ועדת הכספים של הכנסת תקיים מחר (שני) דיון חירום בנושא סכנת הקריסה של מוסדות סיעודיים. בדיון, אותו יזם איגוד בתי אבות (א.ב.א), תעלה בין היתר הכוונה להשיא היטל העסקה על עובדים זרים בענף הסיעוד. יולי גת יו"ר א.ב.א ל'דבר': "יש מחסור אדיר, 8,000 עובדים לפחות בתחום המטפלים הסיעודיים. לאורך השנים אמרו לנו לקחת ישראליים אבל מה לעשות הם לא רוצים. משרד הבריאות תקצב אותם בשכר מינימום, עכשיו בקורונה זרים לא באים".
לדברי גת, "לצערנו עובדים ישראליים לא מוכנים לעבוד בעבודות כוח עזר, רחצה, הלבשה, האכלה, טיטולים וכד'.היה ניסיון להביא פלסטינאים, מצליחים להביא רק גברים, אבל בכל פעם שיש סגר או חג אין עובדים, ואי אפשר להתקיים על בסיס זה. הניסיון לא צלח. רק בכמה מאות".
גת מסבירה כי רוב המוסדות מעסיקים היום מטפלים אריתראים וסודנים שנמצאים בארץ בלי אשרות עבודה, מה שהופך את העסקתם למנוגדת לחוק. היא מוסיפה כי על עובדים כאלה חל היטל בגובה 20% מהשכר, כך שגם העסקה בשכר מינימום הופכת לאפשרות לבעייתית מבחינה כלכלית.
"היום הצליחו לקבל החלטת ממשלה להבאה של 2,500 עובדים מנפאל וגאורגיה, ובעצם אומרים 'לנו אתם תשלמו עליהם היטלים'", טוענת גת, "יש המון מקומות עבודה אבל אם תטילו היטל לא נוכל להעסיק אותם. שר האוצר אולי יהיה מוכן להפחית את ההיטל, אבל כל סכום מעבר לסכום המתוקצב לא נוכל לשלם".
עוד היא אומרת כי "בג"ץ אמר שהמדינה צריכה להסיר כל מחסום על הבאת העובדים, גם אין טעם להביא עובדים זרים נוספים, כי יש את האריתראים והסודנים שכבר מכירים את העבודה והשפה".
"נאלצנו לעשות הרבה פעולות, ללא שיפוי"
עוד דורש האיגוד שיפוי בגין התמודדות המוסדות עם נגיף הקורונה, נוכח הירידה חדה בתפוסה, ההוצאות החריגות על ציודי מיגון וחיטוי, תשלום שעות נוספות לצוותים והוצאות מוגברות על הסעות עובדים, בשל צמצום התחבורה הציבורית.
כיום, הממשלה מעניקה שיפוי מזערי למוסדות הפועלים במסגרת "מכרז האשפוז הסיעודי". מוסדות שאינם כלולים במכרז לא מקבלים שיפוי כלל. בא.ב.א מתריעים שללא שיפוי מלא לכלל המוסדות, גם לאלה שלא נכללים במכרז, קריסת מוסדות הוא רק עניין של זמן.
"אצלנו יש את האוכלוסייה בסיכון הגבוה ביותר, כדי לשמור אותם נאלצנו לעשות הרבה מאוד פעולות", מסבירה גת, "להוציא עובדים שעובדים ביותר ממקום אחד, זה גרר הרבה מאוד שעות נוספות לעובדים בלי שיפוי. ציוד שהיינו צריכים לרכוש, שהמחירים הרקיעו שחקים, והנושא הזה גם ללא שיפוי".
לדבריה, "אחת הבעיות הקשות של הקורונה היא שיש ירידה חדה בתפוסה, יש מטופלים שעברו למחלקות קורונה או נפטרו, ואנשים מפחדים לבוא. הירידה בתפוסה יצרה התמודדות כלכלית בלתי אפשרית".
לטענת גת, מוסדות קטנים, שהם יחסית רבים, לא מאמינים שיצליחו לשרוד בשנה הקרובה. "גם מוסדות לא קטנים, בעיקר של עמותות, שבנויים על הסכמי שכר שונים על פי התאגדויות, בכלל נמצאים בקשיים", היא מסבירה, "סכנת הסגירה היא לא של מוסדות בודדים, זה יכול להגיע לעשרות. כל אחד שיסגור זה מבחינתנו קטסטרופה, כי האוכלוסייה מתבגרת והצורך רק יתגבר".
"התקצוב הוא מראש בחסר"
בא.ב.א מבקשים גם להסדיר את מכרז האשפוז הסיעודי בחקיקה ראשית, שתקבע את תחומי האחריות ואת פעילות ועדת מחירים מקצועית ושקופה, מתוך ראייה אסטרטגית של עתיד הטיפול הסיעודי באזרחים ותיקים.
"משרד הבריאות משמש כרגולטור, מפקח ולקוח", אומרת גת, "והסיטואציה היא שהתקצוב של המכרז הוא מראש בחסר. הם לא חושפים את הנתונים לפיהם הם עושים את החישוב. נקודת הפתיחה היא שהמוסדות נמצאים בחסר שנים, וצריך להבין, 70% מהמטופלים הם במימון משרד הבריאות".
