ביקורת חריפה הושמעה אתמול (רביעי) בוועדת המשנה לצמצום פערים בתקצוב שירותי הרפואה, על החלטת משרד הבריאות לא להקצות שלושה מכשירי MRI נוספים לפריפריה.

במשרד הבריאות העדיפו להקצות את שלושת מכשירי ה-MRI לקופת חולים לאומית, בית חולים קפלן ברחובות ובית חולים בני ציון בחיפה; במקום במקומות שבהם אין כלל מכשירים כאלו.

פרופ' יעקב סוסונה, יו"ר איגוד הרדיולוגים, אמר בדיון ש״קיימים פערים בכשירי ה-MRI, אבל צריך גם שיהיה מי שיפעיל אותם, רופאים ומפענחים, ויש חוסר. יש מחסור של 250 רופאים רדיולוגים״.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם דו"ח ממנו עולה שנכון ל-18 באוקטובר 2020 פעלו בישראל 42 מכשירי MRI המוצבים במוסדות רפואיים ועוד 4 מכשירים שמיועדים למחקר. בשנת 2018 עמדה ישראל במקום ה-24 מבין 27 מדינות OECD מבחינת שיעור מכשירי MRI למיליון נפש.

בזמן שלישראל יש 5.18 מכשירים למיליון נפש, השיעור הממוצע במדינות המפותחות עומד על 15.4 מכשירים למיליון נפש. ללא ארבעת המכשירים המיועדים למחקר, שיעור מכשירי ה-MRI למיליון נפש בשנת 2018 בישראל נמוך יותר, ועומד על 4.73.

לפי ה-OECD אין סטנדרט מקובל לגבי מספר מכשירי ה-MRI הראוי, אלא יש לאזן בין נגישות לבין החשש משימוש יתר בטכנולוגיה זו. המדד הקבוע בתקנות בישראל מאפשר להפעיל כיום עד 49 מכשירי MRI. תעריפה המירבי של בדיקת MRI גבוה בכמעט פי שלושה מתעריפה המירבי של בדיקת CT , הבדל שעשוי לעיתים להשפיע על שיקולים רפואיים.

אופיר כץ (ליכוד), יו״ר הוועדה בה התקיים הדיון, אמר שלפי תוצאות הדו"ח יש פערים של כמעט חצי בכמות המכשירים האלה למיליון נפש בין הפריפריה למרכז. "הפערים מרתיחים, לא מתקבל על הדעת שתושב בפריפריה יקבל שירותי רפואה פחות טובים מתושב מרכז הארץ. נאלצים להמתין הרבה יותר זמן לטיפול, או שנאצלים לנסוע למרכז. יש כאלה שפשוט מוותרים על הבדיקה או הטיפול הרפואי".

ד"ר הגר מזרחי, סגנית מנהל בי"ח פוריה אמרה: "יש לנו MRI אך אין לנו מכון איזוטופי, לצורך רכישת מכשיר PET-CT, יש צורך במכון כזה, מעבר לנושא הרישיונות. זה אומר בינוי, ואומר רכש והרבה מאוד עלויות. לבד לא נוכל לעשות את זה.

לגבי ההמתנה בתור לבדיקות אמרה: "ה-MRI עובד אצלנו בשעות הבוקר ומשמרות אחה"צ, אנחנו לא בנפח עבודה של הפעלת לילה. חלק מהעניין הוא הצורך ופניות מקופות החולים. זמני ההמתנה לבדיקות הפשוטות ביותר במכשיר זה הוא שלושה שבועות, ולבדיקות מורכבות – לצורך קוצב לב, ילדים בהרדמה, התורים ארוכים מאוד, חלק מהחולים ממתינים כחודשיים.

״לצורך הפעלה רציפה יותר יש מורכבות. צריך תקנים, צריך למשל רופא מרדים; אם יהיה לנו תקן לזה, נוכל לקצר תורים. לפעמים הקופות מעדיפות להפנות למכשירים שיש להם הסכמים כלכליים טובים יותר, גם במחיר של שליחת המטופל למקום רחוק יותר".

כץ תקף את החלטות הההקצאה של משרד הבריאות ואמר כי "לא יכול להיות שתושב פריפריה יחכה כפול או יאלץ לנסוע שעות, כאשר יש כפול מכשירים בת"א ואתם ממשיכים ונותנים למרכז".

פרופ' יעקב סוסונה, יו"ר איגוד הרדיולוגים שאמר כי קיימים פערים במספרי MRI, אבל צריך גם שיהיה מי שיפעיל אותם כפירט שיש ״כ-650 רדיולוגים בסך הכול בארץ, 100 בדרום, ו-150 בצפון. החוסר הוא גם בטכנאים מפעילים. יש מחסור של 250 רופאים רדיולוגים.

״המכשירים יותר מתקדמים, הם עובדים מהר יותר, ואנחנו עושים יותר בדיקות. יש מחסור תקנים, שבולט בצפון ובדרום. יש 10 תקנים בשנה, ההשתלמות בתחום היא בת שנה, אחרי 5 שנים של התמחות ברדיולוגיה. במסגרת זו אין מספיק מקומות להתמחות. הסכם התקינה מקצה רדיולוג 1 ל-100 מיטות, ההסכם מ-1977, יש בתי חולים שנותנים יותר ויש שנותנים פחות, באף בית חולים אין מספר מספק, בצפון ובדרום המצב קשה יותר״.