הדולר שובר שיא שלילי נוסף ומגיע ל-3.3 שקלים, הרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר העולמי ב-2008. בנק ישראל עוד לא הגיב לירידה, אבל צניחת שער הדולר כבר מאיימת לתת מכה נוספת ליצרנים הישראלים, שמתמודדים במקביל עם השפעות משבר הקורונה.

התעשיינים שמתבססים על ייצוא סחורות החלו להתאושש בחודשים האחרונים עם היציאה מהסגר, אבל היקף הייצוא עדיין נמוך בהרבה מהתקופה המקבילה בשנת 2019. על פי התאחדות התעשיינים, השפעות התחזקות השקל עלולות להיות מורגשות רק בעוד מספר חודשים.

בהתאחדות מזהירים מפני ״משבר כבוש״ – ירידה בפעילות כתוצאה מפגיעה ברווחיות. הדבר יתבטא גם בהחרפת משבר האבטלה. עוד לפני השפל החדש של הדולר, התעשיינים העריכו שכ-17 אלף ישראלים נוספים יפוטרו עד סוף השנה.

מחקר שערך בנק ישראל ב-2017 מעלה שהשינויים בשער הדולר מורגשים בפיגור של עד שנתיים. בתעשייה זה נקרא ״דיליי ייצוא״. על פי המחקר, ייסוף של 1% בשקל גורם לפגיעה של 0.2%-0.3% בהכנסות מייצוא. שער הדולר שירד בכ-4% מאז תחילת המשבר, עלול להביא לפגיעה של כ-1% מסך הכנסות הייצוא הישראלי.

התעשיינים נפגעים פעמיים

נתנאל היימן, מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, מסביר למה ירידת הדולר פוגעת בהכנסות התעשיינים בישראל. ״כשהמטבע יורד, השינוי מתבטא רק בהכנסות. כל שאר העלויות שלנו נשארות אותו הדבר. אנחנו ממשיכים לשלם את שכר העובדים בשקלים, גם את הארנונה, המים והתחזוקה.

״אם ההכנסות יורדות אי אפשר להשקיע, לגייס עובדים חדשים, להרחיב את הפעילות. זה במצב שבו נהנים מכ-10% רווח. אם מדברים על 5% רווח זה פשוט ייעלם״.

הקורונה מאיימת, לדברי היימן, לפגוע ביצואנים פגיעה כפולה. מצד אחד בביקושים שנפגעים באופן דרמטי על ידי המיתון החריף במדינות אליהן מייצאת ישראל את מרבית הסחורות: ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי. מצד השני, המשך הפגיעה ברווחיות כתוצאה מירידה בשער הדולר שעלול להביא להחלטה להחזיר פחות עובדים מחל״ת, או אפילו להגביר את היקף הפיטורים בעתיד הקרוב.

הנגיד לא מתערב

נכון להיום בנק ישראל לא מתערב בשוק כדי לבלום את מגמת הייסוף. הפעם היחידה שבנק ישראל התערב היתה באמצע מרץ, אחרי שהדולר זינק בכ-10%, ומאז הפעילות שלו כמעט ולא מורגשת.

נגיד הבנק, אמיר ירון, ידוע בגישתו השונה מקודמתו בתפקיד, קרנית פלוג, בכל הנוגע לניהול שער המטבע. ירון תומך בהימנעות מהתערבות בשוק, מתוך הנחה שבנק ישראל צריך להתערב רק כשערך המטבע לא משקף את הנתונים הריאליים של הכלכלה.

אבל משבר הקורונה בוחן את גבולות תפיסתו של ירון. הזעזועים שחטף המשק הישראלי כתוצאה מהסגרים, יחד עם המצב החריג שבמסגרתו חלק מהענפים סגורים בעוד שענפים אחרים עובדים כרגיל; גורמים לכך שהביקושים לדולר אולי נמוכים, אבל הפגיעה הפוטנציאלית במוקדי התעסוקה הישראלים עלולה להיות הרסנית.

קטר ההייטק לא עוצר, ויוצר עיוות במשק

מעבר לירידה העולמית בביקושים לדולרים, שמביאים לירידת ערכו של המטבע בכל העולם, בישראל קיים מצב מיוחד שתורם עוד יותר לייסוף. חלקו הגדול של ענף ההייטק בכלכלה הישראלית, שמהווה כ-54% מכלל ייצוא השירותים של ישראל, הוא אחת מהסיבות להתחזקות השקל.

לעומת ענפים אחרים, ההייטק ממשיך להיות פעיל ורווחי במיוחד גם במהלך משבר הקורונה. ייצוא השירותים של ישראל במחצית הראשונה של 2020 עמד על 12.4 מיליארד דולר, במידה רבה כתוצאה מעסקאות הייטק.

היתרון של ענף ההייטק הוא בכך שהסגר לא פוגע כלל בפעילות שלו. התנופה של ענף ההייטק ברחבי העולם מנעה  גם היא פגיעה בפעילות הענף הישראלי. התוצאה היא שעל אף העובדה שישראל נמצאת במיתון, היא נהנית מעודף מסחרי גדול במהלך המחצית הראשונה של 2020, סכום של 7.8 מיליארד דולר שנכנס לישראל, ודחף את שער הדולר כלפי מטה.

במצב כזה קשה לדבר על ״איזון״ בשוק, שמושפע באופן משמעותי מהגבלות הקורונה. המצב החריג של המשק בוחן את גבולות מדיניות אי ההתערבות של בנק ישראל, ועשוי לדחוף אותו לפעול שוב בקרוב כדי להימנע מהחרפת משבר האבטלה.