יישום מוקדם של צעדים לצמצום יחס החוב תוצר עלול לפגוע בהתאוששות מהמשבר, כך טוען בנק ישראל בסקירה הפיסקלית שפרסם היום (רביעי). בנק ישראל ממליץ שלא לבצע את הקיצוצים הנדרשים על פי הנומרטור לתקציב 2021, אלא לאפשר להוצאות שלא להיות מוגבלות על ידי יעד גירעון עד לתחילת שנת 2022.

"פגיעת המגיפה בעסקים, האבטלה הגבוהה, הצורך בהוצאות ציבוריות למימון מערכת הבריאות ועלויות אחרות הנובעות מהמשבר, דורשים רמה גבוה של הוצאה ציבורית. בעת הזאת, בה יש חשיבות רבה לעידוד הפעילות הכלכלית ולתמיכה בשרידות העסקים, גם אין זה רצוי לממן את ההוצאה הזאת באמצעות העלאת מסים".

עם זאת, בבנק ישראל מוסיפים כי על אף העובדה שהחוב הישראלי נמצא במקום נמוך יחסית למדינות אחרות ב-OECD, לשיטתם ידרשו קיצוצים תקציביים משמעותיים כדי להוריד את החוב, אבל אלו צריכים להתבצע רק לאחר סיום משבר הקורונה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בבנק ישראל קוראים לממשלה לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021, כדי להימנע ממצב שבו התקציב ההמשכי המרסן נגרר מעבר לחודש דצמבר. על פי הצעת בנק ישראל, על הממשלה לאשר תקציב "רגיל" לשנת 2021 שיקבע על פי כללי ההוצאה הקיימים, ובמקביל לאשר קופסת קורונה שתיועד להתמודדות עם המשבר, ובעיקר למימון רשת הביטחון המורחבת.

לצורך כך, בנק ישראל ממליץ שלא לעמוד ביעד גירעון לשנת 2021, אלא לאפשר לגירעון להגיע לרמה שתאפשר את העמידה בכלל ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר, ורק בשנת 2022, בהנחה שהמשבר יחלוף, לפתוח במהלכים להקטנתו.

עם זאת, בנק ישראל ממליץ שלא להכניס החלטות בהן הוצאות חדשות לתקציב 2021, אלא אם הדבר מגובה בהחלטה על העלאת מסים. בבנק מעריכים כי בתרחיש שבו מדינת ישראל מצליחה להשתלט על רמות התחלואה, תשלומי דמי האבטלה צפויים להצטמצם ב-70% בשנת 2022. לעומת זאת, בתרחיש של חוסר שליטה ברמות התחלואה, בנק ישראל צופה שהיקף הסיוע שיידרש לעסקים יעמוד בשנת 2022 על 15 מיליארד שקלים, ובשנת 2023 על 7.5 מיליארד. בתרחיש כזה, בנק ישראל צופה ירידה של 33% בתשלומי דמי האבטלה בכל שנה.

לגבי תכנית ההשקעות להאצת המשק ולהעלאת הפיריון, בנק ישראל ממליץ לממן חלק ניכר ממנו דווקא מהעלאות מסים וקיצוצים תקציביים ממקורות אחרים, כדי לתרום לירידה ביחס החוב תוצר בשנים הבאות.