דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
שער הדולר

התחזקות השקל / צניחת הדולר: "נוצרה פה מפלצת שגדולה על השוק הישראלי, כשהנאסד"ק עולה השקל מתחזק"

בשונה מההסברים המקובלים, היועץ הפיננסי יוסי פרנק רואה במדיניות הגופים הפיננסים הגדולים בישראל כאחראית להתחזקות השקל | והפתרון? "אני לא מבין איך המפקח על שוק ההון ישן בלילה"

דולרים ושקלים (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
דולרים ושקלים (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
יונתן קירשנבאום

שער הדולר הגיע בימים האחרונים לשפל של 3.28 שקלים, הנמוך ביותר בעשור האחרון. התעשיינים יקיימו היום (חמישי) כנס חירום, וזאת על רקע החשש מפגיעה קשה ביצוא ובתעשייה. בעוד רבים תולים את השפל במצבו העולמי של הדולר ובייצוא ההייטק של ישראל, היועץ הפיננסי יוסי פרנק מאמין שהסיבה המרכזית לייסוף היא אחרת: פעולות של המוסדיים הישראלים (קרנות הפנסיה והביטוח) בחו"ל.

אז מה גורם לייסוף?
"אנשים לא מבינים את המשמעות של הגופים המוסדיים בשוק המטבע. השחקנים הכי גדולים היום במדינת ישראל בשוק המטבע הם הגופים המוסדיים", הוא מסביר.

לפי פרנק הגורם המשפיע ביותר על שוק המטבע בישראל בשנים האחרונות הוא החלטה שקיבלו המוסדיים לפני כשבע שנים להגביר את ההגנה על השקעות שלהם בחו"ל, החלטה שגורמת להם לפעול בצורה אגרסיבית בכל פעם ששער הדולר יורד.

"עד שנת 2013-14, הגופים המוסדיים הגנו על משהו כמו 20% מההשקעות שלהם בחו"ל מפני ירידת שער הדולר, זה מה שמקובל בגופים מוסדיים בכל העולם. בנקודה זו קרו שני דברים: הבורסות האמריקאיות עלו ב-10%, אבל הדולר ירד מ-3.80 ל-3.50 באותה השנה. אז למעשה, חלק גדול מהתשואה נמחק. בגלל שהירידה בשער הדולר שוחקת את התשואות, הם הרחיבו את ההגנות ל-80%".

קרנות הפנסיה משקיעות גם בחו"ל, ובעיקר במניות שנחשבות בטוחות בבורסות בארה"ב, ששווין נמדד בדולרים. כשערך הדולר יורד, התשואה של הקרנות מההשקעה במניות אמריקאיות נפגעת. לכן, כדי להגן על עצמן מפני שחיקת ערך הנכסים, הקרנות מוכרות את הדולרים לפני הירידה (בעסקה מידית או עתידית).

הבעיה היא בכך שבשנים האחרונות שווי הבורסות האמריקאיות הולך ותופח- ואתו הצורך של קרנות הפנסיה להגן על הנכסים הזרים על ידי מכירת דולרים הולכת וגדלה, ומכירת הדולרים הגדולה דוחפת כלפי מטה את ערך המטבע מול השקל. שווי הנכסים הזרים של הגופים המוסדיים מוערך היום בכ-100 מיליארד דולר, כך שבמצב שבו המוסדיים מגנים על 80% מהנכסים, עלייה של 10% בבורסות האמריקאיות דורשת מכירה של לא פחות מ-8 מיליארד דולר בישראל.

"נוצרה פה מפלצת שהיא גדולה על השוק הישראלי. כל עוד שוק המניות האמריקאי עולה הם מוכרים דולרים. כל זה יצר מצב שיש מתאם של אחד לאחד בין גרף הנאסד"ק לבין גרף שער השקל דולר. המסחר בשוק המטבע הישראלי איבד לגמרי קשר לכלכלה- גז, הייטק, הכל הפך להיות משני. מה שקורה בנאסד"ק מכתיב את מה שקורה בשוק הישראלי" אומר פרנק.

ומה קורה כשהשוק האמריקאי יורד?
"אז הם צריכים לקנות דולרים. לכן מה שראינו במרץ הייתה ריצה מטורפת של הגופים המוסדיים לקנות דולרים שהביא את המערכת הפיננסית למצב שבו היא הייתה על סף קריסה, ובנק ישראל היה צריך לחלץ אותה. זה לא קרה בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא ב-2008, לא ב-2003 ולא בתאומים. לא קרה מצב שהמערכת הפיננסית עמדה על סף קריסה. היו חדרי עסקאות של בנקים גדולים שפשוט לא ענו ללקוחות. סגרו. כשהשוק יורד 10% בשלושה ימים, אז המוסדיים צריכים לקנות 8 מיליארד דולר. למי יש כמות כזו של דולרים למכור? אז הדולר מזנק. זה מצב מטורף".

איך אתה מסביר את זה שלמרות הייסוף לא רואים פגיעה חריפה כל כך בנתוני הייצוא?
"אני מגדר יצואנים. ניצלתי את מרץ, ואני לא היחיד. בגלל זה הנתונים נראים בסדר נכון לעכשיו. עד לפני חודש אני עדיין מכרתי ב-3.70, חוזים שמתבססים על ערך דולר שהיה פה אחרי הזינוק החד במרץ. הייצוא הישראלי נפגע פחות כי היצואנים ניצלו את השער הגבוה כדי למכור, לכן בממוצע כרגע השער לא רע. אבל נגמרו כבר ההגנות. ב-2021 היצואן כבר מתמחר ב-3.30, וברמה הזאת כולם בקטסטרופה, כולל ההייטק."

"בנק ישראל בהתכחשות לספקולציה"

איך המצב הזה משפיע על הספקולציה על השקל?
"נניח גוף ספקולטיבי שיושב בניו יורק ורואה השקל עולה. הוא יודע שהמוסדיים יצטרכו למכור דולרים, אז הוא כבר מוכר בניו יורק את הדולרים כספקולציה. לכן אפשר לראות שכשהבורסה האמריקאית עולה, לקראת הערב הדולר יורד.

"אלה דברים שבנק ישראל יכול לנטרל באמצעים פשוטים, ואותם הספקולנטים רואים שבנק ישראל לא עושה כלום. הוא נתן לשקל התחזק בחודשים האחרונים מרמה של 3.50 לרמה של 3.29, זאת אומרת שהוא מאותת לשוק שהוא לא יעשה כלום. מה שמגוחך הוא שהוא מדגיש שהוא לא יהסס לפעול, אבל הוא לא עושה כלום. בשוק הזה בוחנים אותך לפי מעשים, ואף אחד כבר לא מאמין לבנק ישראל.

בבנק ישראל טוענים שאין ספקולציה משמעותית על השקל, ושמדובר במיתוס
"בבנק ישראל יש אדם אחד שקוראים לו אנדרו אביר (המשנה לנגיד בנק ישראל, י.ק) שמנסה להתכחש למצב הזה. רואים איך הוא נכשל בהתמודדות הזאת פעם אחר פעם. הסטירה הכי חזקה שהוא קיבל- אמצע ספטמבר אנדרו אביר הופיע בוועדה, שאלו אותו על שער החליפין. שער הדולר עלה לאזור ה-3.46. ושאלו אותו לגבי המדיניות של בנק ישראל. הוא אמר 'אני מזהה שינוי בסנטימנט כלפי השקל'. תוך שלוש דקות הדולר שקל צנח בשלוש אגורות. האין ספקולנטים שלו הראו לו איזה סנטימנט.

"פעם אחרי פעם ביום שישי רואים את הפעילות של הספקולנטים. לא חסרות הוכחות, ובנק ישראל לא מוכן להודות בכישלון. אבל העובדות מראות אחרת."

"הפתרון הוא רגולציה"

מה בכל זאת הרגולטור יכול לעשות כדי לבלום את המשך הייסוף?
"עיקר הפתרון מול המוסדיים נמצא אצל המפקח על שוק ההון. אישית אני לא מבין איך המפקח על שוק ההון ישן בלילה אחרי ה-17.3, כשכל המערכת פה עמדה על סף קריסה, אבל בינתיים לא נראה שלשם הדברים הולכים.

"המפקח על שוק ההון יכול להחליט שהגופים המוסדיים מחויבים בדיווח על כל עסקה מעל 5 מיליון דולר. עצם זה שהם יעשו את זה, כבר הגופים המוסדיים יגידו בוא נעשה פחות. הדבר השני הם יכולים לעשות זה להגביל. אין לזה אח ורע בעולם שגוף מוסדי מגן על 80% מההשקעות הזרות שלו. כמו שרשות שוק ההון מגבילה את היקף ההשקעות של מוסדיים בחו"ל, הוא יכול גם להגביל את היקף ההגנות. הוא יכול להחליט למשל שמותר להגן עד 50%.

"הדרך הכי אלגנטית לפתרון היא פשוט להוציא את המוסדיים מהשוק. איך עושים את זה? על ידי זה שאתה נותן להם כרית ביטחון מפני התחזקות השקל. מי יכול לעשות את זה? האוצר. לאוצר יש התחייבויות במטבע של 45 מיליארד דולר. זה ההנפקות שלו בדולרים. זה 45 מיליארד שהאוצר חשוף אליהם לפיחות. לאוצר יש את האפשרות לגדר את עצמו מול הגופים המוסדיים בלי שתהיה השפעה על השוק. אם הדולר יורד זה טוב לאוצר הוא נותן למוסדיים את ההפרש, אם הדולר עולה המוסדיים נותנים לו את ההפרש. ככה היו עושים פעם עסקאות לפני שהיו עושים אותם בבנקים. אני הייתי בבנק הבינלאומי, עוד לא ידעו מה זה סוואפ, היינו עושים עסקאות של עשרות מילוני דולרים בין בזק, תעשייה אווירית, רפאל".​

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!