"החברה באה לעולם בתקופה מאתגרת, אחרי שלוש מערכות בחירות, מגפת קורונה, שני סגרים, ללא תקציב מדינה, ובכל זאת אנחנו מצליחים להוציא לפועל את הקמת החברה ולרוץ קדימה", אומר ל׳דבר׳ מנכ"ל חברת חנ"מ, יורם כהן.

חנ"מ היא החברה הממשלתית החדשה שהוקמה כדי להחליף את יחידת הניהול של מערכת החשמל בחברת חשמל. זאת כחלק מהרפורמה בחברת החשמל.

יורם כהן, מנכ"ל חנ"מ (צילום: אלבום פרטי).

"האמת, זה אירוע בקנה מידה היסטורי" אומר כהן על השקת החברה אתמול "מקימים חברה ממשלתית חדשה שתקבל אחריות על מערכת החשמל ותגלגל כ-20 מיליארד שקלים בשנה". בשלב ראשון חנ"מ תקלוט כ-120 מעובדי חברת חשמל. כשתקבל אחריות מלאה על המערכת יעברו אליה כ-100 עובדים נוספים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מה זה אומר תכנון ופיתוח משק החשמל?
"הדבר הראשון שאיתו אנחנו מתחילים כבר מהבוקר, הוא תכנון ופיתוח משק החשמל. תפקידם העיקרי של עובדי תפ"ט (תכנון, פיתוח, טכנולוגיה) שעברו אלינו הוא לחזות את הביקושים העתידיים לחשמל, ולתכנן את פיתוח מערכת המסירה והייצור במשק החשמל שנים רבות קדימה.

"המטרה של תפ"ט היא להכין את המענה גם לביקושים וגם לטכנולוגיות עתידיות. אנחנו נתכנן למשל את קווי ההולכה, שחברת החשמל תקים בהתאם לצרכי המשק. נכין תכנית אינטגרטיבית למערך ההולכה והייצור במשק החשמל".

אתגר נוסף שיעמוד בפני עובדי תפ"ט הוא הכנת המערכת לעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות לשנת 2030 כפי שנקבעו על ידי שר האנרגיה. "היעד הוא ש-30% מייצור החשמל בישראל יתבסס על אנרגיות מתחדשות. מדובר במהפכה שצריך לתכנן אותה. גם לתכנן את מערך הייצור, וגם את מערך ההולכה", אומר כהן.

"אנרגיה סולרית לדוגמא מייצרים בשעות היום – מה עושים בשעות הלילה? צריך לפתוח מנגנונים וטכנולוגיות לאגירת חשמל. רוב צריכת החשמל היא במרכז, אבל בדרום יש יותר שטחים פנויים  לפיתוח ייצור באנרגיות מתחדשות – זה יצריך תכנון של קווי הולכה חדשים".

למה בעצם היה צריך להקים את החברה?
"החברה הוקמה בעצם במסגרת הרפורמה במשק החשמל. אחת ההחלטות המרכזיות בה היתה שחברת החשמל תמכור תחנות כוח ותצטמצם מייצור של כ-70% מהחשמל במשק לכ-40%. המשמעות היא שחברת החשמל מוכרת תחנות כוח למגזר הפרטי והתחרות במשק החשמל תגדל.

"אחד התפקידים העיקריים שלנו יהיה לפתח את סחר החשמל בישראל, שעד היום כמעט ולא היה קיים. אנו בעצם נקבל מחיר מכל ייצרן וכמות שהוא מוכן לייצר, ונכין בעצם תכנית ייצור יומית שאותה יקבלו יחידות הייצור ברחבי הארץ. כל יחידה תדע בכל שעה כמה היא צריכה לייצר ובאיזה מחיר. ככה ייקבע בעצם גם מחיר החשמל השולי שיפורסם באתר החברה".

"חלק מהאתגר הוא שמערכות המידע הקיימות בחברת החשמל אינן תומכות בשיטת ההפעלה הזו כך שצריך להביא מערכות תוכנה מתאימות מהעולם. בימים אלה אנחנו מקימים את אגף הסחר ויצאנו גם לוועדת איתור לגיוס סמנכ"ל אגף סחר".

מלבד ליחידת התכנון, חנ"מ אמורה לקבל לידיה גם את 'יחידת ניהול המערכת (ינ"מ)' שכיום נמצאת בחברת החשמל. היחידה שכוללת בתוכה גם את שני חדרי הבקרה של משק החשמל מנהלת ומפקחת על כל מערך היצור וההולכה במדינה. השבוע ביקשה חנ"מ מוועדת הכלכלה לדחות את העברת האחריות על ניהול המערכת ליוני 2021.

מדוע ביקשתם לדחות את קבלת האחריות על ניהול המערכת?
"בשנה החולפת סיימנו את הטיפול ברוב המשימות של הקמת החברה: קיבלנו רישיון, הקמנו קרן פנסיה לעובדים, בניית משרדים, גיבשנו מודל סיכונים ומבנה הון, חתמנו עשרות הסכמים, הקמנו ERP, מערך שכר, גיבשנו אסטרטגיה, מבנה ארגוני, מיתוג ועוד. את כל זה עשינו ואנחנו ערוכים לקבל את העובדים. המגבלה היחידה שלנו היא בתחום הטכנולוגיה ומערכות המידע".

"כדי לאפשר הפעלה של המערכת יש צורך בהמון תוכנות רישיונות ומערכת מידע שצריך להעביר אלינו מחברת החשמל. זו חברה מאוד טכנולוגית עם הרבה מאוד דאטא ואבטחת מידע, ואנחנו בונים היום שלושה מרכזי מידע. כל זה קורה בתקופת הקורונה, כשיש עלינו מגבלות של מספר הקבלנים והעובדים שיכולים להכנס למתקנים "חמים" לעבוד בכל זמן נתון. המגבלות מוצדקות, אבל זה בהחלט יוצר עיכובים".

שאלה נוספת שבה עוסקים היום בחנ"מ נוגעת למבנה ההון של החברה. בינואר 2020 קבע מנכ"ל האוצר שחברת החשמל תעביר להון העצמי של חנ"מ  200 מיליון שקלים. העברה שמבוצעת כדיבידנד של חברת החשמל למדינה ותלויה באישור תקציב המדינה שטרם אושר. כהן בטוח שגם אם לא יאושר התקציב, יימצא הפיתרון להעברת הכסף.

"אנחנו בדין ובדברים גם עם החשב הכללי באשר לערבות מדינה של 150 מיליון שקלים, שתאפשר לנו גם גיוס הון מהבנקים. נושא נוסף זה מודל התשואה של החברה, שפורסם לשימוע לפני כחודש ומגדיר שהחברה תקבל על ההון העצמי שלה תשואה, בריבית שרשות החשמל תקבע – די דומה לאופן שבו חברת חשמל עובדת היום".

תספיקו להעמיד את כל זה עד יוני?
"בעיקר מאוד תלוי במגבלות הקורונה שיהיו או לא יהיו. אבל אנחנו עושים את כל המאמץ כדי שבאמצע 2021 נצליח לקחת אחריות על יחידת ינ"מ. יש לנו צוות מעולה ואנשים עם המון ניסיון אבל זה אירוע טכנולוגי גדול מאוד ומורכב".

המעבר של עובדי חברת חשמל לחברה החדשה עורר חששות?
"מדובר בכוח אדם איכותי מאוד, אין הרבה אנשים כאלו עם ניסיון והתמחות דומה. 97% מהם הם אקדמאים ו-70% מהנדסים, משהו שלא קיים גם ברוב חברות ההיי-טק. בסופו של דבר ההון האנושי הזה הוא הנכס המשמעותי ביותר של החברה.

"באופן טבעי, מעבר כזה הוא לא מהלך קל לעובדים שלוקחים אותם מבית חם כמו חברת החשמל. זה דבר שמייצר חששות. אנחנו כמובן, לאור ההחלטה במסגרת הרפורמה, התחייבנו לשמור להם על כל התנאים, השכר וההטבות – ואנחנו מאוד מקפידים לייצר גם את התחושה שאנחנו שומרים עליהם.

"מקפידים גם בדברים הקטנים ביותר כמו גודל החדר של העובד. חשוב לנו לתת להם תחושה בטוחה שהם לא יפגעו מהמהלך, ואני מאמין שהחששות שקיימים יעלמו מהר מאוד. בסופו של דבר, מדובר בחברה ממשלתית חזקה ויציבה, שתוביל את משק החשמל".