סקר חדש שפרסם היום (שלישי) בנק ישראל, מצא כי לרמת שירות נמוכה של התחבורה הציבורית השפעה שולית בלבד על העובדה ששיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל, נמוך משמעותית ביחס לאוכלוסייה הכללית. זאת בניגוד למסקנות של ניתוחים שונים שנעשו בעבר בנושא. על פי הסקר, שנערך בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2019, סיבות חשובות יותר לשיעור לאי התעסוקה כוללות, בין התר, טיפול בילדים או בבן משפחה ובעיות בריאות.

הסקר, שנערך בקרב נשים ערביות בגילי 60-20 באזורי המשולש, הצפון והנגב, מצא שרק 4.7% מהמשיבות שאינן עובדות דיווחו שהסיבה היא היעדר מקומות עבודה בזמן הגעה סביר, או עקב היעדר תחבורה מספקת. רק כשליש מהנשאלות העידו שהן משתמשות בתחבורה ציבורית, ופחות מ-20% מהן העידו שהן משתמשות בתחבורה הציבורית על מנת להגיע לעבודה.

סיבות לאי תעסוקה אצל נשים ערביות (נתונים: חטיבת המחקר בבנק ישראל, עיצוב: אידאה)

מבין אלה המשתמשות בתחבורה ציבורית, 46.4% העידו כי הן משתמשות בה לטובת סידורים, כמו קניות, מטלות או טיפולים רפואיים. 30.1% העידו על שימוש לטובת הגעה ללימודים. 86% מאלו שלא משתמשות בתחבורה ציבורית העידו שהסיבה לכך היא שאין להן צורך בה.

יחד עם זאת, 42% מתושבות הנגב, 49% מתושבות הגליל, ו-56% מתושבות המשולש העידו כי בשנים האחרונות ניכר שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית. כאמור, לשיפור זה לא הייתה השפעה משמעותית על השתתפותן בשוק העבודה. עם זאת, ציינו החוקרים כי השיפור תרם לאוכלוסייה ביישובים הערביים בהיבטים אחרים, שכן תושביהם השתמשו בה למגוון צרכים והפחיתו את עלויות הנסיעה במונחי זמן וכסף.

על פי תוצאות הסקר, הנשים שנוטות יותר לצאת לעבוד הן משכילות, לא צעירות, נשואות, עם מעט ילדים באופן יחסי. מאפיין נוסף שלהן הוא גישה לרכב פרטי, אמצעי התחבורה העיקרי בו משתמשות נשים ערביות כדי להגיע למקום העבודה.

ל-75% מהנשים הערביות המועסקות יש גישה לרכב פרטי, בלמעלה מ-90% מהמקרים הן מגיעות באמצעותו לעבודה. 25% להן אין להן גישה לרכב פרטי, אמצעי ההגעה השכיחים הם מישהו שמסיע אותן (43% ) ורק אחר כך תחבורה ציבורית (40%). השאר מגיעות בעיקר ברגל, מיעוטן בהסעה מטעם מקום העבודה.

עורכי הסקר הדגישו כי הוא נערך לפני משבר הקורונה, וייתכן שחלק מהשינויים שחלו בשוק העבודה בחודשים האחרונים בעקבותיו, כמו העבודה מהבית, יפחיתו בעתיד את הצורך בתחבורה הציבורית. עם זאת, הוסיפו כי הנשים הערביות עוסקות בעיקר במקצועות החינוך, המסחר ושירותי הבריאות והרווחה, ולכן נראה שבשלב זה האפשרויות שנפתחו לעבודה מהבית לא רלוונטיות לרבות מהן.