שר האוצר ישראל כ״ץ יציג היום (שני) לראש הממשלה את מסגרת התקציב לשנת 2021. על פי פרסום ב-ynet יעמוד התקציב על כ-426 מיליארד שקלים, לא כולל תקציבי הקורונה שיכללו ככל הנראה בעיקר תשלום חל״ת עד יוני, סיוע לעסקים, הכשרה מקצועית ובקרוב גם מערך החיסונים.
הרוב המוחלט של האנשים לא מתעסק בתקציב המדינה באופן יומיומי. עבורו המספר 426 מיליארד נשמע אסטרונומי כמו כל מספר אחר שייזרק לחלל האוויר. איך אפשר בכל זאת להבין את המציאות שמאחורי המספר?
גדילה רגילה, בשנה לא רגילה
ראשית, מדובר בעלייה מתונה של 15 מיליארד שקלים נכון לשנת 2020. שיעור גידול דומה לזה שהיה בשנים האחרונות, ואפילו קצת נמוך יותר: בין 2015 ל-2019 גדל התקציב בממוצע ב-4.8%. השנה הוא יגדל רק ב-3.6%.
הסכום המדובר לא כולל את ״קופסאות הקורונה״ והשאלה הגדולה מה יסתתר בתוכן. אם יוצגו תכניות משמעותיות של השקעה, אולי שם נמצאת הבשורה. אם בעיקרן הן ממשיכות את התכניות הקיימות, אפשר להבין שמה שהיה הוא שיהיה, ושמדינת ישראל לא נערכת בצורה רצינית ליום שאחרי הקורונה.
63 מיליארד השקלים שחסרים בשגרה
התקציב ה״רגיל״ של מדינת ישראל מציב אותה הרחק מאחור בכל הנוגע להשקעה חברתית. על פי נתוני ה-OECD עומד שיעור ההוצאה החברתית בישראל, הכולל בעיקר חינוך רווחה ובריאות, על 16.3% מהתמ״ג. שיעור ההוצאה החברתית בממוצע המדינות המפותחות עומד על 20% מהתמ״ג.
במספרים מוחלטים מדובר בפער של כ-50 מיליארד שקלים שנעדרים מהשירותים החברתיים בישראל, נכון ל-2019. 50 מיליארד השקלים האלה הם מה שנדרש בשביל שהכיתות בישראל יהיו קטנות יותר, התורים לבדיקת רופא מומחה יהיו קצרים יותר, ומערכת הרווחה תהיה מפותחת יותר. התקציב הזה עשוי להפסיק את ההימתחות האינסופית של כל המנגנונים.
ההשקעה בתשתיות המדינה גם היא נמוכה. 2.3% מהתמ״ג בישראל, לעומת 3.4% מהתמ״ג במדינות המפותחות. פער של כ-13 מיליארד שקלים. אלו הם 13 מיליארד השקלים בשנה שיכלו למנוע פקקים, הצפות, שחיקת התחבורה הציבורית ולפתח את החצר האחורית של ישראל ביישובים הערביים.
בזמן משבר הקורונה הפערים התקציביים בין ישראל למדינות המפותחות מורגשים ביתר שאת. ניתן היה להשתמש במשבר כדי להדביק לפחות חלק מהפער, אבל על פניו נראה שהתוספת התקציבית רחוקה מלהספיק. אי ודאי לא בגדר שינוי כיוון.
הגשת התקציב לנתניהו מלמדת על הסיכון לבחירות
המעמד החדש של ״הצגת התקציב לאישור ראש הממשלה״ הוא אירוע חריג. המושג ״אישור״ מטעה: את חוק התקציב מאשרת הממשלה, ואז הכנסת. בשום שלב ראש הממשלה לא מאשר לבדו את תקציב המדינה. על רקע המתח הגובר בתוך הקואליצייה, מבקש כנראה שר האוצר ישראל כ"ץ להרוויח עוד קצת זמן. בכלל לא בטוח שתהיה ממשלה או כנסת להציג בפניה את התקציב בעוד כמה שבועות. המטרה היא לשדר עסקים כרגיל.
במקום לייצר ודאות, הצגת התקציב לנתניהו מלמדת על הסיכון הגובר לבחירות. המשמעות של בחירות היא שמחצית מהשנה הבאה לפחות תתנהל ללא תקציב, בהנחה שהבחירות יתקיימו במרץ והתקציב יאושר לכל המוקדם ביוני. התקציב המאושר האחרון היה ב-2019, ומאז מתנהלת המדינה ללא תקציב מאושר.
בנק ישראל חזר בשבוע שעבר על אזהרתו להימנע מתקציב המשכי. בניגוד לשמו, תקציב המשכי לא מייצר המשכיות אלא ריסון, תקיעות וחוסר יכולת לתכנן. אם תקציב 2020 יאושר, תקציב 2021 יתבסס על סכום דומה לו 411 מיליארד שקלים. המשמעות היא קיצוץ תקציבי ביחס לגדילת האוכלוסיה. וכל זאת בזמן משבר. אם גם תקציב 2020 לא יאושר, תיווצר סוגיה משפטית חסרת תקדים, שעלולה להוביל גם לשיתוק זמני של המשק.
המשמעות כואבת ומוכרת: גם שנה הבאה תפתח בפגיעה בארגוניים חברתיים, חוסר יכולת של משרדי הממשלה לתכנן, וחנק תקציבי של ההתנהלות השוטפת.
לחברי הכנסת היתה הזדמנות לשנות את המציאות הזו. בלילה הארוך של אישור תקציב ההתאמות עמדו כמה ממשתתפי הדיון בוועדת הכספים, בהם היו"ר הזמני יצחק פינדרוס וח״כ צבי האוזר על הצורך בקביעת מנגנון קבוע שיחליף את התקציב ההמשכי. בלחץ האוצר הם נסוגו מהצעתם.
לבנות מחדש טוב יותר?
בין אם יאושר התקציב ובין אם תיפול הממשלה, המסמך שיציג שר האוצר ישקף את תפיסת עולמו ביחס לבנייה מחדש של הכלכלה הישראלית בקורונה, וביום שאחרי המגיפה. מדובר אולי באחד התקציבים הגורליים ביותר למשק הישראלי בעשורים האחרונים. האם הוא יתעלה לגודל השעה?
