משרד האוצר והביטוח הלאומי דנים במציאת פתרון לעובדים בערים אדומות הנאלצים להיעדר ממקום עבודתם, אך בינתיים נופלים עובדים אלו בין הכיסאות ואינם זכאים לכל פיצוי שהוא ואף אינם מוגנים מפני פיטורים.

"אני שמחה שאתם מדברים על זה ושזה על סדר היום, אבל בינתיים אנשים נמצאים בלי הכנסה בכלל – לא דמי אבטלה ולא דמי בידוד – צריך למצוא לזה פתרון מיידי" אמרה ח"כ טלי פלוסקוב (הליכוד) בוועדת העבודה והרווחה. "כשצריך לקבל החלטות אתם יודעים גם לעשות את זה מהר".

דיון בוועדת העבודה והרווחה (צילום: דני שם טוב דוברות הכנסת)

חוק דמי הבידוד שעבר לפני כשבועיים בכנסת, איננו נותן מענה לעובדים שלא יכולים להגיע לעבודתם בשל הגבלות תנועה בערים אדומות, או לעובדים הנאלצים להישאר בבית עם ילדיהם הקטנים לאור סגירת מסגרות החינוך בערים אלו. גם הזכאות לדמי אבטלה מכוח הקלות הקורונה, מותנית ביציאה לחל"ת של למעלה מ-14 יום.

איציק דניאל מאגף התקציבים ושלמה מור מהביטוח הלאומי הבהירו כי הכוונה היא ליצור הקלות שיאפשרו לעובדים שנאלצים לצאת לחל"ת בערים אדומות להיות זכאים לדמי אבטלה, אולם הדבר מעורר קשיים תפעוליים שלהם הם מחפשים פתרון.

"הממשלה מכריזה על איזור אדום בשטח גיאוגרפי מסויים, כדי לאפשר הקלות, יהיה צורך שהמערכות שלנו ידעו לזהות את האיזור הגיאוגרפי הזה ואיפה אנשים מתגוררים וזה לא פשוט" הסביר שלמה מור מהביטוח הלאומי. "אנחנו מחפשים פתרון פשוט ומועיל עם האוצר, עד שיצא עשן לבן וזה יקרה".

עו"ד מהא שחאדה שויטאת מארגון 'איתך-מעכי' הדגישה כי עובדים ועובדות הנאלצים שלא ללכת לעבודה בערים האדומות, בין היתר לאור סגירת מסגרות החינוך – אף אינם מוגנים כיום בחוק מפני פיטורים. "יש חוקים שמתייחסים למצב של מלחמה וקובעים שאי אפשר לפטר בו עובדים שנבצר מהם להגיע לעבודה" אמרה והוסיפה כי תקנות אלו מאפשרות גם את המשך תשלום השכר לעובדים על ידי המעסיקים תוך שיפויים באמצעות קרן מס רכוש. "צריך לשכפל את ההוראות הללו גם למצב שכזה, כי בינתיים למשפחות פשוט אין מענה".

"הערים האדומות משרתות את כל המדינה, לא רק את עצמן"

נציג משרד האוצר ואגף התקציבים בדיון, איציק דניאל, התנגד למתן הגנה על עובדים אלו מפני פיטורים, בדומה להגנה הניתנת לעובדים בימי מלחמה: "בראיה שלנו הנזק גדול מהתועלת, זה נטל שמוטל על המעסיקים שנמצאים עצמם בקשיים". לדבריו האוצר מתנגד להגנה מסוג זה על העובדים גם משום שההקלות שהציעה הממשלה למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת אמורות לכאורה גם לצמצם את הצורך בשימוש בכלי הפיטורים.

עו"ד בקי קשת מארגון 'רבנים לזכויות אדם', הדגישה כי ישנה קורלציה בין האוכלוסיות החיות בערים האדומות – לערים בהן גרות אוכלוסיות מוחלשות, וכאלו המועסקות במקצועות חיוניים שפעמים רבות נדרשות לקחת על עצמן סיכון בריאותי על מנת לאפשר את המשך תפקוד המשק ומתן השירותים החיוניים לכלל האוכלוסייה.

"הערים האדומות משרתות את כל המדינה, לא רק את עצמן" הדגישה. העובדה שישנם איזורים שנסגרים כדי שאיזורים אחרים ימשיכו לעבוד מחייבת סולידריות חברתית. הנטל חייב להתחלק באופן הוגן יותר".

"עובדי הבנייה נפגעו באורח קשה ביותר"

נכון להבוקר, 26 יישובים הוגדרו כאדומים, כש-24 מהם ערים ויישובים ערביים ודרוזיים. בחמישה איזורים אף הוגבלה התנועה פנימה והחוצה מהיישוב. את הדיון יזם ח"כ יוסף ג'אברין (הרשימה המשותפת). "אני מקבל המון פניות מוצדקות בהחלט של פועלים שרוצים לצאת לעבודה ועל פי החלטת הסגר זה לא מתאפשר להם" אמר ג'אברין.

ח"כ יוסף ג'אברין (צילום: דני שם טוב דוברות הכנסת)

"המשטרה מציבה מחסומים ואסור להם לצאת למקומות העבודה. מי שעובד במסגרת מסודרת כמו משרד החינוך יש אולי מתווה שמסדיר את זכויותיו – אבל רוב העובדים לא במצב הזה. עובדי הבנייה למשל נפגעו באורח קשה ביותר, איבדו מקור פרנסה לתקופת הסגר – לעשרה ימים, לשבועיים". ח"כ איימן חטיב (הרשימה המשותפת) הוסיפה כי רוב היישובים האדומים הם יישובים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל.

יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות דחיל אבו זיאד אמר שעובדים רבים מעיר מגוריו נצרת ומערים נוספות פנו אליו בטענה כי נמנע מהם להגיע לעבודתם. "יש מקומות שמה-20 בנובמבר הוכרז עליהם כערים אדומות עד היום, ואף אחד לא יודע כמה זמן זה יימשך".

אבו זיאד הדגיש כי מלבד הערים האדומות ישנם גם 41 יישובים 'כתומים' ו-87 יישובים 'צהובים'. "הגבול בין ההגדרות דק, כך שמי שהלך לישון כתום, בהחלט עשוי להתעורר אדום. זה מחייב לתת תשובה לאנשים הללו, במיוחד לאור העובדה שאנחנו בתקופה קשה ממילא מבחינה כלכלית".