כחול לבן צפויה להצביע היום (רביעי) בעד הצעתו של יו״ר האופוזיציה ח״כ לפיד לפיזור הכנסת. אם לא תהיינה הפתעות של הרגע האחרון ההצעה תעבור בהצבעה הטרומית ותהליך פיזור הכנסת יתחיל להתגלגל.
תסריט פיזור הכנסת בחקיקה
אם תאושר ההצעה בהצבעה טרומית היא תועבר לוועדת הכנסת בראשות ח״כ איתן גינזבורג, יו"ר סיעת כחול לבן. כך שלמעשה קצב ההתקדמות לקראת הצבעה בקריאה ראשונה יהיה בידיו של גנץ. אם ירצה יוכל ראש הממשלה החליפי להאיץ את התהליך, ולהביא את ההצבעה לקריאה ראשונה כבר בשבוע הבא. אבל הוא גם יוכל למשוך את תהליך החקיקה קצת יותר.
אם תעבור ההצבעה על פיזור הכנסת בקריאה ראשונה, היא תועבר שוב לוועדת הכנסת לדיון נוסף ולאחר מכן שוב למליאה לקריאה שנייה ושלישית. ככל שהתהליך הזה ימשיך ויתקדם הצעת החוק תקבל את צורתה הסופית שתכלול גם את מועד הבחירות הבאות, שינויים בחוק מימון מפלגות וייתכן שגם תהיה בה התייחסות מיוחדת להשפעת הקורונה על הבחירות.
במקרה של פיזור הכנסת בחקיקה, הבחירות הבאות יערכו לא יאוחר מ-5 חודשים מיום פיזור הכנסת. כך שאם תהליך החקיקה יקודם בזריזות, הבחירות הבאות יכולות להיערך בין החודשים מרץ למאי.
תסריט פיזור הכנסת מתוקף אי הצבעה על תקציב 2020
במקביל להליך פיזור הכנסת בחקיקה, עומדת לפני הכנסת האפשרות של פיזור כתוצאה מהיעדר אישור תקציב לשנת 2020. במקרה שלא יאושר תקציב המדינה עד ל-23 בדצמבר, הכנסת תתפזר אוטומטית על פי סעיף 36א׳ לחוק יסוד הכנסת. חברי הכנסת לא יוכלו לקבוע תנאים מיוחדים לבחירות, והבחירות יערכו תוך 90 יום, כלומר עד סוף חודש מרץ.
אם הכנסת תפוזר באופן הזה, חברי הכנסת לא יוכלו לפתור את אחת הבעיות שמטרידות אותם: החובות של המפלגות. באוגוסט האחרון הסביר ח״כ מטאנס שחאדה, יו"ר בל״ד, את הפלונטר בסדרת ציוצים. שחאדה הציג את החובות של המפלגות שהיו אמורים להיות מוחזרים לאורך הקדנציה של הכנסת מכספי חוק מימון מפלגות. כניסה למערכת בחירות עם חובות של עשרות מיליוני שקלים ובלי מקורות מימון, עלולה להקשות על חלק מהמפלגות, ובעיקר על המפלגות הגדולות שצברו חובות גדולים יותר.
זו הסיבה, לטענתו של שחאדה, שחברי הכנסת של הליכוד וכחול לבן יעדיפו לפזר את הכנסת בחקיקה שתאפשר להם לטפל בסוגית מימון המפלגות, כפי שבוצע במרץ האחרון. אז הוקפאו החובות.
תסריט הקמת ממשלה חלופית
אפשרות נוספת היא שכחול לבן יעבירו את החוק בקריאה טרומית אבל לא יתקדמו לבחירות אלא ינצלו את עמדת המיקוח החדשה כדי להגיע להבנות מול הליכוד.
ההדלפות על הצעות פשרה מצד הליכוד לכחול לבן, במסגרתן תוותר כחול לבן על הרוטציה ותזיז את ניסנקורן מתפקיד שר המשפטים לטובת העברת תקציב, מעידה עד כמה בליכוד לא מחפשים להגיע לפשרה. נראה שהוויכוח עכשיו הוא על מועד הבחירות, ומי אשם ביציאה לבחירות.
בקצה סקלת האפשרויות עומד התרחיש אותו הציג השר צחי הנגבי שאמר בראיון לגלי צה"ל ״מקסימום נחליף את גנץ בבנט״. כלומר, הרכבת ממשלה חלופית בכנסת הקיימת. אלא שחמישה חברי כנסת של ימינה לא יספיקו בשביל להגיע לקואליציה של 61 מנדטים. הליכוד עם 36 מנדטים, ש״ס עם 9, יהדות התורה עם 7, ימינה עם 5, ואורלי לוי עם 1, מרכיבים קואליציה של 59 חברי כנסת בסך הכול.
לדרך ארץ של יועז הנדל וצבי האוזר יש 2 מנדטים, אבל גם הם הודיעו שיתמכו בפיזור הכנסת ה-23. בנוסף, לא נראה שבנט שמתחזק בסקרים מעוניין בהמשך כהונת הכנסת הנוכחית.
