מבין המינויים עליהם הודיע שלשום (ראשון) נשיא ארה"ב הנבחר, ג'ו ביידן, בולט מינויה של ג'נט ילן לתפקיד שרת האוצר. כל המינויים עוד יצטרכו לעבור אישור של הקונגרס, אבל רשימת השמות שכבר פורסמה על-ידי ביידן, שולחת מסר מעורב: האגף השמאלי של המפלגה היה רוצה אולי לראות מינוי פחות ממסדי, אבל ילן, המוערכת גם במפלגה הרפובליקנית, נחשבת למועמדת בעלת עמדות מרחיבות יחסית, שצפויה לפעול להגדלת חבילת הסיוע המיוחדת למשק.

בת המהגרים שהגיע לצמרת הכלכלה האמריקאית

ילן היא בת למהגרים יהודים מפולין שהתמקמו בברוקלין ועשתה את הקריירה שלה באקדמיה ובבנק הפדרלי של ארה"ב. אחרי שהייתה במשך שנים ארוכות בפקולטה לכלכלה באוניברסיטת ברקלי, עברה לעבוד בבנק המרכזי, מונתה לסגנית הנגיד ב-2010, ולתפקיד הנגידה ב-2014.

ילן נשואה לכלכן היהודי זוכה פרס הנובל ג'ורג' אקרלוף. השניים כתבו ביחד מספר מאמרים, ביניהם מאמר מפורסם שעוסק בכך שפעמים רבות מעסיקים אינם מקצצים בשכרם של עובדים גם אם ישנו ביקוש גבוה לעבודה כשמדובר בעניין בעל משמעות רגשית. השניים השתמשו בדוגמת הבייביסיטר: הורים מעדיפים לעיתים קרובות לשלם שכר גבוה יותר למי ששומר על ילדיהם, מתוך הרצון שלא להתקמצן על ילדיהם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לפני כהונתה כנגידת הפד, ילן גם כיהנה בשנות ה-90 כיועצת הכלכלית הבכירה לנשיא קלינטון וייעצה לו במהלכים הכלכליים שקידם, בין היתר ההפרטות הנרחבות והקיצוצים ברשת הביטחון הסוציאלית בארה"ב, דבר שהביא ביקורת רבה עליה מהצד השמאלי של המפלגה.

תקופתה כנגידה

בשנת 2014 ירשה ילן את תפקיד נגידת הבנק הפדרלי של ארה"ב, והפכה לאישה הראשונה שהחזיקה בתפקיד. קודמה בתפקיד, בן ברננקי, היה נגיד הפד בזמן המשבר הפיננסי של 2008, ולמעשה, גם הכהונה של ילן הוגדרה על-ידי המשבר.

שרת האוצר המיועדת, ג'נט יילן. ארכיון (צילום: AP Photo/Cliff Owen)

ילן תמכה לאורך הכהונה שלה בתכניות ההרחבה הכמותית של הפד, ודבקה בה לאורך כל תקופתה כנגידה. היא התבטאה על תכנית ההרחבה הכמותית פעמים רבות לאורך כהונתה, ואמרה שאמנם המטרה הסופית של המדיניות המוניטרית היא להחזיר את המשק למצב של שגרה (כפי שהיה לפני המשבר) אבל הסבירה שגם אחרי קרוב לעשור, התנאים לחזרה לשגרה לא הבשילו. ילן לא הרחיבה את תכנית ההרחבה הכמותית, אבל נמנעה מלצמצם אותה, כפי שדרשו רבים בימין הכלכלי.

לעומת זאת, ילן הייתה זו שהעלתה את ריבית הבנק המרכזי לראשונה מאז המשבר, אם כי באופן מדורג ביותר. ב-2015 ביצעה את העלאת הריבית הראשונה ל-0.5%, וסיימה את כהונתה כשהריבית עומדת על 1.5%. עם זאת, חשוב לציין כי על אף העובדה שדחפה את הריביות כלפי מעלה, לא מדובר במדיניות ניצית – כמעט עשור אחרי המשבר רבים בימין הכלכלי האמריקאי קראו להעלאות ריבית דרמטיות בהרבה מאלו שביצעה.

את ההחלטה להביא להעלאות הריבית הסבירה בכך ששנים ארוכות של מדיניות מוניטרית סופר מרחיבה הן אולי הכרח במצב המשק האמריקאי אחרי המשבר, אבל הן עלולות לעודד את היווצרותם של בועות פיננסיות ספקולטיביות נוספות.

בסך הכל, ועל אף העלאות הריבית שביצעה, תקופתה בפד הייתה תקופת התאוששות מהמשבר הכלכלי. כשנכנסה לתפקידה בפד עמד עדיין שיעור האבטלה מעל ל-6%, ובסיום תפקידה, מעט מתחת ל-4%.

יחסית לנגידה, התבטאה באופן חריף נגד תופעת אי-השוויון הגובר בארה"ב. "ההיקף הגובר של תופעת אי-השוויון מדאיגה אותי מאד", אמרה באחד הנאומים הראשונים שלה כנגידה והוסיפה כי "יש מקום לשאול כיצד זה מסתדר עם ההערכה הגדולה של האומה האמריקאית לשוויון הזדמנויות".

ציפיות כשרת אוצר

האתגר הגדול ביותר שאיתו תתמודד ילן הוא משבר הקורונה, והשאלה המכריעה בנושא הזה הוא מה יהיה גודל חבילת הסיוע שתביא לתמיכה במשק. ב-26 לדצמבר, יום אחרי חג המולד, כ-12 מיליון אמריקאים צפויים להפסיק לזכות בדמי אבטלה אלא אם תאושר תכנית חלופית, ובחג ההודיה דווח כי על-פי סקר שערך הממשל הפדרלי, כ-5.6 מיליון משפחות התקשו לשלם על מזון בשבוע האחרון, מתוכן כ-27% משקי בית שחורים. הפעולות של ילן כשרת אוצר יהיו קריטיות להתמודדות עם המשבר הכלכלי-חברתי בארה"ב.

ילן נחשבת למינוי פרוגרסיבי יחסית, והתבטאה מספר פעמים באופן מפורש בעד הרחבה גדולה של הסיוע הממשלתי למשק. רק לפני שבוע וחצי התראיינה לרשת בלומברג ואמרה כי "המשמעות של המגיפה היא שהמשך סיוע חסר תקדים למשק הוא הכרחי". ילן אולי מתבטאת פחות בחריפות בעד הרחבה תקציבית לעומת מועמדות כמו אליזבת' וורן, אבל היא נחשבת כמי שתומכת בהרחבה משמעותית, לפחות כל עוד משבר הקורונה נמשך.

ההחלטה הזו כמובן לא תלויה רק בה. הרפובליקנים צפויים להמשיך להחזיק ברוב בסנאט, מה שאומר שכל תכנית כלכלית שתגבש ילן תאלץ לזכות בהסכמתם של לפחות חלק מהסנטורים הרפובליקנים. ילן אמנם מוערכת על-ידי שמרנים רבים, גם במפלגה הרפובליקנית, אבל העובדה הזו ככל הנראה תגביל את מרחב הפעולה שלה, ותצמצם את היקף החבילה שאיתה היא תעבוד.

במקביל, כשרת אוצר, ילן תוכל לקבל החלטות שאינן דורשות את הסכמת הקונגרס. אחד מהתפקידים שלה כשרה יהיה לעמוד בראש ה-FSOC, הגוף לפיקוח על המערכת הפיננסית שהוקם אחרי משבר 2008. שם תוכל לקבל החלטות ללא צורך באישור, והיא צפויה להחזיר חלק מתקנות 'דוד-פרנק', שינויים ברגולציה הפיננסית שנכנסו לתוקף בתקופת אובמה בתגובה למציאות שנוצרה בעקבות המשבר ב-2008 ובוטלו על-ידי ממשל טראמפ.

מימין: סגן-הנשיא, אל גור; שר האוצר, רוברט רובין; היועצת הכלכלה ג'נט ילן ונשיא ארה"ב, ביל קלינטון במעמד חתימת תקציב. אוגוסט 1997 (צילום ארכיון: AP Photo/Ruth Fremson)

מינויים נוספים

חוץ ממינויה של ילן, הודיע ביידן על שורה של מינויים כלכליים. מי שמונתה לראשות מועצת היועצים הכלכליים של ארה"ב היא ססיליה רוס, כלכלנית שמתמחה בענייני עבודה. התפקיד של רוס הוא משמעותי במיוחד, כי מועצת היועצים הכלכליים היא אחד הגופים המרכזיים שמייעצים לנשיא בעניינים כלכליים, ומייצרים חלק ניכר מהמחקר הכלכלי עליו מתבססת לשכת הנשיא בקבלת ההחלטות. רוס נחשבת לכלכלנית מהצד השמאלי של המפה באופן יחסי, והייתה אחת הכלכלניות שעמדו מאחורי המכתב שנשלח לנשיא טראמפ מוקדם יותר השנה, שבו קראו מעל ל-100 מומחים לממשלה להגדיל את הסיוע למשק בזמן משבר הקורונה.

שניים מהכלכלנים שיצטרפו למועצה הם ג'ארד ברנשטיין והת'ר בושי, שניהם בעלי קשרים באיגודים המקצועיים, ונחשבים לתומכי העבודה המאורגנת ככלי לניהול תקין של מנגנון השכר.

מי שתעמוד בראשות משרד הניהול והתקציב, הגוף שכותב למעשה את התקציב שהנשיא מביא לאישור הקונגרס, היא נירה טנדן, שמושכת ביקורת מצד האגף השמאלי של המפלגה. טנדן הייתה עד כה נשיאת מכון המחקר Center for American Progress הליברלי, ועבדה גם עם ביל וגם עם הילרי קלינטון. טנדן הייתה יועצת בכירה לקמפיין של הילרי קלינטון בשנת 2016.