דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ו' באייר תשפ"א 18.04.21
24°תל אביב
  • 27°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 34°אילת
  • 26°טבריה
  • 29°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

רוח יצירה / סיבוב על סביבון

סביבון "ירושלים של זהב", עשוי כסף ומעוטר בציור עשוי פליז של חומות העיר העתיקה. עיצוב בן כ-70 שנה של יצחק ביר ז"ל, מייסד "מפעלי ביר". "הסביבון הוא כנראה אחד הצעצועים העתיקים ביותר בעולם" (צילום: מפעלי ביר)
מרדכי ביר ממשיך את מורשת אביו ומייצר סביבונים לאספנים בעבודת יד; עירית אביר מעצבת פריטי יודאיקה במטרה לייצר דיון חילוני על תרבות יהודית; ולילה וסיד, רבה רפורמית, מספרת, שהסביבון, לפני שנעשה משחק של חנוכה, היה משחק למהמרים: האותיות נ',ג',ה',ש' לא סמלו נס גדול אלא רווח כספי: כלום, הכל או חצי מהקופה
רז רותם
רז רותם
צרו קשר עם המערכת:

יצחק ביר ז"ל היה רק בן 18 כשהקים לפני יותר מ-70 שנה בית מלאכה בו יצר חפצי יודאיקה ובהם גם את 'סביבון ירושלים של זהב', העשוי כסף ומעוטר בציור עשוי פליז של חומות העיר העתיקה, עליו חרוטות האותיות נ' ג' ה' פ'.

יצחק ביר ז"ל. הקים את בית המלאכה שלו כשהיה בן 18 ועבד בו עד יומו האחרון (צילום: מפעלי ביר)

בנו, מרדכי ביר (62), נכנס בשנות ה-80 יחד עם אחיו מאיר, לעבוד בבית המלאכה, שהפך לימים למפעל 'ביר' הממוקם באזור התעשייה החדש 'רוממה' בירושלים. בשנים האחרונות נכנס לעסק גם הנכד יוסף, דור שלישי למורשת המשפחתית.

מרדכי מספר שבמפעל, לצד שימור מורשתו ועיצוביו של אביו, מנסים תמיד להתפתח ולהתחדש. אך בשונה מחפצים אחרים שעיצובם עודכן או השתנה, הסביבון של אביו נותר אותו סביבון, עם הציור שצייר במו ידיו, מנוסר בעבודת יד.

האחים מרדכי ומאיר ביר, נכנסו לעבוד עם אביהם במפעל בשנות ה-80 וממשיכים את העסק המשפחתי (צילום: מפעלי ביר)

ולמרות שהוא נקרא סביבון, קשה להשוות אותו לסביבונים המהבהבים והמנגנים הנמכרים כיום בשוק. שכן, הוא עשוי כאמור, ממתכות יקרות ומחירו עומד על כ-1,090 שקלים. לצד הסביבון הוותיק, מציע המפעל גם סביבונים מודרניים יותר ויקרים מעט פחות (460 שקלים). "אלה לא סביבונים מלפני 60 או 70 שנה, אלא מלפני 20 או 30 שנה. היו תקופות שהשתמשנו בעץ והיו תקופות שהשתמשנו בחומרים אחרים".

הנכד, יוסף ביר. דור שלישי למורשת המשפחתית (צילום: מפעלי ביר)

אפשר להניח שאת הסביבונים שלכם אף אחד לא קונה כדי לשחק איתם.
"גם אנשים מבוגרים משחקים בסביבונים, וחוץ מזה, יש הרבה אספנים".

סביבון רולטה

עירית אביר, אדריכלית ואמנית, יצרה לפני כשנתיים את 'גראז' יודאיקה', סדרת אובייקטים המהווה פרשנות מתועשת, אישית, חילונית ועכשווית לפריטי יודאיקה. "הבת שלי לא היתה בגן ולא היתה לנו חנוכיית פקקים כזאת מהגן. רצינו להדליק חנוכייה, אבל לא היתה לנו חנוכייה בבית", היא מסבירה את הטריגר ליצירת הפרויקט.

עירית אביר. "גילינו שאין לנו חנוכייה בבית" (צילום: אורית ארנון)

בעקבות התובנה המטלטלת, החליטה אביר, כחלק מהפרויקט, ליצור ספר, שבו לצד התמונות של עבודותיה, ישנן פרשנויות שונות של אנשי רוח, אמנים ויוצרים, ביניהם דתיים אורתודוקסים וחילונים גמורים, והוא מאפשר, לדבריה, לייצר דיון בעיצוב יודאיקה כחלק מעיסוק ביהדות באופן תרבותי, ולא אמוני.

בין הפריטים שיצרה אביר, יש גם שני סביבונים. "אחד הוא קונספטואלי לחלוטין, עשוי מגלופות של דפוס של נס גדול היה פה, והשני הוא סביבון רולטה. צלחת עם מחוג שעוצרת על האותיות".

שאלה של מזל

"הסביבון", מסבירה לילה וסיד, הרבה הרפורמית האזורית של עמק חפר והאישה שכתבה את מרבית ההסברים בספרה של אביר, "הוא כנראה אחד הצעצועים העתיקים ביותר בעולם". בהסבר שכתבה בספר היא מספרת שארכיאולוגים מצאו סביבונים עשויים חרס בני אלפי שנים.

סביבון עשוי מגלופות של דפוס בעיצובה של עירית אביר (צילום: אורית ארנון)

מנהג המשחק בסביבון בחנוכה החל לדבריה, ככל הנראה, במאה ה-16 באירופה, כמשחק מזל לכל דבר. בספר היא מסבירה שליהדות יש יחס אמביוולנטי לנושא המזל, או הגורל. "למשל, מצד אחד אוסרת התורה באיסור חמור על ניבוי עתידות, ומצד שני מביאה לא מעט דוגמאות לטקסים שהתבססו על הפלת גורלות (כמו בחירת מועמדים לתפקידי הנהגה וכהונה, בירור והכרעה).

סביבון רולטה בעיצובה של עירית אביר. וסד: "ליהדות יחס אמביוולנטי לנושא המזל או הגורל" (צילום: אורית ארנון)

"במסכת שבת שבתלמוד הבבלי מצוינת מחלוקת בעניין המזל, כאשר רבי חנינא מצדד בו ואומר 'מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל', ולעומתו רבי יוחנן שולל וטובע את האמרה המפורסמת 'אין מזל לישראל'. ואילו מסכת אבות מוצאת את הנוסחה המאחדת את שתי הגישות, בניסוח המבריק: 'הכל צפוי והרשות נתונה', כלומר, הסדר בעולם קבוע מראש והוא חלק מתכנית אלוהית עצומה ומורכבת, ועם זאת ניתן לאדם חופש פעולה נרחב ואיתו יכולת בחירה, שאותה הוא יכול ליישם במישור המוסרי-ערכי, וגם, להבדיל, במשחק הימורים כמו סביבון".

הוראות לשחקן המהמר

"בחוץ לארץ הסביבון היה הקשר לארץ לישראל", אומר ביר בתשובה לשאלה מהו סוד ההצלחה של הסביבון. "זה פריט שכנראה היה בכל בית בצורות שונות". חוץ מזה, הוא נזכר, שכילד גם הוא אהב לשחק בסביבונים. "בתור ילדים היינו משחקים על גרושים. לכל אות היתה משמעות, אם אני שם בקופה או לוקח מקופה".

וסיד מסבירה כי על דפנות הסביבון היו חקוקות אותיות שהן קיצורים של מילים ביידיש/גרמנית, שהיו הוראות לשחקן המהמר: נ – 'ניכט' (או 'נישט'), שפירושו לא כלום, המשַחֵק לא נוטל מהקופה דבר; ג – 'גאַנץ', שפירושו הכל, והמשחק נוטל אליו את כל הסכום שהצטבר בקופה; ה- 'האַלב', שפירושו מחצית, המשחק לוקח אליו מחצית הסכום שהצטבר בקופה; והש – 'שטיל', שפירושו עמוד במקומך, המשַחֵק מפסיד את תורו למתמודד הבא.

הרבה הרפורמית לילה וסד. "הסביבון הוא אחת הסיבות לכך שחנוכה הוא חג הרבה יותר סימפטי ואהוב" (צילום: אלבום פרטי)

האותיות נגה"ש קיבלו במרוצת השנים משמעויות אחרות ממשמעותן המקורית, ועברו, לדבריה של וסיד "גיור כהלכה", ופירושן המקובל הפך להיות: נס גדול היה שם. בארץ ישראל הוחלפה ה-ש' ב-פ'.

בהקשר הזה, נראה שהפרספקטיבה של "שם" ו"פה" חשובה גם כשמדובר בעיצוב הסביבון. באתר מפעל 'ביר' מבטיחים ש"ניתן לבחור אם ברצונכם להחליף את האות פ' באות ש'".

כמו ביר, גם וסיד חושבת שסוד ההצלחה של הסביבון, טמון בפשטות ובקלילות שלו. את הטקסט שלה בספר היא חותמת במילים אלה: "עיקר חִנו (של הסביבון) נובע מכך שאינו חפץ פולחני, והוא לא נושא כל מטען של קדושה ועול של מצווה. הסביבון הוא, בסך הכל, יופי של צעצוע".

והיא מסבירה: "הסביבון הוא סוג של משחק מזל. השאלה הגדולה היא איך הוא התגלגל להיות חלק מחנוכה. החיבור לא ברור מאליו והסברה היא שזה בגלל שימי חנוכה היו ימי חופש מלימודים, באמצע החורף, וזו היתה הזדמנות להתכנס יחד ולעשות משהו, ומכיוון שאין מצווה של לימוד בחג הזה, והדלקת נרות לוקחת חמש דקות, לא משהו שממלא את הערב, אפשר היה לומר 'אם אנחנו כבר כולנו פה וחושך בחוץ וקר, אז בואו נשחק משהו'. זה ממש נחמד, לשם שינוי, זאת אחת הסיבות שחנוכה הוא חג הרבה יותר סימפטי ואהוב".

מחפשים שורשים

ההבדל בין אביר לביר גדול. היא אישה חילונית מגבעתיים, נכדה לאחת מחלוצות קיבוץ נען ועוסקת בעיצוב למחייתה; הוא גבר מאמין, שחי כל חייו בירושלים ומפעל חייו ומורשתו הוא יצירת חפצי יודאיקה. ועם זאת, שניהם מוצאים בעיסוק בחפצי היהודיים, בהם גם הסביבון, משמעויות אישיות ותרבותיות.

עבור אביר, הכניסה לעולם היודאיקה הגיעה מרצון להבין ולחקור בצורה עיצובית ואמנותית שורשים מהם היא חשה מורחקת ומרוחקת, ודרך העיסוק בהם, הצליחה לדבריה ליצור דיון מחודש ואלטרנטיבי על סמלים יהודיים.

יצחק ביר ז"ל בצעירותו, בונה חנוכייה בבית המלאכה שלו (צילום: אתר "מפעלי ביר")

וגם עבור ביר, מעבר לפרנסה, יש חזרה לשורשים, לא רק היהודיים אלא גם האישיים, אל אביו שבגיל 15 החל את לימודי האמנות שלו ב"בצלאל" ושבגיל 18, זכה בתחרות ארצית לעיצוב וייצור מנורת חנוכה בה זכה במקום הראשון. הפרס בו זכה, 40 לירות א"י, אפשר לו לרכוש כלים ומכונות שבאמצעותם פתח את בית המלאכה שלו, בו עבד ויצר עד סוף חייו. "זו הנאה גדולה מאד", אומר הבן. "לקחת חומר גלם ולהוציא מוצר גמור, אם זה סביבון או חנוכיה או פריט אחר לסוכות או לפורים, יש לך את הנאת היצירה".

סביבוני עץ של "מפעלי ביר". וסד: "הסביבון הוא בסך הכל יופי של צעצוע" (צילום: מפעלי ביר)

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות