האלימות בחברה הערבית נעשתה לעניין יום יומי – מאז תחילת 2016 כ-70 אזרחים ערבים נרצחו ברשויות הערביות ביניהם נשים, ילדים ונערים. ביום שלישי השבוע נרצחה אישה על ידי בנה בכפר בגליל המערבי, ברביעי בטובא זנגריה גבר כבן 80 נרצח על ידי נער בן 15 מהכפר. בסוף חודש יוני, בדיון בוועדת הפנים של הכנסת, נחשף כי נכון ליום הוועדה 1,165 אזרחים ערבים נרצחו ברשויות הערביות מאז תחילת שנת 2000. את זעקת החברה הערבית משמיעים ראשי רשויות, חברי כנסת ואזרחים מודאגים כבר שנים. נער אחד בן 16, ראזי טאטור מהכפר ריינה שליד נצרת, החליט לפעול ובתור יו"ר מועצת התלמידים בבית ספרו הניף את הדגל "אלימות היא לא שפתנו", כתב עלון עם הצעה לפעולה ויחד עם חבריו ומשפחתו התומכת מסתובב בכפרים ובערים הערביות, נפגש עם חברי כנסת ומנהלי בתי ספר ומפיץ את הצעתו בתקווה גדולה לשינוי.

"יש חוסר במנהיגות. המנהיגות הקיימת אינה עונה על הצרכים של החברה הערבית", אומר ראזי. "החברה הערבית נמצאת בלחצים רבים ואיומים והמפלט מהם כנראה הוא התפרצות האלימות שחיים בה. ההזנחה המשפחתית והתפרקות המשפחה בחברה, האמריקניזציה והתקרבות לחברה המערבית גרמו לחיקוי של מספר תופעות שליליות שהיו זרות לחברה הערבית ואפילו פסולות. תופעות של צריכת סמים, כדורים, שתיית אלכוהול – בעבר הלא רחוק זה היה אסור ולא מקובל אצלנו בחברה, וכיום הפכו לנורמטיביות. החברה הערבית עוברת הרבה שינויים שגורמים לחנק בהרבה תחומים וללחץ אדיר, במיוחד המשבר הכלכלי. אלימות היא מוצא טבעי לכל זה."

ראזי וג'מאל טארוט צילום: דבר ראשון

ראזי וג'מאל טארוט צילום: דבר ראשון

האש הגיעה עד אלינו הביתה

"זה הגיע עד אלינו הביתה, למשפחה, האש הגיעה עד אלינו הביתה". אומר ג'מאל אביו של ראזי. ג'מאל המנהל בית ספר לנהיגה בכפר ומדבר בכאב גדול על האלימות בחברה הערבית. הוא אוהב את הארץ, הוא אוהב את מדינת ישראל, שולט בקוראן ובתנ"ך ומוצא בהם יותר משותף מאשר מפריד. הוא מחנך את ילדיו למעורבות בחברה ותומך בהם – את בנו הבכור, עיסאם, שלח להתנדב לצה"ל.

ראזי חורש את הארץכדי להפיץ את התוכנית וג'מאל מעלה את העובדה שראזי לא הבין בהתחלה שהתוכנית הזאת גם מסכנת אותו באופן ממשי, ולכן ג'מאל מסתובב איתו כשומר ראש בכל מקום בו מוצגת התוכנית. ג'מאל תומך בעשייה של בנו, אבל זה דורש ממנו להשקיע לא מעט זמן, וגם לא מעט כסף, כי לא אגף הנוער בריינה, לא מועצת תלמידים ארצית ולא בית הספר, הסכימו להשקיע תקציבים, כל גורם מסיבותיו הוא ובכל זאת בעיקשות הם ממשיכים.

מתנדבות ומתנדבים בקמפיין "אלימות היא לא שפתנו" התמונה באדיבות המצולמים

מתנדבות ומתנדבים בקמפיין "אלימות היא לא שפתנו" התמונה באדיבות המצולמים

האב מסמן את שנות ה-2000 כשנים בהן חלה התדרדרות כלכלית, התדרדרות שבעקבותיה התסכול בחברה הערבית מהמדינה גבר. "אם מישהו חותך אותך בכביש כשאת נוסעת ברכב אמריקאי שנת 2016 עם מזגן את תגידי 'אין מה למהר, הכל בסדר'." הוא ממשיל, "אבל כשאת נוסעת בטרנטה מודל 70, בלי מזגן בחום ויחתכו אותך בכביש את תצעקי ותקללי, את רוצה לריב, כי רע לך באוטו שלך".

האש שהגיעה למשפחת טאטור נגמרה בבתי משפט אך ברור שיכולה היתה להסלים. ראזי הוסיף שהוא גם רואה מקרי אלימות בבית הספר שלו, כשהתמודד לראשות מועצת תלמידים איימו עליו, על המורים ועל מנהל בית הספר.

קמפיין "אלימות היא לא שפתנו" צילום: דבר ראשון

קמפיין "אלימות היא לא שפתנו" צילום: דבר ראשון

ככה יהיה שינוי

ראזי לא מסתפק בלהצביע על הבעיות, הוא שואף להעלות מודעות בתוך החברה הערבית וגם לשיתוף פעולה עם המשטרה. בתחילה רתם את חברי מועצת התלמידים לנושא. יחד החלו לתכנן את הקמפיין של "אלימות היא לא שפתנו" ולנסח את העלון שמחולק בכפרים. ראזי מספר שיש תלמידים שהפסיקו לפעול באלימות זכות ההשתתפות בקמפיין, "אם אני מחלק עלונים נגד אלימות, איך אני יכול להיות אלים בעצמי", וג'מאל מוסיף "שכל אחד יתחיל מהבית שלו, ככה יהיה שינוי".

בעלון מפורטות הצעות כוללניות לפתרון תופעת האלימות וראזי מונה אותן "יש להקים ועדות עממיות ומקצועיות של תושבי המקום שתפקידן להתערב ביישוב ובירור סכסוכים בכל כפר ועיר שנמצאים בה, במטרה למנוע את הרצח הבא. הקמת תחנות משטרה בכל המגזר ובניית מערכת אמון בין המשטרה לתושבים. צריך להחמיר בענישה בכל עבירות האלימות. להקים מערכת תרבות חדשה, שתשקם את מה שנהרס ותמצא שיטות ודרכי פעולה חדשות להתמודדות עם התופעה. הכפלת שיעורי החינוך בבתי הספר בכל הגילאים, החל מהגן ועד למוסדות ההשכלה הגבוהה. מציאת פתרונות תעסוקה ודרכי פעולה בכדי להיטיב עם החברה הערבית בכל התחומים, ובמיוחד כלכלית. לאסור על התקשורת למיניה להציג תמונות וסרטונים אלימים, גם אם האלימות מתרחשת מחוץ למדינה כדוגמת סרטוני עריפת ראשים של דאעש."

מתנדבות בחלוקת פליירים של הקמפיין "אלימות היא לא שפתנו" התמונה: באדיבות המצולמות

מתנדבות בחלוקת פליירים של הקמפיין "אלימות היא לא שפתנו" התמונה: באדיבות המצולמות

ההצעה לא פוסחת על אף תחום, היא קוראת להחרמת חתונות ואירועים בהם יש ירי או זיקוקים, לחידוש וחיזוק מבנה המשפחה, חינוך להורים להתמודדות עם הפערים הבין-דוריים, קריאה לכוהני הדת להטיף בכל הזדמנות לסלחנות ולמשותף בין כל הדתות. ראזי פונה ישירות לחברי הכנסת הערבים להתחיל להתעסק פנימה, בנושאים הבוערים בתוככי החברה הערבית, ולא בטורקיה. הוא דואג להזכיר שחלק גדול מהבעיה יכול להיפתר באם יאמצו את תוכנית החומש – תוכנית עתירת תקציבים לפעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016 שהוחלט עליה בממשלה בתחילה השנה.

"אני אופטימי ואני מבקש עזרה מחברי הכנסת היהודים לפני הערבים, מהשרים, מממשלת ישראל ומכל אזרחי מדינת ישראל לפתור את הבעיות של החברה הערבית. לגרום לחברה הערבית לשלום בתוכה, שלום בכל החברה ליהודים ולערבים, ואני קורא לחברי הצעירים לבנות מנהיגות אחרת, אחראית, שתדאג לנו בכל המוסדות". ג'מאל ככל אב גאה הוסיף "הלוואי שכולם יחשבו כמו ראזי, ככה יבוא השינוי".