במשך שנים עולים קולות הזועקים על הפער בכל התחומים בין הציבור היהודי בישראל לציבור הערבי. אחד הפערים הבולטים לעין הוא רמת התשתיות הנמוכה בישובים הערבים שמתבטאת בכבישים מחורצים, בהעדר מדרכות ואמצעי בטיחות להולכי רגל, בהעדרם של גנים ציבוריים ושאר תשתיות שייטיבו עם התושבים. אך נהוג לדבר גם על פערים בחינוך, השכלה גבוהה, פערי שכר, אי נגישות לתחבורה ציבורית ועוד.

השבוע פרסמה ממשלת ישראל את דוח 'תכנית מערכתית לשילוב כלכלי של החברה הערבית'. הדוח המשותף למשרד ראש הממשלה ומשרדי האוצר והשוויון החברתי, נכתב בעקבות החלטה 922 של הממשלה מסוף דצמבר 2015, בעניין פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2016-2020.

סטודנטיות ערביות בירושלים. צילום: תומר ניוברג / פלאש 90.

מטרת הדוח היא תיקון עיוותי תקצוב של המגזר הערבי לצד הגדרת יעדים לצמצום פערים במגזר, זאת על רקע הצגת הפערים בין יהודים לערבים בצורה רשמית וגלויה דרך בדיקת נושאים כמו: חינוך, תשתיות ונגישות לתחבורה, רשויות מקומיות, השכלה גבוהה, תעסוקה, מסחר ותעשייה ותחומים נוספים.

מרכז מוסאווא: "ממשלת נתניהו ממשיכה בקמפיין יחסי הציבור שביבי השיק בסרטון. מאז התקבלה החלטת הממשלה 922 אנחנו מבקשים את התקנות התקציביות הרלוונטיות לביצוע החלטת הממשלה."

עם פרסומו של הדו"ח אמרה השרה לשוויון חברתי, ח״כ גילה גמליאל: ״מדובר בתכנית היסטורית בדרך לצמצום פערים ולקידום השוויון החברתי בישראל. זו תכנית רחבה ומאוזנת המספקת מענה מידי לרשויות המקומיות לשיפור חיי התושבים ובמקביל תורמת משמעותית לתשתיות חינוך, תחבורה, תעסוקה בדגש על שילוב נשים ערביות ודיור אשר יהוו כר נרחב לצמיחה כלכלית ולצמצום פערים אמיתי״.

"תכנית רחבה ומאוזנת ", גמליאל. צילום: יח״צ המשרד לשיוויון חברתי.

האומדן התקציבי של התוכנית לשנת 2016 ולחמש השנים הבאות הוא 15.5 מיליארד ש"ח. בין התחומים בהם יושקעו הכספים נמצאים תחום  התשתיות והנגישות לתחבורה בהם יושקעו 2.8 מיליארד ש"ח, תחומי התעשייה, המסחר והתעסוקה בהם יושקעו כמיליארד ש"ח, תחום הדיור בו יושקעו 1.7 מליארד ש"ח, תחום הרשויות המקומיות בו יושקעו כ-1.5 מיליארד ש"ח ובנוסף, בנושא המים והביוב יושקעו 750 מיליון ש"ח ובתחום החינוך יושקעו כ-5.8 מיליארד ש"ח.

דו"ח שמצביע על פערים

ביחס לפערים המופיעים בדוח, בפרק החינוך נכתב: "אחד מהגורמים המרכזיים המשפיעים על הפער ברמות ההכנסה בין המגזרים הינו רמת ההשכלה." הדוח מראה כי קיים פער משמעותי בזכאות לתעודת בגרות 'איכותית', תעודת בגרות המזכה מעבר למוסד להשכלה גבוהה: 23% במגזר הערבי לעומת 47% במגזר היהודי.

פער נוסף שנחשף הוא שיעור האוכלוסייה בעלת השכלה על תיכונית במגזר הערבי (24%) לבין המגזר היהודי (מעל 50%). ביחס לפערי השתתפות התלמידים במערכת החינוך ושיעורי הנשירה ממנה, עולה מנתוני הלמ"ס כי תלמידים ערבים מציגים שיעורי השתתפות נמוכים וקצב נשירה גבוה בהשוואה לתלמידים מהמגזר היהודי, כאשר שיעורי ההשתתפות משלב חטיבת הביניים ועד שלב התיכון צונחים מ- 98% לכ- 86% , לעומת 99% ו-92% במגזר היהודי, בהתאמה.

בתחום ההשכלה הגבוהה הפערים ממשיכים לגדול. מתוך כלל הסטודנטים לתואר ראשון עומדים הסטודנטים הערבים על כ-13% 10% לתואר שני וכ-5% בלבד לתואר שלישי.

יום ראשון ללימודים באבו-גוש. צילום: יצחק הררי / פלאש 90.

הדוח חושף לא רק את הפערים בהשכלה אלא גם פער משמעותי בתשואה על השכלה גבוהה: על פי הדוח הפער "בין המגזר הערבי ליהודי בא לידי ביטוי ברמת הכנסה נמוכה יותר לשכירים משכילים מהמגזר הערבי. לראייה, השכר השעתי הממוצע של ערבי עם מעל 16 שנות לימוד הוא 54 ש"ח לשעה, לעומת 82 ש"ח לשעת עבודה ממוצעת של יהודי בעל השכלה זהה." עוד נכתב בדוח כי התשואה להשכלה גבוה במגזר היהודי עומדת על-20% לעומת 7% במגזר הערבי.

בדוח גם מצוין שחלק גדול מהפער בתשואה נובע מהמקצועות הנלמדים ומה טיב מוסדות החינוך בהם נלמדו התארים. הסטודנטים הערבים מתמקדים בתחומי עזר רפואיים, חינוך והוראה (35% לעומת 15% בקרב הסטודנטים היהודים), ונעדרים מתחומים רווחיים יותר כגון הנדסה, משפטים, אדריכלות ומנהל עסקים (19% לעומת 37% בקרב סטודנטים יהודים).

עוד מרכיב המשפיע על פערי ההכנסות, הן בהזדמנויות התעסוקה והן בהכנסות העצמיות בישובים הערבים (ארנונה), הוא הפער באזורי תעשייה ושטחי מסחר. בדוח נכתב כי היקף שטחי מסחר לנפש ביישובים יהודים עומד על כ-11.7 מ"ר לנפש, והינו גדול באופן משמעותי מהיקף שטחי המסחר לנפש ביישובים ערביים העומד על כ-2.7 מ"ר לנפש. בנוסף שטחי המסחר היהודיים מגוונים יותר ומכילים הזדמנויות תעסוקה אטרקטיביות יותר, דבר שמייצר הזדמנויות תעסוקה מרובות יותר.

בנושא הפער בנגישות לתחבורה ציבורית נכתב בדוח כי, "קיימים פערים מהותיים בנגישות האוכלוסייה הערבית לתחבורה הציבורית אשר מקשים עליה להגיע למוקדי תעסוקה מחוץ ליישוב ואף לרכוש השכלה גבוהה." הנתונים מראים כי מספר נסיעות האוטובוס הממוצע לתושב המגזר הערבי עומד על כ-17% בלבד בהשוואה לתושב במגזר היהודי.

ביחס לרמת תשתיות הכבישים במגזר הערבי נכתב, "קיימת הסכמה מקצועית בקרב הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה על כך שמצבן של תשתיות התחבורה ביישובים ערביים בארץ מצוי בנחיתות", עוד נכתב בדוח כי "לא קיימים מדדים מוגדרים לבחינת רמת התשתיות עצמן." בנוסף מציין הדוח כי בכ-60 יישובים ערבים עוברים

השרה גילה גמליאל: ״מדובר בתכנית היסטורית בדרך לצמצום פערים ולקידום השוויון החברתי בישראל. זו תכנית רחבה ומאוזנת המספקת מענה מידי לרשויות המקומיות לשיפור חיי התושבים אשר יהוו כר נרחב לצמיחה כלכלית ולצמצום פערים אמיתי״.

כבישים בין עירוניים חוצי יישובים, לעומת מספר זניח ביישובים יהודים. "כבישים אלו מביאים לגודש תחבורתי גבוה בישובים ומהווים, לצד היעדר תשתית בטיחותית מספקת, גם מטרד בטיחותי לאוכלוסייה המקומית".

תמיכה והתנגדות

"העבודה לקדם שוויון ושותפות בין האזרחים היהודים והערבים היא עבודה קשה ומלאת מהמורות ותסכולים" אמר רון גרליץ, מנכ"ל שותף בעמותת סיכוי, "בטח ובטח במצב הפוליטי הנוכחי. במשך שנים עמותת סיכוי  וארגונים אחרים, דרשנו מהממשלה לתקן את מנגנוני ההקצאה המפלים כלפי האזרחים הערבים. לראות בימים אלה את תהליך תיקון המנגנונים יוצא לדרך – זה דבר משמח, מרגש ומטעין באנרגיה להמשך המאבק לכיוון של עוד הצלחות משמעותיות ומשנות מציאות כמו זו."

"התכנית רצינית והיא התחלה של שינוי", גרליץ. תמונה באדיבות המצולם.

על רצינותה של התכנית הממשלתית אמר גרליץ כי "התכנית רצינית והיא התחלה של שינוי. התכנית נועדה לתקן חלק ממנגנוני ההקצאה המפלים את האזרחים הערבים ולראשונה תוכנית ממשלתית עושה את זה. יש לנו גם ביקורת על חוסרים בתכנית." הוסיף גרליץ, "הכי חסר זה המנגנון המפלה בבתי ספר תיכונים. אחת החולשות הגדולות של התכנית. בית ספר תיכון בישוב ערבי מקבל תקציב נמוך מבי"ס בישוב יהודי."

גרליץ סיפר שתוכניות קודמות הוסיפו משאבים מסויימים ולא ירדו לשורש הבעיה שהיא ההקצאה הלא שוויונית. עוד אומר גרליץ כי התכנית, "החלה להיות מיושמת ונדחפת על ידי אגף התקציבים באוצר ולכן מדובר בהחלטת ממשלה משמעותית שתיושם באופן משמעותי. זהו צעד חריג ומפתיע והוא קורה."

"זהו צעד ממש מרחיק לכת", מסביר גרליץ, "שהממשלה בעצמה מפרסמת כתב האשמה כל כך ארוך ומפורט על המדיניות המפלה של ממשלות ישראל לציבור הערבי. זהו כתב ההאשמה הכי ארוך והכי מפורט שפורסם בישראל ועל ידי ממשלת ישראל. זהו צעד ראוי להערכה של הפקידים של משרד האוצר ואיימן סייף ראש הרשות שדחפו לפרסום הזה."

תלמידים בנחף בסוף יום הלימודים. צילום: לואי פישר / פלאש 90.

"באגף התקציבים הבינו", מעריך גרליץ, "שהכלכלה הישראלית תלך למקום רע אם האזרחים הערבים לא יהיו חלק משוק התעסוקה, ואגף התקציבים החליט לקדם את העניין."

"התכנית הזו מתקיימת לצד התקפות פוליטיות של הממשלה הנוכחית כלפי האזרחים הערבים. אבל זה מלמד אותנו שגם במציאות פוליטית מאוד קשה, אפשר להגיע להישגים מרחיקי לכת והסיפור הזה הוא בהחלט שינוי מרחיק לכת."

אבל במרכז מוסאוא (שוויון בערבית) לזכויות הערבים בישראל, מתרשמים פחות מהדו"ח ומן ההחלטות של הממשלה. "ממשלת נתניהו ממשיכה בקמפיין יחסי הציבור שביבי השיק בסרטון. מאז התקבלה החלטת הממשלה 922 אנחנו מבקשים את התקנות התקציביות הרלוונטיות לביצוע החלטת הממשלה. הנתונים שהופצו היום מוכרים לנו,  אך רוב משרדי הממשלה עדיין לא קיבלו תקנות ברורות לביצוע החלטת הממשלה. היישובים הערביים זקוקים להשקעות והסחבת בביצוע המעשי מייצרת תסכול גובר ביישובים הערבים".