קיצוץ תקציבי עלול להשפיע על עתיד מערכת החינוך באופן דרמטי. סקר ארוך טווח שנערך בארה"ב בשני העשורים האחרונים הראה לראשונה כיצד קיצוצי התקציב  בעקבות משבר הסאב-פריים, הגדילו באופן משמעותי את הפערים בין תלמידים עשירים ועניים.

מסקנות המחקר צריכות להדליק נורה אדומה אצל מקבלי החלטות בישראל, שאישרו קיצוץ רוחבי בתקציבי 2022-2021 ומנעו תוספות תקציב לחינוך במהלך משבר הקורונה באופן שהותיר כל רשות מקומית להתמודד לבדה, בהתאם מצבה הכלכלי.

מחקר רחב היקף שנערך ב-13,500 מחוזות בארה"ב בחן את הישגיהם של תלמידי כיתות ד' ו-ח' ומספר הסטודנטים שנכנסו למוסדות להשכלה גבוהה ב-20 השנים האחרונות, ומצא קשר נרחב בין צמצום ההשקעה בתלמידים לירידה בהישגיהם והגדלת הפער בין תלמידים המגיעים משכבות סוציו-אקונומיות שונות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בית ספר ציבורי בקליפורניה ארה"ב. (צילום ארכיון: AP Photo/Ben Margot)

המחקר, שבחן את הישגי התלמידים במתמטיקה וקריאה ביחד עם אחוזי הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה בין 2002 ל-2017 , נערך על רקע משבר הסאב פריים, משבר כלכלי שפגע קשות בכלכלה האמריקאית ונמשך בין סוף 2007 לקיץ 2009.

משבר שמביא לקיצוץ שמביא לירידה בהישגים

מתחילת המילניום עד שיא משבר הסאב-פריים זכתה ההוצאה הלאומית לחינוך לעלייה משמעותית של כ-3,000 דולר לילד אך זו נבלמה בקיצוצים החדים שבאו עם תכניות ההבראה שלאחר המשבר, והביאו לירידה הממושכת בהשקעה שהסתכמה בקיצוץ בפועל של כ-1,200 דולר לתלמיד. בפועל, מדובר בקיצוץ של 7% בהוצאה הלאומית לתלמיד לאורך טווח, ובקיצוצים שהגיעו עד ל-20% בהוצאה על חינוך במדינות השונות.

הקיצוצים באו לידי ביטוי בהפחתת הגיוסים של מורים ותומכי הוראה חדשים, ובנוסף אליהם גם ספרנים ויועצים, שסבלו מהקיצוץ הגדול ביותר בתקנים מכל שאר המקצועות. ההשפעה של הקיצוצים התגלמה בעלייה של 0.3 תלמידים לכל מורה ו-80 תלמידים לכל יועצת.

מקהלה בבית ספר פרטי בפלורידה, ארה"ב. (צילום ארכיון: AP Photo/Phil Sears)

תקצוב החינוך בארה"ב, שבסופו של דבר מגיע לשירותים החינוכיים שמקבל כל ילד וילד,הינו דיפרנציאלי מאוד. מדינות וערים שונות מקצות אחוזים שונים מתקציביהן לחינוך, על-פי סדר העדיפויות שלהן והתקציב שלהן, שבסופו של דבר מתרגם לסל שירותים חינוכיים שונה מתלמיד לתלמיד. למשל, במדינת נברסקה רק שליש מתקציב החינוך מגיע מהרשות המקומית בעוד שבהוואי החלק של התקציב המקומי בחינוך מגיע ל-85%.

החלוקה הדיפרנציאלית בתקציב החינוכי ברמה המדינית השפיעה מאוד על הישגי התלמידים מרקעים סוציו-אקונומיים שונים וכתוצאה מהקיצוץ, הפערים בין ההישגים בין מחוזות חזקים למוחלשים גדלו ב-12%, הפערים בין שחורים ללבנים גדלו ב-6% ונרשמה ירידה של 2.6% במספר התלמידים שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה.

לא לומדים מטעויות של אחרים

החלטתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ, שלא להקצות סכומים נוספים לתקציב החינוך בעקבות משבר הקורונה, הביאה הלכה למעשה להפרטת השירותים החינוכיים לרשויות עצמן.

הפערים בהקצאות לחינוך בין הרשויות בארץ מגיעים לעשרות אלפי שקלים בהוצאה לתלמיד, ואלו מתורגמים בשטח לגיוס נרחב יותר של כח עזר בהוראה, הקצאת מרחבים ללימוד מקרוב ומשאבים ללימוד מרחוק. כבר היום הפערים באים לידי ביטוי בשעות שתלמידים מקבלים עם תומכות הוראה או כוח חינוכי בלתי פורמלי ביישובים ושעות שיעורים במרחבים חוץ בית-ספריים.

במידה ויוטל סגר שלישי, תלמידי ישראל ילמדו למעשה שנה שלמה במתווי קורונה שונים, שיתגלמו בשעות חינוך חסרות שיקבלו אלו המגיעים מרקעים מוחלשים – כך שקיצוץ עתידי יוכל לפגוע בהם עוד יותר.

באוגוסט האחרון אושר קיצוץ רוחבי של 0.16% בתקציב 2021 ו-2022, קיצוץ שיתבצע בפועל עם סיום משבר הקורונה. באוצר כבר מרמזים שזרוע עוד נטויה. תלמידי ישראל אמנם נהנים מגדילה מתמדת בתקציב החינוך בעשור האחרון, הן בקצב הגידול בתקציב והן בשיעור ההוצאה מכלל התוצר, אך קצב הגידול הטבעי אוכל את רוב הגידול וההוצאה הציבורית לתלמיד עדיין עומדת על כ-30 אלף שקלים בשנה, לעומת ממוצע של 33 אלף שקלים במדינות המפותחות.

הכיתות בישראל הן מהצפופות במערב, המורות עובדות בממוצע 50 שעות יותר בשנה, וקיצוץ נוסף בכוח אדם שיבוא עם הפסקת הגידול בהוצאה לתלמיד יתורגם במהירות לכיתות צפופות יותר ומורות שעובדות הרבה יותר. המציאות שתיווצר תפגע בהישגיהם של כל התלמידים בישראל ובתלמידים מרקעים מוחלשים בפרט.