כלכלנים, תעשיינים ואנשי שוק ההון קראו להתערבות משמעותית של הממשלה ובנק ישראל בשער הדולר. הדולר הגיע לשפל של 24 שנים, והירידה בערכו פוגעת קשות בתעשיינים המייצאים, וביצרנים מקומיים שמתחרים במוצרי יבוא.

בכנס חירום שערכה התאחדות התעשיינים בחמישי האחרון הועלו רעיונות חדשים להתמודדות עם השלכות התחזקות השקל, שכללו בין היתר הגדלה משמעותית של רכש הדולרים על ידי בנק ישראל.

שער הדולר כבר הגיע לשפל של 3.25 שקלים לדולר, מה שהוביל את בנק ישראל להתערב ולרכוש רבע מיליארד דולרים. אותו במעט ל3.26. ירידות השערים נמשכות כבר כמעט שבועיים, ברציפות וקובעות שפל חדש. בנק ישראל ממעט להתערב במסחר במטבע חוץ, למרות שיכולתו לעשות זו היא כמעט בלתי מוגבלת.

רון תומר, נשיא ההתאחדות התעשיינים, ביקר בחריפות את היעדר ההתערבות של הממשלה בנושא, ודרש פיצוי לתעשיינים העוסקים בייבוא. "יש לזכור כי שער הדולר הנמוך גם מוביל לפגיעה קשה מאוד בתמ"ג, אבל למרות כל זאת אנחנו לא שומעים כלום מהממשלה. הממשלה לא עושה ישיבת חירום ולא ישיבת קבינט. אנחנו גם לא יכולים להמשיך להיות תלויים בבנק ישראל. לכן אסור לנו לשבת בשקט. אם הממשלה לא יודעת לטפל בשער הדולר, אז צריך לדרוש שהיא תקל בעלויות השקליות של היצואנים – פטור מארנונה, הורדת מס מעסיקים לחברות מייצאות ועוד הקלות, לפחות עד ששער הדולר יגיע לגובה מסוים. אנחנו חייבים 'להתאבד' כדי לשנות את המצב, אחרת אנחנו 'נתאבד' כתעשייה".

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים

התעשיין צבי מאיר אמר "במיוחד בתעשייה המסורתית, הרווח הוא חד ספרתי. כששער החליפין משתנה בעשרות אחוזים, אז אנחנו מפסידים, ובסופו של דבר לא תהיה תעשיה בישראל".

פיתוח משק הגז והקורונה הורידו את שער הדולר

לשאלה 'מדוע שער הדולר יורד' יש תשובות רבות, שנוגעות במישור הפעילות הכלכלית הריאלית, במישור הפיננסי וכן במדיניות הממשלתית הבסיסית כלפי מסחר במטבע.

בכלכלה הריאלית, פיתוח משק הגז בישראל הוביל לצמצום הולך וגובר בייבוא דלק בדולרים החל מ-2013. במקביל, ייצוא גז מישראל בשנתיים האחרונות יוצר למשק הישראלי הכנסות חדשות בדולרים. גם הישארות הישראלים בארץ בתקופת הקורונה מפחיתה את הביקוש למטבע חוץ ומחזקת את השקל.

במישור הפיננסי ישנה מגמה עולמית של היחלשות הדולר מול סל המטבעות, שלא קשורה דווקא לישראל. עם זאת, לפי הנתונים שהוצגו בכנס, מדובר בהיחלשות מובהקת יותר דווקא מול השקל, שמצריכה הסברים נוספים.

תיסוף חד בשער השקל בהשוואה עולמית (מתוך מצגת בכנס התאחדות התעשיינים, 3 בדצמבר 2020)

"נראה כאילו בנק ישראל התייאש מלהשפיע על השער"

בכנס הופנתה ביקורת רבה כלפי בנק ישראל, אשר מנהל מדיניות מהוססת יחסית של רכישת דולרים. מדיניות זו ממתנת את הירידה, אבל לא משנה את המגמה. סגנית נשיא התאחדות התעשיינים, איילת נחמיאס ורבין, האשימה את הבנק בהפקרת התעשיינים: "להשאיר אותנו ככה עכשיו זה מטורף. נכון שלא לעולם חוסן עם רכישת הדולרים, אבל דווקא עכשיו מחליט בנק ישראל לבלום את הרכישות. זו הזיה מוחלטת".

אדם רויטר, יו"ר חברת 'חיסונים פיננסיים', אמר "נראה לי כאילו בנק ישראל כבר התייאש מלהשפיע על השער".

בנק ישראל יכול לרכוש כמה דולרים שירצה

דעה שונה הביע ארנון עזוז, מנהל חברת וייטלופ הועסקת בסחר במטבע: "הרמת הידיים מבנק ישראל היא שגיאה גדולה. אני שייך לקטגוריה של האנשים שחושבים שאין בעיה להגיע ל-100% או 150% תמ"ג ביתרות מט"ח (כיום עומדות יתרות בנק ישראל על כ-50%, א.ר.). אפשר להעלות את היתרות, יהיה נחמד אם יהיה פה עוד חצי טריליון דולר במזומן. מה זה משנה אם בנק ישראל מפסיד עליהן 20%? זה לא עולה לו כלום". עזוז מתכוון לכך שבנק ישראל יכול ליצור שקלים כרצונו, ולרכוש בהם דולרים בכל כמות שיבחר, אם רק יחליט שזה נחוץ.

מחלוקת על מידת ההשפעה של הייבוא והייצוא בפועל

דרישת התעשיינים להתערבות בשוק זכתה לביקורת מפרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית. לטענתו של אקשטיין, כדי להעלות בחזרה את שער הדולר צריך להגדיל את הייבוא לישראל. "האינטרס של היצואן זה שיהיה הרבה ייבוא, כדי לפחת את שער החליפין. אתם מנהלים מדיניות להקטנת היבוא. זה לשים לעצמכם רגל. להגביר יבוא, זה לא הפתרון הקל, זה הפתרון היחיד".

עזוז חלק על אקשטיין וטען כי במציאות, משקל הייבוא והייצוא זניח לעומת הסחר הספקולטיבי. "על כל דולר שעובר במערכת הבנקאית בגין עסקה ריאלית, יש בערך 10,000 דולר שעוברים בלי שום עסקה ריאלית, ספקולטיביים. ייבוא וייצוא ריאליים לא עושים כלום למט"ח. תחשבו שמחר בבוקר יש כותרת שבנק ישראל והאוצר הגיעו למסקנה הבאה – בנק ישראל יגדיל את יתרות המט"ח כדי להגיע ל-100% מהתמ"ג, האוצר יפעל להמשיך לגייס כספים בחו"ל, אך לגדר את כל הגיוסים הללו, והם ידונו על הדרך הנכונה למסות את התנועות הספקולטיביות. רק הכותרת הזו תיקח את הדולר תוך דקה ל-3.70 ולמחרת הוא כבר ב-4."

"רגולציה וייבוא וייצוא זה נחמד, אבל צריך לקרוא לילד בשמו", הוסיף עזוז. הוא התייחס לחברה שהוא מנהל ואמר: "גם אנחנו בכובע מסוים ספקולטיביים, וגם אנחנו שורט דולר (כלומר – משקיעים כסף בהימור על ירידת הדולר), כי זה נראה שזה הכי רווחי כרגע. בשנייה שנחשוב שיש סכנה, נצא מזה וזה יתהפך".

שוק ההון מכתיב את המחירים לתעשיה 

הכלכלן יוסי פרנק הציע הסבר נוסף לירידות בשער הדולר, שקשור להשקעת כסף רב בבורסת הנאסד"ק בארה"ב מצד הגופים המוסדיים בישראל. "החל משנת 2017 יש קורלציה מדהימה", אמר פרנק, "בכל פעם שהנאסד"ק עולה, השקל מתחזק. למה? זה לא קשור לכלכלה, אלא לגופים המוסדיים בישראל".

פרנק הסביר כי לגופים המוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור יש השקעות גדולות בנאסד"ק. כאשר שערי המניות שם עולים, המוסדיים נדרשים לרכוש בדולרים גידור – מכשירים פיננסיים שמבטיחים להם את היכולת לממש את הרווחים בשער הנוכחי של השקל, ולא בשקל חזק יותר שיפחית אותם. מכיוון שנפח ההשקעות הללו גדול לעומת שוק ההון הישראלי, הרי שרכישת הגידור עצמה מוציאה דולרים מישראל, וכתוצאה מכך מחזקת את השקל.

רויטר ופרנק הציעו לטפל בכך דרך ביצוע הרבה יותר עסקאות גידור מאשר מה שנעשה היום מצד משרד האוצר – בעוד המוסדיים משקיעים בחו"ל, מדינת ישראל מגייסת חובות בחו"ל. כאשר השקל חזק, משתלם לגדר את החובות הללו, ובכך לאזן את ההשפעה הגדולה של המוסדיים על השוק.

ד"ר הוגו צ'אופן, יו"ר קבוצת ארד ששימש בעבר כיו"ר ועדת השקעות בשתי חברות ביטוח בישראל, אישר את הטענה לגבי השפעת הגידור של המוסדיים על שער המטבע. צ'אופן, בעברו סגן הממונה על התקציבים באוצר, חושב שנחוצה התערבות משמעותית מצד הממשלה ובנק ישראל. "אני חושב שבעיקר בתקופת הקורונה, כשנשברו כל כך הרבה עקרונות שהכלכלנים תמיד הגנו עליהם, ויש התערבות ואפילו גסה מאוד, אין מה להתבייש בלבקש התערבות מאסיבית, כולל בנושאים שעד אתמול שלשום נחשבו לפרות קדושות".

כל הדוברים בכנס הסכימו שהמצב הפוליטי המעורער יקשה על הממשלה, וגם על הפקידים באוצר, לקבל החלטות. הגורם שנותר יציב ועצמאי בקבלת ההחלטות שלו הוא בנק ישראל.

בנק ישראל רוכש דולרים בשעות הכי פחות משפיעות

ירון ארז, סמנכ"ל הכספים בחברת דקסל פרמה, הצביע על היבט נוסף במשבר – שעות המסחר בשקל ובדולר במהלך היממה. "יש מגמה ברורה של המסחר בשקל בשעות הערב והלילה", אמר, "אם בנק ישראל יפעל לרכוש דולרים בשעות הערב והלילה, באמצעות הוראות מחשב אוטומטיות, בזמן בו המסחר מצומצם ונוטה להתחזקות השקל, ההתערבות תחליש את השקל, ובהשקעה פחותה מאשר ברכישה בשעות המסחר".

נתוני דקסל פרמה על השינויים בשער הדולר לפי שעות (מתוך כנס הצאחדות התעשיינים, 4 בדצמבר 2020)

הנתונים שהציג ארז מראים כי דווקא המסחר בשעות הדלילות, בין 15:00 ל-8:00 בבוקר, הוריד את שער הדולר הרבה יותר מהמסחר בשעות המאסיביות, בו שער הדולר דווקא עלה. לדבריו, מצב זה עשוי לרמוז על מדיניות מכוונת מצד הבנק למען שקל חזק.

עזוז תמך גם הוא ברעיון של הגברת ההתערבות של בנק ישראל בכיוון ההפוך: "אם הספקולנטים יחששו יותר, זה יעשה טוב יותר לכולם, בעיקר למשק. בטקטיקה, אני חשוב שזה קצת סנובי שכל המדינות בעולם משחקות במלחמת מטבעות, אבל אנחנו מעל זה. אפשר קצת להתלכלך ולשחק את אותו משחק".

ד"ש מ-2007 

גורם משמעותי נוסף שמגביר את היכולת לשנות בקלות את שער השקל הוא מדיניות המטבע היסודית של ממשלות ישראל. אם בשנות השמונים והתשעים, החל תהליך פתיחה של המשק לעולם בהדרגה, המדרגה האחרונה התרחשה בשנת 2007, שם בוטל הפיקוח על המסחר בשקל, והשקל הפך ל"מטבע בר המרה", שמאפשר לסחור בו כמעט בכל בנק בעולם.

מכיוון שהכלכלה הישראלית איננה מהגדולות בעולם, חשיפת השקל באופן מלא ל"אוטוסטראדת ההון העולמית" מסייעת בעיקר לתנועות מסחר קצרות טווח, שלא קשורות דווקא לישראל או לישראלים. מדובר בבחירה מודעת להפוך את שער השקל לדבר שפחות נשלט על ידי גורמים ישראלים ויותר תלוי בגורמי הון עולמיים, חלקם גדולים וחזקים בהרבה מהכלכלה הישראלית. השינוי משפיע לשני הכיוונים, ובשנים האחרונות הוא מוביל בעיקר להתחזקות השקל, אך עקרונית המגמה יכולה גם להתהפך.

מדיניות זו חושפת את הישראלים לתנודתיות רבה יותר ומטילה על הממשלה, היבואנים, היצואנים וגם הגופים המוסדיים עלויות גידור גבוהות יותר של עסקאות מטבע. עסקאות גידור הן כלי לא זול, וגם מוגבל מיסודו. בעבר קיימה הממשלה מדיניות של 'רצועת ניוד' מוגדרת מראש – כלומר שער עליון ותחתון לשער החליפין, וכך אפשרה לכלל השחקנים במשק לבצע תכנון כלכלי לעתיד בסיכונים נמוכים יותר.