם. שיטה זו מאפשרת להרוויח יעילות אנרגטית בזכות שימוש בזרם ישר DC)) בלבד, בפנלים, במתקן האגירה ובמצברי האוטובוסים עצמם, ללא צורך להמרה לזרם חילופין (AC) בו פועלת רשת החשמל. שימוש בשיטה זו צפוי להוריד את העומס על רשת החשמל. 

החשמול משתלם

מאז 2016 ועד היום נרכשו במסגרת תמיכות המשרד להגנת הסביבה 78 אוטובוסים חשמליים בתקציב כולל של 26 מיליון שקלים, ותציב של 47 מיליון שקלים נוספים נועד לסבסד כל רכישה של אוטובוס חשמלי ב-250,000 שקלים.

נוסף על כך, מוזכרות במסמך החלטות ממשלה לביטול החזר המס על רכישת סולר לצרכי תחבורה, שיתרחש באופן הדרגתי עד 2025; פחת מואץ של 33% לאוטובוס חשמלי למשך 4 שנים מתחילת היבוא; פטור ממכס על ייבוא אוטובוסים חשמליים והכללת תנאי במכרזי ההפעלה של התחבורה הציבורית לפיו 50% מהאוטובוסים יהיו בעלי הנעה חליפית.

בהתחשב בכל אלו, ובתהליך ירידת מחירי האוטובוסים החשמליים, כותבי המסמך מעריכים שבשנת 2021 ייתכן שהעלות הכוללת לאורך כל חיי האוטובוס תשתווה בין אוטובוס חשמלי לאוטובוס המופעל בסולר ויתייתר הצורך לסבסד את רכישתם.