"ביבי עברו 5 שנים, אתה רואה מה קורה באתיופיה", זעקה דניאלה מקלמו, "20 שנים אח שלי מחכה בגונדר, אני טובה לכם למדינה כתצפיתנית, הבטחת, תקיים". כ-200 בני אדם מחו הבוקר (רביעי) מול משרד ראש הממשלה בדרישה למלא את החלטה 716 במלואה, העלאת כל היהודים ממחנות המעבר באתיופיה.

"הלחימה באתיופיה גבה כבר שתי קורבנות מהקהילה היהודית שבאתיופיה", אמר יו"ר המאבק להעלאת יהודי אתיופיה אורי פרדניק, "האחרונה שבהן תינוקת בת חצי שנה שלא זכתה לטיפול רפואי עקב מחסור שנוצר מהקונפליקט".

"אנו קוראים לראש הממשלה לדחוף להעלאת כלל הממתינים שבאתיופיה באופן מיידי וזאת מעבר ל-2000 העולים שצפויים לעלות בקרוב".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

קסאו שיפראו (צילום: יהל פרג').

"לכולם פה יש משפחה במחנות האלו", אומר קסאו שיפראו, "ממשלת ישראל דוחה את העלייה שנה אחרי שנה. באתיופיה יש עכשיו מלחמת אזרחים ואנחנו חוששים שהאחים שלנו בסכנה".

ב-2015 ממשלת ישראל קיבלה את החלטה 716 להבאת אחרוני בני הקהילה הממתינים באדיס אבבה ובגונדר. בפועל רבים מהם לא עלו לארץ. "זה מראה את הזלזול של הממשלה", ממשיך שיפראו, "ב-2018 לקראת הבחירות נתניהו אמר אני אעלה 1,000 איש. באותה שנה העלו 600. אחר כך העלו עוד 400 לעוד בחירות".

חלק מהמוחים מחזיקים בכרזה עליה מתנוססת תמונת התינוקת במלק טגבה. "הסיפור עם אחי הגדול מתחיל ב-1994", מספר  מזפק אנטנך טגבה, "כשאנחנו עלינו הוא נשאר שם. אבא שלח מכתבים ואמרו לנו שכשימלאו לו 18 יעלו אותו. עם השנים הוא התחתן והביא ילדים. לפני שלושה שבועות אמר לנו שהילדה במצב לא טוב עם מחלה בכבד. פנינו לכל הגורמים. דרשנו טיפול לילדה ואם היה מענה היא הייתה ניצלת".

התינוקת במלק טגבה (צילום: יהל פרג').

"יש הרבה עיכובים שגרמו למותה. עדיפות לחיילים בגלל המלחמה. המשפחה הייתה בחוסר אונים. היום אנחנו יוצאים כדי שלפחות הילדים שבחיים יקבלו מציאות שונה. יתאחדו עם משפחתם, שיגשימו את החלום הציוני – שלא יהיה רק סיסמאות".

"הייתי בביקור באתיופיה לפני שנתיים, ראיתי את תנאי המחייה, זה עצוב איך שהוא חי, ומאז אני יותר בעניינים, שולח כסף. היא נולדה אחרי שחזרתי. לא הכרתי אותה. התפיסה היא שלא להביא ילדים כי זה יהיה קשה לעלות. אז הוא הסתיר אותה מאיתנו עד למחלה".

"אבא עדיין מחכה בגונדר"

"זה אבא שלי בתמונה", אומר גסאיט שנצ'ו, "דיברתי במשרד הפנים לפני שנתיים אמרו שם שהוא זכאי ומזל טוב. אבל אנחנו לא ידענו מזה. יש לי 3 אחיות בישראל. עליתי לפני 12 שנה. הוא עדיין מחכה בגונדר, בן 76 שמו סמאצ'ו באינה".

תמונתו של סמאצ'ו באינה (צילום: יהל פרג').

 

לא רק יוצאי אתיופיה הפגינו היום, דנה בר ניר, (27) מכפר מנחם, מרכזת את פעילות 'בית נחשולים' בקריית משה ברחובות עמדה עם המוחים, "הצטרפנו למאבק לפני כמה שנים, באנו להצטרף כתנועה למחאה, יש פה סיפור חלוצי של אנשים שבחרו להגיע למדינת ישראל. הם מחכים 30 ומשהו שנה שאנשים מחכים למשפחות שלהם. זה חייב להיגמר. יש אנשים שנהרגים במלחמה לא שלהם".