הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשות ח"כ עפר שלח, דנה היום (רביעי), בעיכוב בקבלת ההחלטה בעניין גיל הפרישה לנשים והשלכותיו. שלח אמר בפתיחת הדיון: "בימים אלה הנושא מאיים לא רק על הכלכלה והאקטואריה של הפנסיה בישראל, אלא על קצבאות הפנסיה הנוכחיות של הגמלאים בקרנות הפנסיה הוותיקות".

"נושא העלאת גיל הפרישה לנשים עלה בדו"ח מבקר המדינה מ-2016 בנושא הסדרי הפנסיה בישראל, וכן בדו"ח מעקב של מבקר המדינה מחודש מאי". 

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ עופר שלח (צילום ארכיון: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה: "זה נוח, מגלגלים את האחריות למי שיבוא אחריהם, אך הדחייה רק מעצימה את הנזק. הדו"ח לא מתערב בקביעת המדיניות, וגם להשאיר את גיל פרישת הנשים כמות שהוא זו החלטה לגיטימית, אבל המצב של לא להחליט בכלל הוא הגרוע ביותר".

ח"כ קארין אלהרר: "דרושה גם התייחסות מובחנת לקבוצת הנשים בתחתית שרשרת המזון, נשים במקצועות שוחקים, שלרוב מפסיקות לעובד בגיל מוקדם יותר מגיל הפרישה כיום, והפגיעה בהן תהיה קשה מאוד דווקא עכשיו, בשלהי תקופת הקורונה, כשניכר שנשים נפגעו בה הכי הרבה". 

יו"ר הוועדה: "נדמה לי שיש קונצנזוס כולל בכנסת מה צרך לעשות, העלאה הדרגתית לאורך שנים, לדאוג לנשים במקצועת שוחקים שלא מגיעות לגיל הפרישה. יש להחלטה גם פן נוסף והוא פתרון לנשים שנאלצות לפרוש בגיל 62, גיל שבוא הן עדיין בשיאן. זה חלק מההתמודדות של מדינת ישראל עם השינויים בשוק העבודה, בתוחלת החיים ובאיכות החיים, וככל שנדחית ההתמודדות, כך זה יהיה גרוע יותר במורד הדרך". 

מיכל היימן, מנהלת מחלקת פנסיה ברשות שוק ההון: "אני אחראית על קרנות הפנסיה הוותיקות. כרגע אנחנו במצב שיש ממשלה ולכאורה ניתן לחוקק חוק לעניין גיל הפרישה ומבחינתנו ב-1 לינואר 2021 האיזון האקטוארי אמור להיכנס לתוקף". 

ספרית במספרה בירושלים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

שלח מוסיף, "איזון אקטוארי זה ניסוח עדין לקיצוץ של כ-1.3% בקצבאות הפנסיה מהקרנות הוותיקות. אם יחליטו לדחות את היישום של זה, מה המשמעויות?" והיימן השיבה: "המהלך כולו מדבר על כ-5 מיליארד שקלים של גרעון אקטוארי, כאשר כל שנת דחיה היא 200 מיליון שקלים בקירוב. כל פתרון שיינתן לנושא מקובל עלינו, אם זו העלאת גיל הפרישה, או אפשרות דחיית האיזון, אבל כרגע אנחנו על סיפו של הביצוע וצריך לקחת זאת בחשבון". 

יובל טלר, רכז פיננסיים באגף השיב: "הייתה ועדה ציבורית בראשות ראש אגף תקציבים אז, אמיר לוי, שפרסמה את המלצותיה לגבי העלאת גיל הפרישה ומעטפת התנאים הנדרשת, ותזכיר חוק בנושא פורסם באמצע 2018. שר האוצר קיים התייעצויות רבות בנושא, כי הוא רוצה לקדם את זה והנחה אותנו לבחון מה הכלים המשלימים הטובים ביותר ליצור את אותה מעטפת לאותן אוכלוסיות".  

יואב פרידמן, מחלקת המחקר בבנק ישראל: "הניסיון הראה שהעלאת גיל הפרישה הקודמת הביאה, גם אצל נשים וגם אל גברים, לעלייה משמעותית בשיעורי התעסוקה ומשם לשיעורי התוצר של המשק, ובעידן הפנסיה הצוברת, זה תורם אף יותר לצבירה. הדבר הנוסף זו ההדרגתיות וככל שההעלאה תיעשה יותר מוקדם, אז יותר נוח לעשות זאת בצורה מדורגת יותר". 

עו"ד אבישג שחם חדד, ויצ"ו ישראל: "אנו מציעות לבצע העלאה איטית תוך מתן מענה הוליסטי. כיום אין הגדרה ספציפית של מקצועות שוחקים בחוק, וללא הגדרות מדויקות אי אפשר לבנות תכניות ומענים מדויקים". 

יו"ר הוועדה, ח"כ שלח, סיכם: "גדלנו בעולם שבגיל מסוים יצאת לפנסיה, הפסקת לעבוד והתחלת לקבל קצבאות, היום התמונה היא אחרת. בהינתן כל השינויים שעולמנו עובר, יש מקום לדון במודלים יותר מורכבים. מה שאין מקום לדון בו זה חוסר מעשה שמוביל לפגיעה מיידית בחוסכים של קרנות הפנסיה הוותיקות, שזה אולי יותר מ-100 אלף איש, בגלל מחדל ממשלתי של אי מציאת הסדר כולל לכל סוגיית גיל הפרישה לנשים. זה בלתי נסבל וצריך לתקן אותו לפחות לשנה אחת".