צילום של מודעה שהודבקה על דלת כניסה לבניין, ברחוב הרצל 85 בתל אביב, התגלגל לפני שבועות אחדים למערכת 'דבר': "נמצא פנקס אדום של חבר הסתדרות בשם שמעון אפלבוים שהתגורר בכתובת זו (הרצל 85), אשמח להשיב למשפחתו", נכתב במודעה עליה חתומה יסמין.

המודעה צולמה, כך התברר, בספטמבר 2016. היא הודפסה על נייר A4 פשוט, ומופיעים בה גם צילומי הפנקס האדום וארבעה דפים מתוכו, כולל תמונת בעליו. "תגלה מי היה שמעון אפלבוים", אתגרו אותי במערכת, "האם הפנקס הגיע אליו ומה הסיפור של יסמין". "זה קל", אמרתי, "יש במודעה מספר טלפון שלה". אז אמרתי.

לא אדישים אליו

הפנקס האדום היה, כידוע, אחד מסמליה של ההסתדרות, אם לא הסמל בה' הידיעה. במשך שנים הוא שימש את כל חברי ההסתדרות ואת מי שנהנו משירותי קופת חולים כללית. פנקס אדום, שהיה כתעודת זהות, ובו הודבקו בולי התשלום של מסי החבר החודשיים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בקרב מבוגרים, בני דור המדינה, אין מי שיישאר אדיש לפנקס האדום. אלה שהיה להם כזה ואלה שלא. עבור רבים הוא נוסטלגיה, אולי געגוע לתקופה שונה; אחרים מגיבים אליו בסלידה. "חבר, שמור על הפנקס!" הודפס באותיות קידוש לבנה בשולי אחד מדפיו.

סימול 180%

בתמונת הפספורט שבפנקס נראה גבר לבוש בחליפה, מעונב, ושיערו סרוק בקפידה לאחור. על שולי התמונה מוטבעת חותמת הוועד הפועל, ומתחתיה מספר הזהות של אפלבוים. בדף השני מהפנקס, תחת שמו של אפלבוים, מופיעים שמות הוריו: יעקב-יוסף וחנה; שנת הלידה: 1909; ותאריך כניסתו לחברות בהסתדרות: 1957. סעיף המקצוע נותר ריק.

בתחתית הדף, חתימות הממונים על הוועד הפועל ועל חברת העובדים, וחתימת הממונה על לשכת המס המרכזית; ובקצה הדף, תאריך הנפקת הפנקס: 7 באוקטובר 1972, חשוון תשל"ב.

המודעה שפרסמה יסמין לפני כארבע שנים (צילום: דבר)

בכפולת דפים נוספת מופיע מספר החברוּת הקודם של אפלבוים, אולי הפסיק לתקופה את חברותו בהסתדרות, ובטבלה נפרדת מצוין סוג הביטוח שלו: 180%. אמרתי לעצמי שהפרטים הבירוקרטיים האלה דורשים בירור, אולי ייסיעו באיתורו.

שיחת טלפון עם אפרים ז'ילוני, לשעבר יו"ר האגף לאיגוד מקצועי (בתקופת המזכ"ל חיים הברפלד) ומאוחר יותר יו"ר אגף כלכלה וחברה (בתקופת היו"ר עופר עיני), הבהירה את פשר סוג הביטוח. "הסימול 180%", אמר ז'ילוני, "מציין ביטוח משפחתי רגיל". אבל הדרך לפיצוח האתגר היתה עוד לפני.

תחת הכותרת "ראש המשפחה השני" באותו דף בפנקס, מופיע שמה של אסתר, אשתו של שמעון. מדינת ישראל מתקשה ב-2020 לציין בטפסיה הרשמיים "הורה 1" ו"הורה 2", ההסתדרות, מתברר, הכירה בשוויון מגדרי כבר עמוק במאה שעברה.

יסמין 054

במודעה רשמה יסמין מספר טלפון. חייגתי. וקיבלתי "המספר איננו מחובר". אפליקציית "me" לזיהוי מספרי טלפון לא הועילה, אך"Truecaller" זיהתה את המספר כשייך ל"יסמין המטפלת". החיים, הבנתי, לא יהיו כל כך קלים.

זו לא אותה יסמין

התחנה הבאה היתה הרצל 85. אמנם מהמודעה לא ניתן לדעת אם יסמין התגוררה בבניין ובו מצאה את הפנקס, אך אפשר לקוות, שלמרות שחלפו ארבע שנים מאז שהמודעה צולמה, שביקור במקום יביא לגילויים עליה ועל שמעון אפלבוים.

הרצל 85 לעת ערב, דלת הזכוכית בכניסה לבניין היא אותה דלת, אך את המודעה של יסמין מחליפות הודעה על הפסקת מים בבניין ומודעה מטעם העירייה המזהירה מפני רעל נגד מזיקים שפוזר במקום.

הרצל 85. אותה הדלת, עם מודעות אחרות (צילום: שי ניר)

הדלת סגורה עם קודן. למזלי, שכן בדיוק יצא לזרוק זבל. ניצלתי את ההזדמנות להיכנס, ועל הדרך שאלתי אותו אם הוא יודע אם יסמין גרה כאן. "לא מכיר", אמר והמשיך לדרכו.

שביל הכניסה מרוצף שחור לבן כלוח דמקה ומוביל לחצר משותפת של שני בניינים, צפוני ודרומי. על הקיר מימין תיבות דואר בשתי קבוצות. על תיבת דירה 11, בקבוצה הצפונית, מדבקה שעליה נכתב במרקר ירוק: יסמין שמלה. "קדימה לדירה 11", אמרתי לעצמי והתחלתי לטפס.

תיבת הדואר של יסמין מדירה 11, הרצל 85, תל אביב (צילום: שי ניר)

עליתי ועליתי, איבדתי את ספירת הקומות בחדר המדרגות התלול, והגעתי. הקשתי על הדלת. פתח בחור מסביר פנים, גופיה ירוקה, גוף שרירי ותלתלים אסופים.

אור שקד. ב-2016 היתה לו שותפה שקוראים לה יסמין (צילום: שי ניר)

"איך אפשר לעזור?" הוא שאל. "אני שי, אני עיתונאי ב'דבר', ואני מחפש את יסמין". "יסמין?" הוא שאל מתפלא, "מה לך ולה?". "זה מורכב וקצת הזוי", אמרתי לו, סיפרתי את סיפור המודעה, "ועכשיו אני רוצה לדעת אם יסמין מצאה את המשפחה והשיבה לה את הפנקס".

הבחור החביב הזמין אותי להיכנס – דירה תל אביבית של פעם עם מסדרון ארוך וחדרים שנפתחים לצדדים – והציג את עצמו: אור שקד, בן 31, גנן. הוא סיפר שב-2016 הייתה לו שותפה לדירה, יסמין, אבל היא עזבה מזמן והספיקה מאז לחזור בתשובה ולהתחתן. לא היה לו מספר נייד עדכני שלה, אבל הוא אמר שישיג, והשיג.

הוא חייג אליה בווטסאפ כך שיכולתי לשמוע את השיחה, שהחלה בסמול-טוק: כמה טוב לשמוע אותך, כמה טוב לשמוע אותך, וכמה שנים עברו. "אתה עוד גר שם?" שאלה יסמין, "לא להאמין". היא גרה עכשיו בהתנחלות רבבה, כך סיפרה. "אבל מה גורם לך בעצם להתקשר אלי?" שאלה. הוא הסביר, אני עזרתי עם פרטים, ואז התברר שזו לא היא. יסמין היא לא יסמין מהמודעה.

אחר כך אור הזמין אותי לראות את גינת הגג היפה שלו, ומרוב שדיברנו על הפנקס האדום ו'דבר' וההסתדרות, הוא סיפר לי שפעם עבד במקום שהיה בו מהלך התארגנות, אבל מאז עזב ועבר לטפל בצמחים.

גינת הגג היפה של אור שקד בהרצל 85, תל אביב (צילום: שי ניר)

אחרי שנפרדנו הוא כתב לי: "העלתי את התמונה בקבוצת הוואטסאפ של הבניין, כתבתי שהיה פה עיתונאי שמחפש את יסמין, אם מישהו מכיר, זוכר, או יודע. אעדכן אותך, ובכל מקרה, שיהיה בהצלחה". חוץ מזה, הוא נתן לי את מספר הטלפון של בעלת הדירה שלו, מירי, שאולי תזכור את כל הדיירים שהיו בבניין.

"זה כל כך מופרך והזוי, אין כבר עיתון כזה"

"מה הסיפור שלך עם זה, ואיך הגעת לזה?" שאלה מירי, בעלת הבית, בטלפון. הסברתי לה. "יכול להיות שהשתמשו בדלת הזו כלוח מודעות, והאישה הזו בכלל לא גרה בבניין", היא אמרה. "אבל ברור ששמעון אפלבוים גר שם", התעקשתי. "אני אפנה לבעלי הבתים האחרים", הבטיחה, "ואראה אם הם מכירים, או יסכימו שתדבר איתם".

למחרת שלחה לי את התגובה של בן דודה, מבעלי הבניין הדרומי: "הייתה דיירת בדמי מפתח בשם אפלבוים. היא הייתה אלמנה חביבה, לא יודע מי היה בעלה, נפטר הרבה לפני שעמדתי על דעתי, והיא עזבה לפני שנים רבות, ולעניות דעתי מזמן איננה בחיים יותר".

"אפשר לדבר עם בן דודך?" שאלתי אותה. אחרי כמה רגעים הגיעה הודעה: "זה כל כך מופרך והזוי: אין כבר עיתון כזה, האנשים האלה מתים 20 שנה ומעולם לא ממש היכרתי אותם. ואין לי שום דבר לתרום. אולי תחסכי ממני את המבוכה הזאת?"

מיטל ביקרה כאן 13 פעמים

אז הגיע תור גוגל. וגוגל כמו גוגל. הקשתי "שמעון אפלבוים", הדפדפן התעקש לשאול אם התכוונתי "לאפלבאום". גם אני התעקשתי. הלינק הרביעי מוביל לאתר המשפחתי "אפלבוים", שהוקם בעזרת "מיי הריטג'", החברה לאיסוף מידע משפחתי וגנטי.

האתר של משפחת אפלבוים ב"מיי הריטג'". מיטל אפלבוים שיצרה את עץ המשפחה ביקרה בו 13 פעמים (צילום מסך)

"שמי מיטל אפלבוים ואני הקמתי את האתר הזה", נכתב באתר המשפחה, "באילן היוחסין שלנו ישנם 93 אנשים". מד המבקרים בדף המשפחה הראה 39 כניסות מאז שנפתח. הקישור עם שמה של מיטל מוביל לדף האישי שלה ובו מסופר כי יצרה את עץ המשפחה בפברואר 2018, וביקרה באתר 13 פעמים. הכניסה האחרונה שלה הייתה ב-15 בפברואר השנה. אבל האם זו בכלל אותה משפחת אפלבוים?

מעבר לדף המשפחה הזה – השמות, התמונות והקישורים באתר חסומים בפני מי שלא משלם דמי מנוי. ביקשתי מחבר עם מנוי שיפנה למיטל. פנייתו לא נענתה. גם הפנייה למיי הריטג' לא הועילה. "החוקר נורא עסוק", אמרו לי.

הקישור הבא ברשימת התוצאות בדף החיפוש בגוגל היה פרופיל פייסבוק לא רלוונטי, אחריו הקישור "מה זה שמעון אפלבוים – מילון עברי עברי – מילוג", ואז הגיעה תוצאה באתר BillionGraves, (מיליארד קברים).

קברם של שמעון ואסתר אפלבוים באתר BillionGraves. הפרטים על המצבות תואמים לאלה שבפנקס האדום (צילום מסך)

"שמעון אפלבוים 1909- 1988. נפטר ב-27 בחשוון 5749, כך כתוב שם באנגלית, נקבר בבית העלמין בחולון. בתמונות המצורפות נראה קבר זוגי, שתי מצבות: שמעון אפלבוים, בן יעקב יוסף, ורשה, פולין; ואסתר אפלבוים, בת יצחק וחנה, פולין. 2004-1915, נפטרה א' אייר תשס"ד.

הפרטים על המצבות תואמים לפרטים שבפנקס האדום. אבל איך אגיע לבני המשפחה החיים?

"דבר עם שולמית ביחידה לחידוש קשרי משפחה"

הטלפון הבא היה לבית עלמין חולון, בתקווה ששם יידעו דבר מה על צאצאיהם של בני הזוג אפלבוים. הפנו אותי ללשכת המנכ"ל. המזכירה אמרה שאין להם מידע מהסוג הזה, והפנתה אותי ליחידה לחידוש קשרי משפחה של מד"א. "דבר עם שולמית", אמרה לי, ונתנה מספר טלפון קווי של בזק.

לא קל להשיג את שולמית. לבסוף היא ענתה וביקשה שאשלח מייל. "מעוניין ליצור קשר עם קרוביו של המנוח שמעון אפלבוים ז"ל", כתבתי במייל, "האם תוכלו לסייע לי?". הגיע מייל תשובה: "נא למלא את הטופס המצורף".

שמו של הקובץ המצורף: "missing person form". בטופס, שכולו באנגלית, יש למלא את כל הפרטים האישיים, כולל תאריך ומקום לידה ושמות ההורים המלאים, כולל שמות נעורים של האם, ואת כל הכתובות האפשריות – הגשמיות והווירטואליות, ולאחר מכן את כל פרטי "הנעדר" הידועים.

מלאתי, שלחתי, וקיבלתי מייל תשובה: "לצערי לא נוכל לסייע למטרה זו, כיוון שהמנדט הינו לאיתור קרובי משפחה בלבד, שהקשר עמם נותק עקב אסון טבע או מלחמה".

"בשנתיים האחרונות המנוי מוקפא"

בינתיים התקדמתי גם בציר למציאת יסמין. עם מספר הטלפון הלא מחובר שהופיע במודעה שלה, פניתי לחברת פרטנר, אולי יוכלו לספק פרטים. "המנוי הוא על שם הילה ולא על שם יסמין, ובשנתיים האחרונות המנוי מוקפא". זה מה שהסכימו לומר לי.

"מצאתי את יסמין וקוראים לה הילה", כתבתי לאור מהרצל 85. הוא השיב שלא הכיר אישה בשם הזה, ושלח שוב הודעה בקבוצת הוואטסאפ של דיירי הבניין. גם מירי, בעלת הבית, לא הכירה שוכרת בשם הזה, ובהודעה שלה הוסיפה: "מתפעלת מהשקעתך ומסירותך לנושא. בהצלחה".

פריצת דרך במרשם החברים

שבתי לחיפוש קצה חוט למשפחת אפלבוים. התחנה הבאה הייתה מרשם החברים בהסתדרות. "על הבעל אין לנו נתונים בכלל", אמרו, "כנראה שילם להסתדרות לפני המון שנים".

פרטיה של אסתר אפלבוים במרשם החברים בהסתדרות. את דמי החבר האחרונים שילמה בשנים 92'-93'

אבל על אשתו, אסתר, ידוע להם ששילמה לאחרונה בשנים 93'-92'. ובטופס שלהם מופיעה גם כתובת: רחוב רוטשילד 82, ראשון לציון. עוד חיפוש בגוגל, הפעם במפות, כדי לראות את מקום ולוודא שלא מדובר בכתובת של מועצת פועלים ישנה. נסעתי לשם.

הבניין ברחוב רוטשילד 82, ראשון לציון (צילום: שי ניר)

רוטשילד 82, ראשון לציון. בניין רב קומות, בסגנון שנות ה-70, עם קומת קרקע מסחרית וחניון שמוביל אל כניסת הדיירים.

"שלום, וסליחה אם אני מפריע"

לצד כניסת הדיירים יש תיבות דואר. על תיבה מספר 7 כתוב "אפלבוים". יכול להיות שהגעתי?

תיבת הדואר של משפחת אפלבוים ברוטשילד 82, ראשון לציון (צילום: שי ניר)

חדר המדרגות סגור בדלת עם אינטרקום של פעם. למזלי לא היתה נעולה. טיפסתי במדרגות, הגעתי לדירה 7. הקשתי בדלת. אין עונה. הקשתי שוב חזק יותר. "רק רגע", נשמע קול חלש. ואז נפתחה הדלת, והופיעה אישה מבוגרת.

חנה אפלבוים. "תגיד, מה תעשה עם כל הסיפור הזה?" (צילום: שי ניר)

"שלום וסליחה אם אני מפריע", אמרתי, "קוראים לי שי ניר, ואני כתב ב'דבר'. הגעתי למשפחת אפלבוים?" האישה השיבה בחיוב.

את קשורה לשמעון ואסתר אפלבוים?
"הם ההורים שלי".
את רוצה שאראה לך את התעודת עיתונאי שלי?
"כן".

הראיתי. "גם ככה אני לא רואה בלי משקפיים", היא אמרה. "אבל אני רוצה להראות לך תמונה, אולי תביאי את המשקפיים?" הצעתי. "בסדר" השיבה, נכנסה והוסיפה: "אולי תיכנס, בוא תשב". נכנסתי, ובינתיים הצטרף החתול, בא לראות מי נכנס.

מה שמך?
"חנה" (על שם סבתה, אימו של אביה שמעון).

הראיתי לה את צילום המודעה. היא זיהתה מיד את אביה בתמונה, וסיפרה שהוריה היו ניצולי שואה. לאסתר, אמה, היו בעל וילד ושניהם ניספו במחנות. "לא נשאר אף אחד", אמרה.

עם שמעון הקימה אסתר את משפחתה השנייה. חנה היא בתם הבכורה ויש לה אח, יוסי, אך הם לא בקשר. עד שפרשה מעבודה, היתה אחות חדר ניתוח בבית החולים קפלן ברחובות. יש לה שלושה ילדים וארבעה נכדים.

ספרי על הבית בהרצל 85.
"זו הייתה דירה בדמי מפתח, שם חיו ההורים. היה להם בית מלאכה ברחוב הרצל, מתפרה של סוודרים שממנה התפרנסו. הפנקס האדום ניתן להם כי היו חברים בקופת חולים".
מתי עברתם לראשון לציון?
"לפני מלחמת יום כיפור".
יש לך תמונות של המשפחה?
"אין לי. תגיד, מה תעשה עם כל הסיפור הזה?"
הוא יופיע בכתבה שבה אספר על החיפוש שלי אחרי הפנקס האדום של אביך ואחרי יסמין.
"ואיפה זה יפורסם?"
באתר 'דבר'.
"יש עוד עיתון כזה בכלל? אני זוכרת רק את מי שכתבה בו".
חנה זמר. כולם זוכרים את חנה זמר. חידשנו את העיתון ב-2016 באתר באינטרנט. מה הטלפון שלך? אשלח לך את הקישור לכתבה.
"אין לי אינטרנט. שלח לי בדואר".

***

עכשיו נותר רק לקוות שהכתבה תגיע אל יסמין הנכונה, שהפנקס עדיין בידיה ושיום אחד הוא עוד ישוב אל חנה אפלבוים.