422,000 משקי בית נקלעו למצוקה כלכלית (גדילה של 14.5%) ו-268,000 משפחות הידרדרו לעוני (9.2%) בתקופת הקורונה – כל לפי דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת. שיעור העוני בישראל זינק מהיקף של חמישית מהמשפחות (582,000) לכמעט שליש (29.3%, 850,000).
על פי הדו"ח, המתבסס על סקרים נרחבים ודיווחים של ארגוני הסיוע, 143,000 משפחות התווספו לאלה החיות באי ביטחון תזונתי עלייה של 4.8%. מעמד הביניים התכווץ בשישית (15.5%); רק רבע (23%) ממשקי הבית במצב כלכלי טוב; מחצית (50.7%) מהאוכלוסייה נפגעה כלכלית כתוצאה מהמשבר; רבע (24%) מהציבור היו זקוקים לסיוע ולא קיבלו אותו.
עיקרי הדו"ח:
מצוקה כלכלית חסרי תקדים: 422,000 משקי בית חדשים נקלעו למצוקה כלכלית בעקבות הקורונה. שיעור משקי הבית במצוקה כלכלית עלה ל-38.6% בזמן המשבר, בהשוואה ל-24.1% טרום המשבר (עליה של 14.5 נקודות האחוז).
התכווצות מעמד הביניים: מספר המשפחות שמוגדרות כחלק ממעמד הביניים הצטמצם בשישית (15.5%), כשליש ממעמד הביניים (29%) ירדו לפחות רמה במדרג הכלכלי.
התרחבות היקפי אי הביטחון התזונתי: 656,000 (22.6%) משפחות חיות באי ביטחון תזונתי בישראל, מתוכן 286,000 (9.9%) משפחות באי ביטחון תזונתי חמור (ארגון לתת, 2020). זאת, בהשוואה ל-513,000 (17.8%) ו-252,000 (8.8%) בהתאמה טרום התפרצות הקורונה (המוסד לביטוח לאומי, 2018). 143,000 משפחות התווספו לחיים באי ביטחון תזונתי, 34,000 משפחות נוספו לאלה החיות באי ביטחון תזונתי חמור.
המשבר הכלכלי והמשבר הבריאותי: 50.7% מהאוכלוסייה הכללית העידו על פגיעה כלכלית חמורה בעקבות המשבר, בהשוואה ל-19.6% בלבד שהעידו על פגיעה חמורה בתחום הבריאותי
רק רבע מהאוכלוסייה במצב כלכלי טוב: – רבע (23%) מהמשפחות בישראל מדווחות על מצב כלכלי טוב ומעלה בזמן המשבר, בהשוואה ל-45% טרם פרוץ המשבר. שיעור משקי הבית המדווחים על מצוקה כלכלית חמורה, גדל פי שלושה.
צורך אדיר בסיוע: הצורך בסיוע זינק בשיעור של 70%. רבע (24%) מהאוכלוסייה הזדקקה לסיוע ולא קיבלה אותו
הפגיעה בעניים: 80% מהמשפחות העובדות שחיו בעוני טרום הקורונה, נפגעו תעסוקתית כתוצאה מהמשבר הכלכלי 62% מנתמכי הסיוע מעידים שמצבם הכלכלי נפגע במידה רבה או רבה מאוד בעקבות המשבר, 55.6% מהנתמכים מעידים כי בזמן הקורונה התווסף להם חוב, כמעט כפול מהאוכלוסייה הכללית (29.8%)
הקשישים במשבר: 86% מהקשישים נתמכי הסיוע חוו תחושת בדידות במהלך המשבר, 21.6% מהקשישים הנתמכים חששו בתקופת משבר הקורונה למות בביתם ושאיש לא ידע מכך.
אי שוויון בחינוך: 73.9% מנתמכי הסיוע העידו שאין ברשותם מחשבים ללמידה מרחוק, ל-70% מהמשפחות הנתמכות אין אפשרות לרכוש ציוד בסיסי לבית הספר.
האחריות לטיפול בעוני: 79.1% מהציבור סבור שהממשלה היא האחראית לצמצום העוני, אך רק 21.3% מהציבור חושב שהיא אכן מטפלת בבעיה. 63.4% סבורים שהטיפול הממשלתי בזמן המשבר הקורונה תומך בצרכים של אוכלוסיות עניות.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין: "דו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2020, הוא דו"ח קשה, כואב, מהקשים שקראתי ועמדו לנגד עיני. הדו"ח מראה כיצד משבר הקורונה הפך ממשבר בריאותי למשבר כלכלי וחברתי רחב ועמוק. לצד הפגיעה הממשית במעמד הביניים, מתברר שהאוכלוסיות הכי הפגיעות, סובלות בצורה הקשה ביותר בזמן המשבר הנוכחי".
ז'יל דרמון, מייסד ונשיא לתת: הזינוק בשיעורי העוני מאמת את התחזיות הכלכליות הפסימיות ביותר של תחילת המשבר, ומדגיש את חולשות ה-אקו סיסטם בישראל. הקורונה הפרה את האיזון הכלכלי העדין ודחפה עשרות אלפי משפחות חדשות למצוקה כלכלית ועוני, אבל המדינה היא זו שבעצם יצרה את התנאים לשבריריות זו, בכך שסירבה בעבר להשקיע באופן משמעותי באותן המשפחות לבניית איתנות חברתית. ברגע שהמגבלות יסתיימו והצמיחה תתחדש, יהיה צורך להתחיל בעבודה ארוכה ואיטית בבנייה מחדש של המרקם החברתי שלנו, שנפגע קשות. זו גם הזדמנות היסטורית לתקן כישלון מבני בחברה הישראלית, ולשקם את הפערים שהונצחו בה לאורך השנים. במקרה של המשך חברה ישראלית משוסעת ואי שוויונית, אני לא בטוח שיש למדינת ישראל עתיד אמיתי.
ערן וינטרוב, מנכ"ל לתת: הקורונה התפרצה כמגיפה בריאותית, אך התפתחה למגיפה כלכלית-חברתית חסרת תקדים. אנו מצויים במשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה, אשר ייקח לחברה הישראלית שנים להתאושש ממנו. חייבים לעצור את הדימום בקרב האוכלוסיות העניות, ולבלום את הידרדרותם של מאות אלפי ישראלים ממצב של משבר זמני בעקבות אבדן תעסוקה לחיים בעוני, ממנו קשה עד בלתי אפשרי להתאושש. אם הממשלה לא תשכיל להשקיע עשרות מיליארדים באוכלוסיות הפגיעות ביותר, הקריסה תהיה בלתי נמנעת ואנו צפויים להתמוטטות החוסן החברתי ולשנים ארוכות של מיתון עמוק ופערים בלתי ניתנים לגישור.
