צוות מומחים בין תחומי של האוניברסיטה העברית קורא לממשלה לנקוט הגבלות אזוריות למניעת התפשטות הקורונה בשלושת השבועות הקרובים, כדי להשתלט על העלייה בתחלואה בקורונה ולמנוע סגר שלישי. בנוסף מזהירים המומחים מהתכנסויות משפחתיות בין-דוריות בחנוכה, שעלולות להחמיר את העלייה בתחלואה. למרות שהממשלה ביטלה לעת עתה את הכוונה להטיל 'סגר לילי', צוות המומחים טוען כי למניעת מעבר בין אזורים מחוץ לשעות העבודה, בליווי הסברה מתאימה לציבור, יכולה להיות תרומה להורדת התחלואה.
על נייר העמדה שפורסם אתמול (שלישי) חתומים פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיסיקה, וכן פרופ' רן נירפז (בית חולים הדסה) ופרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים.
המומחים כותבים כי "למרות התרחבות מהירה בתחלואה, עיקר התחלואה בשלב זה עדיין ממוקדת" – כלומר, נמצאת בערים או אזורים ספציפיים, ואינה מפושטת בכלל המדינה. חברי הצוות מדגישים כי המצב כיום אינו דומה לתחילת ספטמבר, שבו במרבית היישובים בארץ היתה תחלואה גבוהה. "תפוצת התחלואה בשלב זה עדיין מקומית בעיקרה", כותבים החוקרים, ומציינים כי רק בכ-40 ישובים התחלואה הממוצעת בשבוע האחרון גבוהה מ-5 חולים חדשים. לדבריהם נראה מתאם גבוה בין מגזר או גיאוגרפיה לתחלואה, אך "החלה מגמת זליגה רחבה".
החוקרים מציינים כי "לאור מדדי התחלואה, יש זמן קצר, כשלושה שבועות, לביצוע פעולה יעילה שתמנע צורך בריסון כולל, בדומה למחצית השנייה של אוגוסט". לפיכך, הם מציעים שתי מטרות – מניעת התפשטות תחלואה ממוקדי תחלואה לכל הארץ, והשתלטות יעילה על המגפה במוקדי ההדבקה.
הצוות מציע לפעול ל"צמצום ערבוב בין אזורים שונים למניעת ערבוב נוסף על ההכרחי, לשימור פעילות המשק והחינוך". כדי לעשות זאת הם מציעים לפעול למניעת הדבקה בין אזורי אוכלוסייה סמוכים על ידי בידוד אזורי תחלואה גבוהה, למשל שכונות בירושלים. מהלכים נדרשים נוספים הם הטלת סגרים אזוריים, ובדיקות סקר אזוריות להשתלטות על התחלואה.
הצעות נוספות של הצוות היא עידוד עבודה מהבית, ושיפור יכולת התחקור באתרי מסחר. הם מציעים גם לצמצם פעילות בחללים סגורים עם אנשים מאזורים שונים, למשל, לשקול את הגבלת פעילות הקניונים לפי אזורים.
לקראת חנוכה, המומחים מזהירים כי מפגשים משפחתיים ובין דוריים עלולים להיות זרז ממשי לתחלואה, ומציעים לפעול כדי למנוע אותם. "במיוחד יש לשים דגש על מניעת מפגשים משפחתיים בחלל סגור לאנשים מאזורים שונים, ובייחוד בהקשר של מפגש בין דורי. שהות לאורך זמן של אנשים שונים בחלל סגור בנוכחות אוכלוסייה מבוגרת צפויה להביא להחמרה מהירה בתחלואה ובתחלואה הקשה, גם אם יבוצע שימוש במסכות".
הפתרון לפי חברי הצוות הוא סגר לילי – מהלך שקבינט הקורונה אישר אך לבסוף נסוג ממנו אתמול (שלישי) עקב קשיים משפטיים. לדברי החוקרים, "מניעה בתקנות של תנועה בין אזורים מחוץ לשעות העבודה, שתלווה במסע הסברה אינטנסיבי, יכולה למנוע תרחיש הידרדרות זה". עם זאת, הם מדגישים את הצורך בהסברת המהלך לציבור: "אמצעים אלו ייכשלו ללא ליווי במסע הסברה מתאים שיבהיר את המטרה ואת הסיכון שהגבלות אלו נועדו למנוע". עוד הם מציינים כי "ליווי פעילות מונעת זו בסקרי עומק, ובבידוד מוקדי תחלואה, עשויים להביא לשיפור במדדי התחלואה".
החוקרים מציינים כי בהתפרצות הגל השני נקטו מרבית מדינות אירופה בהגבלות פעילות בלילה לצמצום התקהלויות, לצד צמצום מפגשים שאינם קשורים לפעילות המשק או לחינוך. הם מציינים כי בצרפת נצפתה השפעה משמעותית של עוצר לילה לאחר 12 יום, אך נאלצו לעבור לסגר מלא לאור התחלואה הגבוהה והצורך המיידי בהאצת העצירה. במלבורן שבאוסטרליה היציאה מהסגר הכולל בוצעה דרך סגר לילה והגבלת התקהלויות, במהלכה נשמר מקדם הדבקה נמוך מ-1.
