799,000 ילדים נמצאים בחוסר בטחון תזונתי, כך על פי דו"ח מיוחד של ארגון לתת, שהוא חלק מדוח העוני האלטרנטיבי שמתפרסם הבוקר (רביעי). הארגון קורא לממשלה להקצות לנושא הטיפול בבעיית אי הבטחון התזונתי 225 מיליון שקלים לפחות, בבסיס תקציב המדינה, במטרה לסייע לכ-20% מהמשפחות בישראל, החיות באי ביטחון

על פי ההערכה של ארגון לתת, המבוססת על סקר שהועבר בחודש ספטמבר 2020, 656,000 משפחות, המהוות 22.6% מהמשפחות בישראל, חיות באי ביטחון תזונתי. מתוכן 286,000, 9.9% מהמשפחות בישראל, חיות באי ביטחון תזונתי חמור.תזונתי.

חיילים אורזים חבילות מזון במרכז הסיוע לאזרח של פיקוד העורף (קרדיט: דובר צה"ל)

כמו כן, 799,000 ילדים (32% מכלל הילדים בישראל) נמצאים באי ביטחון תזונתי, מתוכם 395,000 (15.8%) החיים באי ביטחון תזונתי חמור.

בהשוואה לסקר ביטחון תזונתי של המוסד לביטוח לאומי (האחרון פורסם ב-2018, בהתייחס ל-2016), נוספו כ-143,000 משפחות החיות באי ביטחון תזונתי, מתוכן כ-34,000 החיות באי ביטחון תזונתי חמור.

אי ביטחון תזונתי בקרב נתמכי הסיוע

מהמחקר בקרב נתמכי הסיוע של ארגון לתת והעמותות השותפות, עולה מציאות יומיומית של מצוקה ומחסור קבוע במזון החיוני למחיה מינימלית בכבוד. המשפחות הנתמכות חיות בחשש מתמיד שהמזון יגמר, ושהן לא תוכלנה לקנות מזון נוסף ולספק ארוחות מאוזנות וקבועות לילדיהן.

45.7% מהמשפחות נתמכות הסיוע תיארו את המחסור במזון כאתגר המשמעותי ביותר עמו נאלצו להתמודד בעקבות המשבר הכלכלי.

77% מנתמכי הסיוע מתארים שהצורך במזון התגבר במידה רבה או רבה מאוד, בעקבות השהייה הממושכת בבית בזמן המשבר.

45.1% מההורים נתמכי הסיוע נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם, עבור ילדיהם או לתת להם פחות מהכמות המומלצת.

80.9% מהנתמכים העידו כי האוכל שקנו לא הספיק ולא היה להם די כסף לקנות יותר, בהשוואה ל-15.3% מהאוכלוסייה הכללית שדיווחה על כך.

82.3% מנתמכי הסיוע העידו כי לא היה להם מספיק כסף לאכול ארוחות מאוזנות לרוב או לפעמים, בהשוואה ל-19.5% מהאוכלוסייה הכללית.

35.9% מנתמכי הסיוע העידו שילדיהם דילגו או צמצמו בגודל הארוחות כי לא היה ברשותם מספיק כסף לרכוש מזון, בהשוואה ל-30.4% בשנה שעברה.

(מתוך: דו״ח העוני האלטרנטיבי 2020, עמותת לתת)

על פי הדוח, מגפת הקורונה גרמה למשבר בריאותי וכלכלי בחברה הישראלית, ולפגיעה מוגברת במשפחות החיות באי ביטחון תזונתי. השהייה הרציפה בבתים (כתוצאה משני סגרים, חופשים ללא מסגרות וקייטנות, תקופת החגים וסגירת מערכת החינוך) השפיעה על התגברות הצורך של משקי הבית במזון, שחלקם חוו פגיעה תעסוקתית ומתקשים לכסות את הוצאותיהם.

מצב זה הביא להידרדרות ולמצוקה כלכלית של משפחות רבות אשר נאלצו לוותר או לצמצם במזון, חלקן לראשונה בחייהן וחלקן בתדירות גבוהה יותר מתמיד. התפרצות מגפת הקורונה והתפתחות המשבר הכלכלי גרמו לעלייה גדולה בפניות לסיוע מעמותות המזון, וזעקת אלו החיים באי ביטחון תזונתי החלה להישמע באמצעי התקשורת ובמדיה החברתית.

בארגון לתת החליטו לבדוק את מצב אי הביטחון התזונתי בישראל בצל הקורונה בהשוואה למדידה האחרונה שנערכה על ידי המוסד לביטוח לאומי מתוך חשש שהתופעה עתידה להתרחב ולהישאר בממדים גדולים גם בחלוף המגפה. מדידת הביטחון התזונתי מבוססת על מדד שמבוסס על שאלון בן 18 שאלות, אשר פותח על ידי ה- USDA(US Department of Agriculture) ומקובל במדינות מפותחות, לרבות בישראל.

על פי מחברי הדוח, ממדי התופעה מדאיגים ומחריפים בשעה שמגפת הקורונה בעיצומה והמיתון הכלכלי מעמיק. קיומו של משבר מתמשך, מעמיס על משפחות שייתכן ומצליחות כעת להתמודד עם קשיים כלכליים באמצעות לקיחת הלוואות וכרסום בחסכונות. הימשכות מצב זה לאורך זמן, עלולה להוביל לצמצום משמעותי בהוצאות ולוויתורים כואבים, שמשמעם חוסר יכולת לתת מענה לצרכים החיוניים הדרושים לקיום בכבוד. בלתת חוששים שמשפחות רבות יאלצו לוותר על כמות ואיכות המזון הנצרך במשק הבית שלהן ולבסוף גם לפנות לסיוע במזון מגורם חיצוני.

ארגון לתת משמש כבנק מזון ארצי ומהווה ארגון גג ל-180 עמותות מזון מקומיות הפועלות ב-105 יישובים בכל המגזרים בחברה הישראלית. כחלק מהפעילות, מחולק מזון לכ-70,000 משפחות באמצעות רשת העמותות השותפות, וזאת על ידי שלושה מקורות שונים: הצלת מזון מתעשיית המזון (חברות יצרניות ורשתות קמעונאיות), רכש מזון סיטונאי ואיסוף מזון מהציבור הרחב.