כ-500 מתוך אלפי הממתינים לעלייה במחנות בגונדר ובאדיס-אבבה שבאתיופיה, צפויים להגיע ביום חמישי לישראל, כשלב ראשון במימוש החלטה 429 של ממשלת ישראל. שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה (כחול-לבן), הנמצאת בימים אלו באתיופיה, נפגשה בימים האחרונים עם חלק מהממתינים והיא צפויה להגיע עם העולים במטוס שינחת בישראל בעוד יומיים.

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה בביקור המשלחת בראשותה באתיופיה לקראת מבצע עלייה "צור ישראל" (צילום: נתן ווייל, לע"מ)

"אי אפשר לקבל החלטות הרות גורל מרחוק", כתבה השרה, "הביקור שלי באתיופיה, והמפגש הבלתי אמצעי עם הממתינים במחנות, רק מחזקים בתוכי את תחושת השליחות והנחישות לפעול לסיום הסוגייה ארוכת השנים למען העלאתם של הממתינים באתיופיה, והצורך הדחוף להביא לאיחודם עם בני משפחותיהם בארץ".

החלטה 429, לפיה על המדינה לפעול להעלאתם של 2,000 מהממתינים באתיופיה עד סוף השנה, היא המשך של החלטת הממשלה 716 משנת 2015, אשר קבעה כי על המדינה לאפשר עלייתם של כל הממתינים הנמצאים ברשימות שבידי המדינה כבר שנים, עד סוף 2020. בחמש השנים שעברו, טרום החלטת 924, עלו לישראל פחות מ-2,000 מהממתינים. לשם השוואה, בשנת 2019 עלו לישראל 33,247 עולים, כמחצית מהם מרוסיה.

אתמול (שני) התקיים דיון נוסף בוועדת העלייה והקליטה לקראת מימוש החלטה 429. ברשות האוכלוסין דיווחו כי עד כה נבדקו 14,212 בקשות, ונמצאו כ-1,180 זכאים לעליה. מנהל מינהל האוכלוסין, יואל ליפובצקי הבהיר שכדי להמצא זכאי לעלייה על המועמדים לעמוד בתנאי ההחלטה ואף להמצא ברשימות שבידי המדינה.

אחר שבקשה נמצאה מתאימה, פונים פקידי רשות האוכלוסין למשפחה בארץ, מאמתים את הנתונים ומחליטים האם הבקשה תאושר. ליפובצקי הבהיר כי ניתן להגיש בקשות גם בשפה האמהרית, וכי בשלב הראשון תודיע הרשות רק למשפחות של אלו אשר בקשתם אושרה, ורק לאחר שימצאו -2,000 מועמדים לעלייה יקבלו השאר תשובה שלילית.

מהסוכנות היהודית הבהירו כי העולים שיגיעו בחמישי יקלטו במרכזי הקליטה בצפת, נהריה ובאר שבע, וכי נעשים מאמצים לאתר עוד מיטות לשאר העולים הצפויים להגיע עד סוף ינואר.

סגן שר הביטחון, גדי יברקן (הליכוד) דרש כי מרכזי קליטה במרכז הארץ יהוו גם הם אפשרות עבור העולים החדשים. במשרד החינוך דיווחו כי בתי הספר ערוכים לקליטת הילדים, למרות שלא ברור מספרם בשלב זה. יברקן דרש כי מגשרים חדשים יקלטו לעבודה עבור סיוע לילדים העולים בבתי הספר והגנים, ושהמשרד לא יסתפק במגשרים הקיימים.

טיגבו טפרה.  "ביקשתי ממשלחת הסוכנות מהם שילמדו את העולים מה הזכויות והחובות שלהם" (צילום: אלבום פרטי)

טיגבו טפרה (31) עלה לישראל לפני שנה וחצי, ומתגורר עם משפחתו במרכז הקליטה איבים שבשדרות. טפרה נפגש בשבוע שעבר עם משלחת הסוכנות היהודית אשר נסעה לאתיופיה, כחלק מתהליך ההכשרה לעולים העתידים לעלות לישראל. "התרגשתי לדבר איתם", מספר טפרה. "ביקשתי מהם שילמדו אותם עברית, ושידברו איתם על הזכויות והחובות שלהם בארץ. כשאנחנו באים אנחנו פחות יודעים את הזכויות שלנו, אז קורה שמשתמשים בעולים. מנהלים אומרים 'תעבוד מהר', צועקים, וזה לא משנה אם קשה. אם מבינים את הזכויות, לומדים להגיד לא".

רוב המשפחה של טפרה עלתה כבר לפני 20 שנים לישראל, ולקראת העלייה עזבה המשפחה את הכפר ועברה לאדיס אבבה. טפרה נשאר עם אביו באתיופיה. ברבות השנים היה טפרה חזן הקהילה באדיס אבבה ואף שימש כמאבטח קונסול ישראל באתיופיה, אבל את אחיותיו לא ראה במשך שנים. "אם הייתי נשוי, לא היו מעלים אותי", מספר טפרה על המורכבות של ההמתנה לעלייה. "במהלך השנים ביקשנו בשגרירות כבר 5 פעמים להתראיין לעלייה ואמרו לנו חכו. פעם סוגרים פעם פותחים".

"ביקשתי מהמשלחת של הסוכנות שידגישו לעולים שכשהם יגיעו לארץ, שיצטרפו אלי למאבק, שכולם יעלו. חשוב לנו שלא ישתמשו בנו הפוליטיקאים", אומר טפרה, שלמד עברית בבית הספר באדיס, עד שנסגר. כדי לשמור על העברית, מספר טפרה שעוד לפני שעלה הוא הקפיד לשמוע מוזיקה בעברית ביוטיוב, " בעיקר עמר אדם" הוא אומר, והקפיד לדבר בעברית עם נציגים שונים מישראל שהגיעו במהלך השנים.

ב-2018 הגיע הנשיא ריבלין לאתיופיה, שם טפרה היה אחד המתרגמים, וסיפר את סיפורו. "אנחנו מתכוננים לעתיד", הוא אומר, "חלמנו על ירושלים אבל גם שדרות בסדר, העיקר ארץ ישראל". האירוע הונצח בסרטון שטפרה שמח לחלק עם 'דבר':