1949: "הוויכוח על התקציב הוסיף כבוד לכנסת"
"שלושים שעות ארך הדיון על התקציב בכנסת – כ4.5 שעות ארך נאום התשובה של שר האוצר. בקשב רב האזינה הכנסת לנאום זה, שעם כל חוסר גינוני מליץ שבו – ואולי משום כך דווקא – ריתק את השומעים". כך מתאר הסופר הכלכלי של "דבר" את הדיונים על התקציב השנתי הראשון של מדינת ישראל, בגליון "דבר" מה-26 ביולי 1949. האופוזיציה משמאל ומימין תיארו את התקציב שהגיש שר האוצר הראשון של ישראל אליעזר קפלן כ"מנופח, תקציב המיועד לקיים מנגנון פקידותי מסורבל". קפלן, בתגובה, "הוכיח במספרים ברורים כי התקציב אינו נופל למעמסה על האיש הקטן אלא נושאים בו בעלי היכולת". הסעיפים הסוציאליים של תקציב ההוצאה, סיפר השר, מגיעים עד ל-32-33 אחוזים מכלל התקציב. "על עקרות הביקורת של האופוזיציה", נכתב בידיעה, "מעידה העובדה כי לא הוצעה על-ידה כל אלטרנטיבה לתקציב הממשלה". הסופר הכלכלי מסכם את מאמרו בכך ש"לא רק במפלגתו של שר האוצר, אלא גם בין יריביו, שררה ההרגשה הטובה – שהתקציב השנתי הראשון של מדינת ישראל נמצא בידיים נאמנות, וכי סיומו של הוויכוח על התקציב הוסיף כבוד לכנסת."
1958: לא מצליחים להקים בית בישראל
ב-27 ביולי 1958 פורסם במדור המכתבים למערכת ב"דבר" מכתבו של פרץ פיגור, שנכתב בשם "צעירים שמילאנו את חובת השרות בצבא בישראל משך שנתיים ומחצית השנה (משך השירות הצבאי לגברים באותה תקופה – ד.ר.) והשתתפנו במבצע סיני כדי להגן על מולדתנו". הוא מתריע שהצעירים אינם יכולים "לשאת נשים ולהקים משפחות" עקב "מחסור בכסף להשגת דירה ולקניית רהיטים". הצעירים מבקשים מהממשלה להעניק להם הלוואה לרכישת דירה שהחזרתה תתפרס על עשר שנים. זאת בעוד הבנקים מסכימים לתת להם הלוואות קטנות בלבד. "רק המדינה יכולה לתת לנו סיוע של ממש."
1976: "עצמאות רשות השידור בסכנה? העובדים עצמאיים מידי"
לקראת דיון בוועדת הכספים של הכנסת על עדכון נהלי האגרה של רשות השידור, מעדכן גליון "דבר" של ה-30 ביולי 1976 על ביקורת חריפה שנמתחה על הרשות מפי חבר הכנסת ישראל קרגמן ממפלגת העבודה. "בזמן האחרון טוענים הרבה, שעצמאותה של רשות השידור נתונה בסכנה , אך אין כל הצעה להפוך את רשות השידור למחלקה ממשלתית. יחד עם זאת אני מסכים, כי עצמאותה של הרשות בסכנה, אך הסכנה נובעת מן הרשות עצמה", אמר ח"כ קרגמן, "כאשר אין לוועד המנהל שיניים, משתחררים ברשות השידור הפקרות ואנרכיה וכל כתב ותת-כתב עושה שם על דעת עצמו"
1930: אנשי האילנות
במלאת שנה להקמתה של אגודת "אנשי העצים בארץ ישראל" על ידי מטיף הנטיעות האנגלי בקר, הוציאה האגודה דו"ח לפיו היא הצליחה לאסוף עד כה תרומות בשווי 738 לירות ארץ ישראליות. "דבר" של ה-24.1.1930 מדווח שבקר הבטיח כי ברגע שסך התרומות יגיע ל-1,000 לא"י, גם האגודה באנגליה תתמוך באגודה הארץ ישראלית. האגודה פרסמה את תכניתה בשלוש שפות, ונוסדה "במטרה לעורר בכל חוגי האוכלוסים את הרצון לטעת עצים ולעזור בייעור המחודש של אדמות שוממות… תכלית התנועה היא לאחד את הכל באחווה רבה של נטיעת עצים בלי הבדל של אמונה, גזע או מעמד, ולסייע בידי כל אחד להרבות את יפיה של ארץ הקודש… ע"י נטיעת עצים והגנה עליהם". לצד תכניות להמשך נטיעת העצים והיערות בארץ ישראל, כותבת האגודה כי יש "לפתח את 'חוש העץ', ביחוד בקרב הדור הצעיר, למען יהיה לסגולה יסודית"