משרד הבריאות מקדם תיקון חקיקה שיבטיח פיצוי למי שייפגע כתוצאה מקבלת חיסון לנגיף הקורונה או מקבלת חיסונים ל-6 מחלות נוספות, ביניהן שפעת. לפי משרד הבריאות, מטרת התיקון היא לחזק את הביטחון של הציבור בחיסון.

תזכיר החוק שפרסם המשרד בשלישי השבוע מציע להוסיף לרשימת החיסונים בחוק ביטוח נפגעי חיסון את החיסון נגד נגיף הקורונה, וכן חיסון נגד דלקת כבד נגיפית A, חיסון נגד אבעבועות רוח, חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים, חיסון נגד זיהום נגיף רוטה, חיסון נגד זיהום נגיף הפפילומה, וחיסון נגד שפעת (בתרכיב מומת או בתרכיב חי מוחלש).​

משמעות הוספת החיסונים לחוק היא מתן האפשרות לכל אזרח שיקבל אותם וייפגע כתוצאה מכך לתבוע פיצויים מחברת הביטוח הממשלתית 'ענבל' במנגנון מיוחד של פנייה לוועדה המורכבת משופט ושני רופאים מומחים, אותה ממנה שר הבריאות. סכום הפיצוי המירבי בתקנות הקבועות מכוח החוק עומד על כ-24 אלף שקלים למקרה מוות לקטין (הסכום המקורי בתקנות מ-1992 הוא 10,000 שקלים, המוצמדים למדד המחירים לצרכן), וכ-600 אלף שקלים למקרה מוות לבגיר או לליקוי גופני, נפשי או שכלי, מלא וצמית.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לפי דוח מבקר המדינה מ-2014, בין השנים 1992-2013 הוגשו 45 תביעות בהתאם לחוק ביטוח נפגעי חיסונים, וב-11 מהן שולמו (בהסכמי פשרה) פיצויים לתובעים בסכומים של 30 אלף עד כ-142 אלף שקלים, בסכום כולל של כ-1.1 מיליון שקלים. בפני מי שקיבל חיסון ונפגע מכך עומדת גם האפשרות להגיש תביעת נזיקין, אך החוק קובע כי ניתן לבחור באחד משני המסלולים. בשנים 1998-2013 הוגשו 45 תביעות נזיקין הנוגעות לחיסונים, וב-18 מתוכן קיבלו התובעים פיצויים בסך 10-40 אלף שקלים, בסכום כולל של כ-4.5 מיליון שקלים. בנוסף לתביעות אלו הוגשו שתי תביעות לגבי 218 תלמידים שחיסון שקיבלו נגד שחפת גרם לפציעה באזור מתן החיסון, וסכום הפיצוי הכולל בתביעות אלה היה כ-2.4 מיליון ש"ח.

לפי דברי ההסבר לחיסון בתזכיר החוק, "אין עדיין חיסון שמאושר לשימוש בישראל או ברשות רגולטורית אחרת המוכרת בישראל לצרכי רישום או שיווק תכשיר, אולם חברות רבות נמצאות בהליכי פיתוח מתקדמים של חיסון כנגד הנגיף, והצפי הוא כי ברבעון הראשון של 2021 כבר יסתיים פיתוחו של חיסון וניתן יהיה לאשר שימוש בו. מסיבה זו, חשוב להיערך מבעוד מועד לשימוש בחיסון נגד הנגיף, וזאת על מנת לאפשר לאזרחי מדינת ישראל ולמשק הישראלי לחזור אל שגרת החיים מהר ככל הניתן ולמנוע פגיעה נוספת ומתמשכת באזרחי המדינה."

"בנסיבות יוצאות הדופן והחריגות המתקיימות כיום, פיתוח החיסונים מתבצע בקצב מזורז. פיתוח מהיר זה מעלה חשש בקרב רבים לאפשרות קיומן של תופעות לוואי שונות שתופענה לאחר מתן החיסון, וזאת מעבר לחששות הקיימים בקרב חלק מהאוכלוסייה ביחס לחיסונים באופן כללי. כתוצאה מכך, עלולים רבים לחשוש מקבלת החיסון, מה שיגביל משמעותית את יכולתה של מדינת ישראל להיאבק במגיפה. הוספתו של חיסון כנגד נגיף הקורונה החדש לתוספת לחוק תסייע לדרבן ולתת ביטחון לאוכלוסייה להתחסן."

בשלב זה לא ברור האם ניתן יהיה לתבוע את החברות המייצרות את החיסונים, או רק את המדינה שנתנה לציבור את החיסון.

החיסונים שכרגע ניתן לתבוע פיצוי בגינם הם: חיסון משולש – קרמת–צפדת–שעלת (DTP) או כל מרכיב שלו בנפרד; חיסון שיתוק ילדים; חיסון משולב – חצבת–חזרת–אדמת (MMR) או כל מרכיב שלו בנפרד; חיסון נגד דלקת קרום המוח הנגרמת על ידי Hemophillus Influenza; חיסון נגד דלקת כבד נגיפית – Hepatitis B.‎, וכל חיסון אחר שניתן בהתאם לפקודת בריאות העם.