אליאן רוז'קין, בת 15 מנשר, התנדבה בחודשים האחרונים בעזרה לחקלאים של מושב גבע כרמל. היא וחבריה מתנועת הנוער העובד והלומד בנשר עבדו במטעים של המושב שבחוף הכרמל, שסבלו מחוסר ידיים עובדות עקב הקורונה. ״עבדנו מהבוקר עד הצהריים, זה פתח לנו את העיניים לעבודה הקשה שעושים החקלאים", היא מספרת, "זה גורם להעריך את האוכל שיושב אצלנו על השולחן".

אליאן רוז'קין, 15, נשר: ״אוהבת להכיר עולמות חדשים ואנשים חדשים״ (צילום: אלבום פרטי)

״מה שאני אוהבת בתנועה״, אומרת אליאן רוז׳קין (15) מנשר, בת לעולים מחבר העמים, ״זה את האפשרות להכיר עולמות חדשים, ואנשים חדשים. לא פוסלים את מי שאתה על מה שאתה, יש תחושה של הקשבה והבנה״.

"כאן אני לומדת להיות מנהיגה ולשים לב למה שקורה סביבי"

מה מחבר בין אליאן מנשר, אור מהוד השרון, בדר מכעביה, ליאן מג׳וליס, יפתח מקיבוץ רוחמה, אלישי מבית ספר עמל רמת דוד, גבי מהנוער הרפורמי בירושלים, שירה ממושב זרעית ומאור מראשון לציון; 9 מדריכים מתוך 8,500 מדריכים צעירים שמובילים את תנועת הנוער גם בעיצומה של מגיפה עולמית. הם עושים זאת בלהט ובחיוניות לא פחותים מהנערים שהקימו את התנועה לפני 96 שנים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

קן רמתיים של הנוער העובד והלומד מונה מאות חניכים ומדריכים. בדרך כלל הקן הומה ילדים ובני נוער, ואת חדרי הפעילות יש להזמין מראש. בתקופת הקורונה מרבית הפעילות עברה ל׳זום׳ אבל חברי התנועה בהוד השרון לא מפסיקים לפעול בקהילה.

״בסגר הראשון קיבלנו מהעירייה הרבה מספרי טלפון של אזרחים ותיקים״, מספרת אור בן צור (17), מדריכה בקן, ״חילקנו אותם בין החניכים שלקחו אחריות על הקשישים באזור. התקשרנו, דאגנו וליווינו אותם לאורך כל המשבר.

אור בן צור, 17, הוד השרון: ״התנועה מאפשרת לי להשפיע ולשנות את החברה״ (צילום: אלבום פרטי)

״התנועה מאפשרת לי להרגיש שאני יכולה להשפיע ולשנות את החברה שלי״, אומרת בן צור, ״כאן אני לומדת להיות מנהיגה ולשים לב למה שקורה סביבי. נוצר משבר גדול מאוד בחברה שלנו, ובתוך הגורל שנגזר עלינו אני יודעת שיש למעשים שלי משמעות״.

בתנועת הנוער העובד והלומד שותפים 95 אלף חניכים במעל ל-650 מוקדי פעילות. התנועה הוקמה בתמיכת ההסתדרות ב-1924 כבית לנערים עובדים, וצמחה למסגרת רחבה ודינמית שמחברת בין ותיקים ועולים, נוער מהעיר ומהקיבוץ, יהודים, ערבים, דרוזים וצ׳רקסים ואחרים. המחבר והמשותף בין כולם הם האמונה בשוויון ערך האדם, חברות ושליחות חברתית.

״תנועה גדולה ומגוונת עוזרת לך להכיר ולבנות את עצמך״, אומרת גבי דיאמונד קסל (17) מירושלים, ״כולנו יודעים להעריך את התחושה המשפחתית הזו. זה דבר שמורגש מהחניך בן התשע ועד לבוגרי התנועה״.

גבי דיאמונד קסל, 17, צור הדסה: ״תנועה גדולה ומגוונת עוזרת לך להכיר ולבנות את עצמך״ (צילום: אלבום פרטי)

בשנה האחרונה הצטרפה גם תנועת הנוער הרפורמית תל״ם, אליה משתייכת דיאמונד קסל, להיות חלק מהנוער העובד והלומד. ״בגלל הקורונה העברנו את מחנה סוכות ל׳זום׳״, היא מספרת, ״זה אירוע ענק. המחנה מזמין חניכים מכיתות ג' עד ט', מכל הארץ, לעבור 3 פעילויות ביום״.

הנוער העובד עוד באמת עובד

ב״שיר ה-60״ של התנועה כתב יורם טהרלב: ״עברו שישים שנה, חלפו כבחלום, ואלה שהתחילו כבר אינם היום / אבל אנחנו פה נהיה להם לעד, אנחנו ההמשך לנוער העובד / הנוער העובד עוד באמת עובד, עדיין לא הניח מידו את הכלים״.

״בנינו ושיפצנו את הכול מחדש״, מספר אלישי אלימלך (17) מבית ספר עמל רמת דוד, שמסונף לחיל האוויר. ״אני אוהב את התנועה שפתחה בשבילי דלת לשינוי. הכרתי אנשים חדשים שנתנו לי ביטחון, פיתחו בי יצירתיות וגרמו לי ליצור קשרים חברתיים״. אלימלך וחבריו שיפצו לאחרונה את קן הנוער העובד והלומד במגדל העמק עבור ילדי המקום.

אלישי אלימלך, 17, קרית אתא: ״נתנו לי ביטחון, פיתחו בי יצירתיות וגרמו לי ליצור קשרים חברתיים״ (צילום: אלבום פרטי)

בתוך בית הספר ברמת דוד יש סניף של הנוער העובד במסגרתו מתקיימת פעילות לבני ובנות הנוער, וממנו יוצאים גם טיולים אחר הצהריים. ״להיות חניך בסניף זה לראות את המדריכים שלך כל הזמן״, אומר אלימלך, ״תמיד יש פעילות, תמיד יש מפגשים. יש למי לפנות ועם מי לדבר״.

הדאגה לבני הנוער העובדים, שליוותה את התנועה מראשיתה, היא מרכיב מרכזי בפעילות התנועה גם כיום. לפי סקר שערכה התנועה, כ-62% מבני הנוער משתתפים בשוק העבודה לאורך השנה, כעובדים או כמחפשי עבודה.

התנועה מלווה בני נוער שלומדים ב-24 בתי ספר מקצועיים ברחבי הארץ. האיגוד המקצועי לנוער מאגד אלפי עובדים צעירים, ובשנים האחרונות התאגדו במסגרתו עובדי רשתות המזון המהיר בורגראנץ׳ ודומינוס פיצה. בימים אלו נאבקים עובדים צעירים על התאגדותם בחברת המשלוחים ״תן ביס״, ודורשים מהחברה בין היתר ביטוח בריאות שיכסה את פציעותיהם במהלך העבודה.

מקימי נען ובית שערים

דוד בן גוריון, יו"ר ההסתדרות ולימים ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, הגיע בשנת 1926 לברך את חניכי התנועה בוועידתם הראשונה. בדבריו הוא הדגיש את מה שראה כאחד מההישגים המרכזיים של התנועה: קיבוץ הגלויות. ״ההסתדרות הכללית עוד לא הצליחה להכות שורשים בתוך העדות המזרחיות. לא מצאה אליהן את המפתח״, אמר להם בן גוריון, מנהיג מפא״י, ״והנה הנוער העובד, הנטע הצעיר ביותר של תנועתנו, גילה את הכישרון לכך״.

יפתח בן דוד, 12, קיבוץ רוחמה: ״בקן אף פעם לא יגידו לך דברים רעים״ (צילום: אלבום פרטי)

בן גוריון ייעד את הנערים הצעירים לגדולות: ״הכוח הנפלא והמיוחד, הנוער, שאינו רק גיל כי אם יחס נפשי, רעננות, ערות וכל אותן הסגולות הברוכות, הכוח הזה עוד ישנו בתוך תנועת הפועלים במעמקיה״.

ברבות השנים, הנערים העובדים שלמדו בבתי ספר ערב, היו שוליות ועבדו בניקיון בתים, אכלסו 70% מהכשרות הפלמ״ח ויישבו מאות קיבוצים ומושבים ברחבי הארץ. נען (1930) הוא הקיבוץ הראשון של התנועה, ובית שערים (1936) המושב הראשון.

״אני מרגיש שהתנועה עושה אותי בן אדם יותר טוב בזכות זה שלמדריכים שלי אכפת ממני, ממה שאני אומר וממה שאני עושה״, אומר יפתח בן דוד (12) מקיבוץ רוחמה. בן דוד גדל בעיר, עבר לקיבוץ ומצא בקן מקום מחבר, ״החברים הזמינו אותי להצטרף, בקן אף פעם לא יגידו לך דברים רעים״.

שירה אדוני, 17, זרעית: ״בלי הפעולות לא הייתי מכירה חצי מהילדים״ (צילום: אלבום פרטי)

״יש לנו הרבה פעילויות של עזרה לקהילה״, מספרת שירה אדוני (14), ממושב זרעית, חניכה בחטיבת בני המושבים. שירה וחברותיה אוספות מתנות לחיילים בגבול הלבנון, צמוד למושב שבו הן גרות. הן גם פעילות באגודה למלחמה בסרטן.

״בלי הפעולות והמפגשים בתנועה לא הייתי מכירה חצי מהילדים במושב״, אומרת אדוני, ״התנועה מאפשרת לי לחשוב מחוץ לקופסא, ולעשות דברים שלא הייתי עושה כמו להתנדב, לתת ולעזור לאחרים״.

מאור זילקה, 12, ראשון לציון: ״אני מתעורר בבוקר וישר רוצה ללכת לסניף״ (צילום: אלבום פרטי)

לא רק התיישבות עובדת, גם קליטת עלייה הוא ערך שממשיך לפעם בתנועת הנוער הוותיקה. השבוע עלו 316 עולים מאתיופיה לישראל, תוצאה של מאבק ולחץ ממושכים מצד העולים שחיים בארץ. ״אני מתעורר בבוקר וישר רוצה ללכת לסניף״, אומר מאור זילקה (12) חניך בשכונת רמת אליהו שבראשון לציון, בן לעולים מאתיופיה.

זילקה פועל יחד עם חבריו להשתלבותם של העולים בעיר. השנה הוא ארגן יחד עם חבריו את חגיגות הסיגד של הקהילה האתיופית בסניף התנועה, והצטלם לסרטון ששודר ברשתות החברתיות ומסביר את משמעות החג לעולים. ״המדריכים מייצרים כאן אווירה שמזמינה את כולם, וגורמים לרצות לקחת חלק״.

קן כעביה וג׳וליס

בתנועת הנוער שותפים גם חניכים ערבים, דרוזים וצ׳רקסים. ״אני מדבר עם החברים והחניכים שלי הרבה על המצב במדינה שלנו״, אומר בדר חיל (17) תושב הכפר טבאש בעמק יזרעאל, ומדריך בקן כעביה. החניכים בכעביה מגיעים מטבאש וחג׳אג׳רה. ״נפגשנו בבית של החניכים לשיחות, וגם פשוט בשביל להיות אחד בשביל השני״.

בדר חיל, 17, כעביה: ״מדבר עם החניכים והחברים על המצב בארץ״ (צילום: אלבום פרטי)

מעגל הקינים הערביים בנוער העובד והלומד הוקם ב-1983, ויש בו כיום כ-20 אלף חניכות וחניכים. ב-1987 הוקם מעגל הקינים הדרוזיים, ובו פעילים כ-6,000 חניכים.

ליאן מאדי (18) מהכפר ג׳וליס שבגליל, הצטרפה לתנועה דרך מסלול שירות לאומי אזרחי. מאדי מספרת על הפעילות של הנוער העובד והלומד בכפר: ״עשינו פרויקטים להעלאת המודעות לסרטן השד, סייענו לקשישים שלנו, ולקחנו חלק פעיל במאבק נגד אלימות כלפי נשים״.

עבור מאדי, שיא הפעילות בתנועה היא ההדרכה: ״אני מרגישה התפתחות ברמה האישית. לא ידעתי שיש בי את הפוטנציאל להדריך, ולהיות אחראית על קבוצה שלמה של נערים שצעירים ממני בסך הכול בשנתיים״.

ליאן מאדי, 18, ג'וליס: ״עשינו פרויקטים להעלאת המודעות לסרטן השד, סייענו לקשישים שלנו, ולקחנו חלק פעיל במאבק נגד אלימות כלפי נשים״ (צילום: אלבום פרטי)

השיר ״שרוך אדום״, שנכתב לרגל 70 שנים לתנועה על ידי רוני אבירם, עומד על הרוח שמכוונת את פעילות התנועה מאז ועד היום: ״מדור הטוריה עד דור המחשב היינו תמיד הפנינה, כיום עקבותינו באלף יישוב בכל רחבי המדינה / והנוער עובד וזורם בשירה מישירה מבטה לחלום, הנוער הזה בדורנו יגשים וינצח בקרב השלום / עוד יש מקום לחלומות גדולים לרעיון של התחדשות ויש עוד כוח לאותן מילים כמו צדק ומחויבות״.