החלטת קבינט הקורונה על סגר לילי בחנוכה וביטולה בתוך פחות מיממה יוצרת שחיקה בציבור, ומחלישה את האמון בממשלה – כך אומר ל'דבר' הפסיכולוג החברתי פרופ' דויד לייזר מאוניברסיטת בן גוריון, מנהל המרכז לפסיכולוגיה כלכלית וקבלת החלטות באוניברסיטה בן גוריון. עם זאת, לייזר רואה בשינוי המהיר של ההחלטה אפשרות לחיזוק האמון במנגנוני הדמוקרטיה, מאחר שהציבור 'ראה' כי בסופו של דבר, החלטות הממשלה נתונות לבקרה ולפיקוח.
"תחושת חוסר ודאות, חוסר היכולת לקבוע תכניות לשבוע הבא כי אולי ישתנו ההנחיות, מעיקה ושוחקת", אומר פרופ' לייזר, "וזאת, דווקא בזמן שהציבור צריך ודאות כדי להמשיך לשמור על נהלי הקורונה לחודשים הבאים עד ההתחסנות."
בשני בערב פורסמה החלטת קבינט הקורונה לפיה במהלך חנוכה יוטל סגר לילי שיכלול הגבלת תנועה בין אזורים וסגירת המסחר בשעות הערב והלילה. לפי פרסום בחדשות 12, ההחלטה התקבלה בניגוד לדעת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, והיועץ המשפטי לממשלה הודיע שלפיכך לא יוכל להגן עליה במקרה של עתירה לבג"ץ. כתוצאה מכך פורסמה למחרת, בשלישי אחה"צ, הודעה לפיה העוצר הלילי לא יקודם בממשלה "בשל קשיים משפטיים" וייבחנו חלופות אחרות.
החלטה שמשתנה בתוך זמן קצר כל כך מגבירה את חוסר הוודאות בציבור, אך פרופ' לייזר מדגיש כי חוסר הוודאות לבדו אינו פוגע בהכרח באמינות של השלטון. "במצבי חירום, כמו למשל במלחמה, יש מידה רבה של חוסר וודאות. גם ברמה האישית אנחנו מכירים מצבי חוסר ודאות, למשאל כשקרוב משפחה מתאשפז ומצבו משתנה מיום ליום. מצבים אלו לכשעצמם אינם פוגעים באמון שלנו בגורמים האחראים, או במוכנות שלנו לשתף איתם פעולה, כל עוד אנחנו מבינים שהמצב מנוהל היטב. הפגיעה באמון באירוע הזה נובעת מתפיסת הסיבה לחוסר הוודאות, שהיא החלפת שיקולים חברתיים עבור שיקולים פוליטיים."
לדברי פרופ' לייזר, ההבנה שהתקבלו החלטות בניגוד לעמדת הגורמים הרפואיים עלולה לגרום לציבור להטיל ספק גם בהחלטות הבאות של הממשלה. "הממשלה יוצאת מאוד לא אמינה מהאירוע הזה. היא פעלה בניגוד לעמדת משרד הבריאות, והעריכה לא נכון את כוחה הפוליטי להעביר את ההחלטה שהיא קיבלה. התחושה היא שהממשלה לא יודעת מה היא עושה, וזה מה שפוגע באמון הציבור".
לייזר רואה נקודת אור בביטול המהיר של ההחלטה, והיא אפשרות לחיזוק האמון בדמוקרטיה הישראלית. "האמון בממשלה אמנם נפגע, אבל אמון במדינה ואמון בממשלה זה לא אותו הדבר. במדינה דמוקרטית, כל צעד ממשלתי שפוגע בחופש הפרט נתון לביקורת. אם מישהו ייגש לבג"ץ בטענה שצעד מסוים לא חוקי, בג"ץ ישאל מה עמדת משרד הבריאות כדי להחליט אם הצורך בהגבלה מקדים את זכות הפרט. ברגע שמשרד הבריאות אמר שאינו עומד מאחורי ההגבלה הספציפית של סגר לילה, הממשלה הבינה שהיא לא תוכל לאכוף את ההחלטה וירדה ממנה."
"אני חושב שבמקרה הזה, החוסן הדמוקרטי של מדינת ישראל הוכח בצורה מאוד מרשימה", מסכם לייזר, "כך צריך להיות. לא יכול להיות שהממשלה תחליט לאסור על אנשים פרטיים לצאת בלילה ללא נימוק מקצועי ברור, וההחלטה לבטל את ההגבלה יכולה להרגיע ולגרום לאמון הציבור."
