ראש צוות חיסוני קורונה במשרד הבריאות, ד"ר אורי פינשטיין, אמר היום (שני) בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת שמבצע ההתחסנות יתחיל רק לאחר שהחיסונים יוכרזו כבטוחים תוך תהליך קפדני, "לא נחסן אף אדם בישראל בלי שהרגולטור יעבור על המידע ויוחלט על אישור תוך ייעוץ עם אנשי מקצוע רבים. לא נאפשר הקלות בתחום הבטיחות", אמר. הוא ציין כי חברי קבוצות סיכון גבוה יתחסנו ראשונים.
"אנחנו לא חברה מסחרית, אין לנו שיקולים כלכליים. השיקול היחיד שלנו הוא אמת מדעית ורווחת אזרחי מדינת ישראל", אמר פרופ' שמואל שפירא, יו"ר המכון הביולוגי בנס ציונה, "הרוח הגבית שלנו לא מספיק חזקה. יש לנו חיסון מאוד טוב והייתי רוצה שלמרות שאנחנו דוברי עברית שנקבל את אותו הכבוד כמו חברות הענק, שקיבלו הרבה הנחות על הדרך". והוסיף, "יש לנו חיסון יעיל ובטוח. בחרנו בשיטת ה'נגיף המלווה' משום שזאת שיטה שמצד אחד היא מודרנית ומצד שני יש לה הוכחות ברחבי העולם".
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, אמר: "יכולת ייצור החיסונים של מדינת ישראל הוא חיונית מבחינה אסטרטגית לטווח הארוך. ההתמודדות עם הקורונה היא מרתון ולא ספרינט, ומהירות פיתוח החיסון היא לא המדד החשוב היחיד".
"החיסון שלנו הוא רגל בטוחה בקרקע"
החיסון הישראלי יינתן ככל הנראה רק בזריקה אחת ולא בשתי זריקות, מה שייתן לו יתרון בולט על החיסונים של חברות 'פייזר' ו'מודרנה', וייעל את מבצע החיסונים ההמוני איתו מערכת הבריאות תצטרך להתמודד.
לדברי פרופ' שפירא, המכון, שהודיע בשבוע שעבר על סיומו בהצלחה של השלב הראשון של הניסויים, יהיה מוכן להתחיל את השלב השלישי באפריל, מקווה לקבל אישור מהרגולטור הישראלי במהלך הקיץ, וערוך לייצר 15 מיליון מנות חיסון.
"היינו יכולים כעת כבר להיות עמוק בתוך השלב השלישי אם לא היינו נתקלים ברגולציה ביורוקרטית. אף חברה מובילה לא נדרשה להוכיח את אפקטיביות החיסון גם בחיות קטנות, גם בעכברים מהונדסים וגם בחזירים לפני תחילת הניסויים האנושיים. אני מקווה שלא נפגוש עיכובים נוספים", אמר פרופ' שפירא.
ד"ר פינשטיין הגיב לדבריו של פרופ' שפירא: "אני לא סבור שהרגולטור הישראלי דורש משהו אחר ממה שרגולטור דורש מכל חברה מובילה. המידע שזורם אלינו הוא ברמה מאוד גבוה ומאוד מפורט. אני יודע כי ד"ר שפירא מתכוון להגיש מידע מדעי ברמה הגבוהה ביותר".
פרופ' שפירא תקף את חברות הפארמה הגדולות שמהם המדינה קנתה חיסונים, "אנחנו לא מכרנו מניות, אנחנו לא נוהגים כלכלית ואתית כמו אסטרהזניקה", אמר בהתייחסות לספקות שעולות סביב איכות המידע שפרסמה החברה הבריטית בשבוע שעבר.
"בזהירות: ההתחסנות בישראל יתחיל בינואר"
על החיסונים של חברות פייזר ומודרנה, שמשתמשים בטכנולוגיית הmRNA אשר לא שומש בחיסונים בעבר, הוא אמר, "החיסון שלנו הוא רגל בטוחה בקרקע. אני מקווה שנבין בעוד 5 שנים שחיסוני mRNA היו רעיון נפלא, אבל אנחנו לא יודעים, ויכול להיות שנגלה אחרת".
פרופ' דני כהן, מומחה לאפידמיולוגיה אוניברסיטת תל אביב, התייחס לאמירות של פרופ' שפירא על חיסוני mRNA, ואמר כי אמנם לא היו עדיין חיסונים של טכנולוגיית הmRNA, אבל הטכנולוגיה משמשת בתרופות ונחשבת כבטוחה מכיוון שחומר הmRNA מתכלה מהר מהגוף.
לגבי לוחות זמנים למבצע ההתחסנות, ד"ר פינשטיין אמר שהוא ב"אופטימיות זהירה" שמבצע ההתחסנות בישראל יתחיל בינואר. הוא ציין כי מנהל התרופות והמזון האמריקאי מתכנן דיון רגולציה על החיסון של פייזר (שישראל הזמינה ממנה חיסון ל-4 מיליון אזרחים), וכי ארצות הברית צפויה להתחיל את התחסנות מיד אחרי קבלת האישור.
ד"ר פינשטיין הוסיף, "תחילת ההתחסנות ידרוש יותר מאשר הגעת ספינה לארץ עם מנות חיסון. אנחנו נעבור על כל המידע בקפדנות ולא נחסן אף אדם בישראל בלי שהרגולטור יעבור על המידע ויוחלט על האישור תוך התייעצות עם אנשי המקצוע".
פרופ' דוידוביץ' הוסיף כהערה לנציגי משרד הבריאות, "אני מציע כי דיוני הרגולטור יהיו פתוחים לציבור, כמו הדיון שנקבע בFDA, זה יתרום לאמון הציבור בתהליך". על חשיבות החיסון גם מעבר לגבולות ישראל, הוא אמר, "צריך לראות איך אנחנו דואגים שיהיו גם לרשות הפלסטינית חיסונים כי אנחנו שכנים ומושפעים ממצב הבריאותי אחד של השני".
