בחודשים מרץ–אוקטובר 2020 עלה מספר הנפטרים בישראל ב-9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (חמישי). לפי הנתונים, בסך הכל נפטרו 2,586 תושבים יותר מאשר בחודשים אלו ב-2019.

מהנתונים עולה כי ההבדל לעומת 2019 הוא בעיקר בחודשים אוגוסט-אוקטובר – 2,207 נפטרים, 960 מהם באוקטובר. בחודשים הראשונים של 2020 התמותה הייתה נמוכה לעומת השנים הקודמות, בחודשים אפריל-מאי היא הייתה מעט יותר גבוהה, ומחודש אוגוסט היא גבוהה יותר באופן משמעותי.

עד סוף אוקטובר נפטרו מנגיף קורונה 2,537 תושבים. אחוז הנפטרים מנגיף קורונה מסך הנפטרים עלה עם החודשים, והגיע באוקטובר ל-21%.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נתון נוסף שמציגה הלמ"ס הוא עודף תמותה של 10.4% ממרץ עד אוקטובר. המשמעות היא שסך התמותה בישראל, מכלל הסיבות, היה גבוה בתקופת התפרצות הקורונה ב-10.4% מהתמותה הצפויה. בחינת עודף התמותה מגלה הבדלים בין קבוצות הגיל השונות. עודף התמותה הגבוה ביותר נמצא בקרב בני 79-70 – 17.3%. בקרב בני 80 ומעלה העודף עומד על כ-11%. לעומת זאת, בקרב צעירים עד גיל 19 התמותה ב-2020 נמוכה יחסית לצפוי, ועד גיל 59 העודף קטן מאוד.

בלמ"ס מסבירים כי בתקופות של משבר בריאותי, מקובל לבחון האם קיים עודף תמותה, כלומר, האם התמותה מכל הסיבות  גבוהה יותר מאשר התמותה שהייתה צפויה בתנאים רגילים. בתקופה של מגפת הקורונה, עודף תמותה הוא מדד מקיף וטוב יותר מהתמותה הישירה מ-COVID-19 לבחינת השפעת המגפה על התמותה. מדידת עודף התמותה מאפשרת להעריך את היקף התמותה מעבר לתמותה הידועה מ-COVID-19, ולכלול תמותה שיכולה לנבוע למשל מפטירות שלא אובחנו בטעות כנובעות מהנגיף, או מסיבות אחרות שהושפעו בעקיפין מהמשבר, למשל בשל פנייה מאוחרת לטיפול רפואי. בלמ"ס מציינים כי מדד זה עדיף גם להשוואה בין מדינות, בגלל הבדלים בין המדינות במדיניות הבדיקות והאבחון.

ישנן מספר דרכים למדוד את עודף התמותה, ובלמ"ס השתמשו במודל שפותח על ידי קבוצת 'אקלים וקורונה', תשתית אקדמית ייחודית המשותפת לכלל אוניברסיטאות המחקר בישראל שהוקמה לאחר פרוץ מגפת הקורונה.