"מהניסיון שלי יותר ממחצית ממקרי האלימות בחברה הערבית קשורות לענייני משכנתאות מדומות ובנייה. זוג רוצה להתחתן, והתרבות לא מאפשרת לגור ביחד אלא אם מתחתנים. אבל איך הוא יבנה בית? איך יקנה בית? אין ברירה אלא לפנות לשוק האפור, ומשם הדרך למקרה אלימות הוא קצר ביותר"  כך אומר ראיד אבו ריא, פעיל חברתי ומומחה בתחום האשראי.

האלימות בחברה הערבית הולכת ומתגברת לאחרונה, עם 102 הרוגים בישובים הערבים מתחילת השנה. על פי אבו ריא, מדובר בין היתר בהשפעות משבר הקורונה שפגעה באופן ניכר בחברה הערבית וחשפה את אחת הבעיות המבניות העמוקות ביותר בחברה הערבית שמחזקת את הפשע המאורגן- חוסר הנגישות לאשראי בנקאי, ובעיקר למשכתנאות.

הכלכלה השחורה ונגיף הקורונה

יש תופעה נרחבת של אי עמידה בתשלומים למלווים בשוק האפור?
"בוודאי. החברה הערבית נפגעה מאד ממשבר הקורונה, ולאנשים פשוט אין מאיפה להביא את התשלומים האלה. מי שחלש נדחק הצידה. קל לפטר או להוציא לחל"ת במקומות עבודה את האנשים החלשים. אלה שחזקים ממשיכים לעבוד. הצעירים הערבים ספגו מכה חזקה במובן הזה. הרבה אנשים הפכו להיות ממועסקים בהכנסה נמוכה שהשקיטה את השד של האלימות פתאום מצאו את עצמם בחל"ת או בפיטורים והעירה את אותו השד".

אירוע ירי על בנק בכפר מע'אר (צילום: משטרת ישראל)

אבל גם מי שפוטר ממשיך לקבל דמי אבטלה או חל"ת
"יש מכה חזקה מאד בחברה הערבית במובן הזה. אנשים מועסקים בלי תלוש משכורת והיום פשוט מקבלים סכום זעום של דמי אבטלה. יש מעסיקים שמציעים להעסיק בשכר יותר גבוה, אבל לדווח פחות ממנו. משלמים לאנשים האלו במזומן. עכשיו זה דופק את האנשים האלה לגמרי. יש אנשים שקיבלו 10 אלף שקל בחודש, אבל 7,000 שקל מהסכום הזה היה במזומן כדי שהמעסיק יחסוך כמה גרושים. ועכשיו האנשים האלה נמצאים במצוקה נוראית.

"זה גם מביא לעלייה במספר הפעילים בארגונים האלה. יש לא מעט ארגונים שמחכים בדיוק לדבר הזה, והם מחבקים אותו ומשתמשים בו כדי למשוך את אותם הצעירים לאלימות. בשוק השחור יש כסף, יש כוח. נותנים לו שם כסף, נותנים לו נשק".

"יש קרקעות שעדיין מוחזקות בקושאן טורקי"

"בעיית המשכנתאות היא אם כל הבעיות בחברה הערבית" אומר אבו ריא. "הפעילים בשוק השחור תמיד היו גורם משמעותי, אבל מאז הקורונה הם הפכו לגורם הכי משמעותי שמוביל את החברה הערבית".

לדבריו, הלוואות לדיור, שיכולות להגיע להיקפים של מאות אלפי שקלים, לא נגישות למרבית החברה הערבית בגלל בעיית הרישום הקרקעות שלא הוסדר מעולם. ללא רישום מוסדר, הבנקים לא יכולים לרשום את הנכס כבטוחה, וההכנסה הממוצעת הנמוכה בחברה הערבית מביאה לכך שהרוב המוחלט של משקי הבית לא יכולים לקבל משכנתא.

"הייצוג של ערבים בשוק המשכנתאות הוא בושה. פחות מ-1% מהמשכנתאות בישראל ניתנות לערבים. אנשים נאלצים לבנות בתים תלאי על תלאי מכסף שהם לווים מהשוק האפור, ושם מי שנקלע לקושי נכנס לבעיה גדולה מאד" אומר אבו ריא. "אני לא בא פה בטענות לבנקים. בנק זה מוסד פיננסי, המטרה שלו היא רווחיות. בנק לא יכול להעמיד אשראי לבית בלי שיש לו משכנתא על נכס. יש בעיה גודלה מאד של רישום נכסים בישובים הערבים".

מאיפה מגיעה בעיית רישום הנכסים בחברה הערבית?
"במרבית הישובים באמת אין רישום מוסדר. בכל ישוב גרו מספר של חמולות, שהיו להם הרבה קרקעות. אותם קרקעות עברו מההורים לילדים, אבל לא נעשה מאמץ לא מצדם ולא מצד המדינה לדאוג לזה שהרישום יעבור לשמות של הבעלים הנוכחיים. יש קרקעות בישובים ערביים שרשומים עדיין על שמות של אנשים שמתו בשנות העשרים. הם מחזיקים בקושאן טורקי".

חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן בהפגנת מחאה בעראבה. "למען חברה נקיה מאלימות, יש לי זכות לחיות בכבוד" (צילום: אלבום פרטי)

אז למה לא רושמים את הקרקעות היום?
"יש בעיה גדולה עם המוטיבציה לרשום את הקרקעות האלה. הרי מי שמחזיק היום בקרקע ילך לרשום, ויצטרך לשלם את המס על כל אותם העסקאות שהתרחשו על הקרקע הזאת במאה השנים האחרונות. לכן הצעתי שהמנהלה תנקוט בחוכמה ולא בצדק. זאת בעיה של מעל ל-20% מהאוכלוסייה, שגורמת לאלימות. זה עולה כסף למדינה אחרי הכל, כל הבלגן הזה.

"אני יודע שזה עניין לא פשוט, זה יפתח קן צרעות. זה יכול לקחת שלוש ארבע שנים, אבל ברגע שזה יפתר זה יפחית חלק גדול מהצורך בפנייה בשוק האפור. הבן שלי במצב הזה יוכל לקנות בקלות בית בג'לג'וליה, לשלם ריבית נורמלית ולא לפחד."

אז למה לא לחיות בשכירות?
"זה גם קורה, אבל קורה הרבה שבעל הבית הוא בעצמו פעיל בשוק האפור. בג'לג'וליה, איפה שאני חי, לא בדיוק תפארת מדינת ישראל, לא תמצא קרקע בפחות ממיליון וחצי שקל. אנשים שיכולים לקנות את זה בלי משכנתא זה רק פעילים בשוק האפור. וזה רק הקרקע. הם קונים את הבתים האלה או כדרך להלבין כספים, או ממש כדרך לשלוט בצעירים שישכירו את הבתים. הם יודעים שיש סיכוי שהצעירים האלו לא יצליחו לעמוד בתשלומים, וברגע שלא הם מקבלים כוח אדיר עליהם. כמובן שאין חוזים כמו שצריך, כי הכל לא מוסדר. את זה ראינו הרבה בקורונה".

המדינה צריכה לספוג חלק מהסיכון

אז מדינה צריכה להתערב כדי לעודד רישום?
"הצעתי בזמנו לוועד הרשויות הערביות שילחמו בשביל הדבר הזה בכנסת- אם יצליחו זה יהיה ההישג הכי גדול בניסיון להיאבק באלימות בחברה הערבית. צריך להקל על המיסוי במעמד הרישום, ולעודד אנשים לרשום את הנכסים שלהם. אפשר לשכנע אותם לוותר על חלק מהמס שמגיע למדינה על העסקאות האלה, לא יקרה כלום. בסוף המדינה תרוויח מזה.

"המדינה יודעת לעשות דברים כאלו כשרוצים. אפשר גם לוותר על חלק מהמס כדי לעשות סדר פעם אחת ולתמיד- כי ברגע שעושים את הסדר הזה המדינה תזכה למיסים בעתיד. כל עסקה שעושים על הקרקע הזאת תהיה ממוסה, מה שלא קורה היום. היום זה בחוזים פיקטיביים, והאנשים לא זוכים לרישום. וזה מביא לסכסוכים ואלימות.

מה לגבי ההצעה של הרשימה המשותפת להציע אשראי בערבות מדינה?
"זאת הצעה שצריכה אוזן קשבת, לב פתוח ויד נדיבה. אני מבין את החששות מצעד כזה, כי זה פותח קופסת פנדורה. יכולים לבוא כל האוכלוסיות החלשות יותר במדינת ישראל ולהגיד סליחה, למה אני לא? אני חושב שבגלל העובדה ש-20% מהאוכלוסייה סובלת מהבעיה הזו, יש חשיבות גדולה לקדם את זה.

"החברה הערבית פשוט מפוספסת במרקם של החברה הישראלית. המדינה מפספסת בגדול, ואם יקדמו את הפתרונות האלה זה יחבר הרבה יותר את החברה הערבית למדינת ישראל. אין בעיה אם צריך לשים מגבלות דבר הזה, לפקח, לדאוג שהכסף הולך באמת למקומות שירימו את החברה הערבית. אבל זה יכול לשנות לגמרי את רמת החיים פה, ומי שיזכה כאן זה כולם- המדינה תזכה לשקט בגזרה, תחסוך את המשאבים הרבים שמושקעים בשיטור, ויכול להיווצר שיתוף פעולה מצוין בין ערבים ליהודים בישראל."