דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
זכויות עובדים

זכויות עובדים / הקו הפתוח לנשים חרדיות: מאות דיווחו על הפרת זכויות בסיסיות בעבודה

הקו הפתוח של שדולת הנשים לזכויות נשים חרדיות טיפל בשנתיים וחצי האחרונות ב-2,500 פניות בנושאי פגיעה בשכר, פיצויי פיטורין, דמי הבראה, חופשות לידה ועוד | 70% מהפונות דיווחו כי בעקבות הפנייה פעלו למימוש זכויותיהן

עובדות היי טק חרדיות. (צילום: פלאש 90)
עובדות היי טק חרדיות. (צילום: פלאש 90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

ר' עובדת במוסד חינוך חרדי. מדי שנה היא נדרשת למשוך את סכום דמי ההבראה שקיבלה כחוק מהמעסיק שלה – ולהשיבו במזומן למעסיק. התלוש של ה', אף היא עובדת חרדית, מלמד שהיא מרוויחה 36 שקלים לשעה כחוק – אלא שבפועל, היא נדרשת לאחר קבלת השכר להשיב למעסיק 10 שקלים במזומן בגין כל שעת עבודה. 480 מתוך כ-2,500 הפונות לקו הפתוח של שדולת הנשים לזכויות נשים חרדיות בעבודה דיווחו על הפרת זכויות מגן בסיסיות הקשורות לשכר ולפנסיה. עוד כ-1,000 פניות עסקו בזכויות סביב פיטורין וכ-280 פניות עסקו בזכות לדמי הבראה וימי חופשה.

כ-73% מהפונות לקו העידו כי פנו אליו בעקבות הפרה של זכויותיהן ו-22% התקשרו לצורך בירור זכויות בלבד. מהשיחות עולה כי בקרב העובדות החרדיות קיים פער ידע משמעותי ביחס לזכויותיהן בעבודה. 70% מהפונות דיווחו כי בעקבות הייעוץ שקיבלו נקטו פעולה אקטיבית למימוש זכויותיהן. 21% דיווחו כי קיבלו לבסוף את זכויותיהן באופן מלא ו-19% נוספות דיווחו כי קיבלו בסופו של דבר חלק מזכויותיהן.

כ-900 מתוך 2,500 הפניות עסקו בסוגיות הנוגעות לחוק פיצויי פיטורין וכ-130 פניות נוספות עסקו בסוגיות אחרות הנוגעות לפיטורין והתפטרות כגון חוק הודעה מוקדמת. פניות נפוצות נוספות עסקו בהפרת זכויות סוציאליות כגון פנסיה (305 פניות), חופשה שנתית (180 פניות) הגנה על השכר (180 פניות) ודמי הבראה (105 פניות). כ-300 מהפניות שהתקבלו עסקו במיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי כגון דמי אבטלה ודמי לידה.

540 מהפניות היו בנושאים הנוגעים לחוק עבודת נשים האמור להגן מפני פיטורין בתקופת היריון, חופשת לידה או טיפולי פוריות. כך למשל מ', עובדת הוראה שהועסקה כ-5 שנים במוסד הוראה חרדי, דיווחה לקו כי מדי שנה היא מפוטרת בקיץ, ומועסקת מחדש בתחילת שנת הלימודים. בעת שפנתה לקו, פוטרה מ' על-ידי המעסיק כבכל שנה, על אף שהייתה בהיריון – ועל אף שהמעסיק לא קיבל היתר לפיטוריה ממשרד העבודה כנדרש בחוק. מ' סיפרה לקו שהיא חוששת לתבוע את זכויותיה, שכן היא מפחדת שהמעסיק לא יחזיר אותה לעבודתה.

עו"ד עמית קובו רום, מנהלת הקו הפתוח בשדולת הנשים (קרדיט: דנה שמעוני)
עו"ד עמית קובו רום, מנהלת הקו הפתוח בשדולת הנשים (קרדיט: דנה שמעוני)

בשדולת הנשים קיים מזה 33 שנים קו פתוח כללי לזכויות נשים בעבודה, שהתמקד בעבר בסוגיות של אפליית נשים בעבודה בלבד. באוקטובר 2017, בעקבות מסקנות צוות היגוי חרדי שהוקם בארגון, הוחלט להקים גם קו ייעודי לנשים חרדיות שייתן מענה באשר לסוגיות בדיני עבודה בכלל, ולא רק בסוגיות הנוגעות לאפליה אלא גם בנושאי פנסיה, הבראה, פיצויי פיטורין ועוד. כל המשיבות בקו הן עורכות דין מוסמכות.

"הדו"ח שלנו מכסה את השנתיים וחצי הראשונות לעבודתנו", סיפרה ל'דבר' עו"ד עמית קובו רום, מנהלת הקו הפתוח ומערך האכיפה של שדולת הנשים. "הבנו שאנחנו מאוד עוזרות לנשים הספציפיות שפונות אלינו, ושרבות מהן לוקחות את המידע והייעוץ שלנו ופונות איתו למעסיק ומקבלות את הזכויות שלהן. אבל הבנו גם שכדי לתת באמת מענה לבעיות שמאפיינות את תעסוקת הנשים החרדיות, נידרש שינוי שיטתי יותר". לדבריה, ישנן בציבור החרדי עובדות עם חוסר ידע, מעסיקים עם חוסר ידע וגם הפרות שיטתיות של חוקי העבודה. "הבנו שצריך להמשיג את מה שקורה לנשים חרדיות בשוק העבודה, ולכן הדו"ח שלנו עוסק בהצטלבות שבין הזהות שלהן כנשים עובדות, לבין היותן גם חרדיות עובדות. הן סובלות מ'אפליה מרובה'".

לפי קובו, אחת הסיבור המרכזיות בגללן הופסקה עבודתן של כ-30% מהנשים החרדיות העובדות בגל השני של הקורונה, בעוד באוכלוסיית הנשים הכללית הופסקה עבודתן של 21% בלבד – היא ייצוג היתר של הנשים החרדיות במקצועות החינוך בכלל – ובחינוך הפרטי שמחוץ למשרד החינוך בפרט. "זה מתחיל מהכוונה לחינוך בסמינרים, וזה גם מתאים להן הרבה פעמים בגלל שעות העבודה שתואמות את המסגרות והחופשות של הילדים. יש יותר אפשרות לעבוד במשרות חלקיות. עובדות חרדיות הן על-פי רוב עדיין המטפלות העיקריות בילדים בבית, למרות שרבות מהן הן גם המפרנסות העיקריות של המשפחה ולפעמים אפילו היחידות".

המדינה לדבריה, מתקצבת את מרבית המסגרות החינוכיות הללו, ומתנה את התקציב בתשלום שכר וזכויות בהתאם להסכמי העבודה של עובדי מערכת החינוך – אולם בפועל, הנושא אינו מפוקח דיו וחלק מההפרות הן מתוחכמות כגון שימוש בתלושי שכר פיקטיביים ודרישה להשבת כספים לעמותת על-ידי העובדים. "צריך להגביר את הפיקוח וזה גם מה שביקשנו מהוועדה לקידום מעמד האישה – לתגבר את המפקחים והחוקרים בתחום ולהציב סטנדרטים אמיתיים לתשלום בעמותות הללו כדי שהעובדות יקבלו באמת את מה שמגיע להן".

בעיה נוספת שמאפיינת לדבריה את תעסוקת הנשים החרדיות, בתחום החינוך אך גם בתחומים נוספים, היא הנטייה לעבוד בתוך מסגרות סגורות של החברה החרדית, ולא לצאת לשוק התעסוקה הכללי שבו יש יותר ערבוב עם החברה החילונית בכלל, ועם גברים בפרט. "הגיעו אלינו הרבה סיפורים על מוקדניות במוקדים טלפוניים שעובדות במובלעת של עובדות חרדיות, לפעמים ממש תחת פיקוח של רב", היא מספרת.

התופעה לדבריה נפוצה גם במקצועות ההיי-טק, על אף שלמוקד הגיעו פחות פניות של עובדות היי-טק. "הבעיה עם המובלעות הללו, זה שהרבה פעמים תנאי העבודה שם הם פחות טובים, ולפעמים גם לא תואמים את חוקי המגן של המדינה, שהם הסטנדרט הבסיסי שקבעה המדינה למה מגיע לכל עובדת ועובד.

"בגלל זה גם כל כך חשוב נושא הקניית הידע והמידע – זה בעיניי דבר מאוד מהותי, כי ראינו בסקר שלנו שהרבה מהשאלות שמגיעות אלינו הן שאלות של בירור זכויות, של נשים שרוצות בכלל לדעת מה מגיע להן", אומרת קובו. "הרבה מהעובדות שחזרו אלינו אחרי שפנו למעסיקים אמרו שהמעסיק שלהן גם לא ידע מה אומר החוק. צריך לייצר ממשק עם המנהיגות של החברה החרדית, במטרה לפתח את המודעות לנושאים הללו".


ניתן לפנות לקו הפתוח שמפעילה שדולת הנשים באופן ייעודי לעובדות חרדיות בטלפון  03-3731200. הקו הפתוח הכללי: 03-6120000

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!