כשראש הממשלה שר "יש לי אהבה והיא תנצח", בקמפיין לגיוס תרומות לקשישים, ולא מעביר תקציב מדינה שיתקן את קצבאות הזיקנה ויבטיח לקשישים בישראל קיום בכבוד, קשה להגיד שהאהבה מנצחת. זה צורם.
הוא שר "בין הזיוף לאמת", אבל זה פשוט מזויף. בן זקן שרה "בין הבלבול לאסון תדעו שיש פתרון", אבל במקרה של הקשישים אהבה אינה פתרון מספק.
דו"ח העוני שפורסם בינואר, עוד טרם הקורונה, דיבר על למעלה מ-200 אלף קשישים החיים מתחת לקו העוני. סקר חדש של ג'וינט אשל ומכון ERI שהתפרסם היום (חמישי) מלמד, שלצד חוויית הבדידות הקשה שחווים קשישים רבים בתקופת הקורונה, 20% מהם חוו גם הידרדרות במצבם הכלכלי ודיווחו כי יכולתם לכסות את הוצאותיהם החודשיות נפגעה בעקבות הקורונה. הגורמים העיקריים לכך הם ירידה בהכנסות מעבודה (54%), עלייה בהוצאות (45%), ירידה בהכנסות מקצבה (11%) וכן ירידה בתמיכת המשפחה או ארגונים אחרים (10%).
בארגון 'לתת' דיווחו השבוע ש-91% מהקשישים הנתמכים על ידם מעידים כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם למלא את צרכיהם הבסיסיים למחיה בכבוד.
בעיתונות הכלכלית רמזו שישנם גורמים באוצר שדווקא עכשיו, בתקופה שהאבטלה גואה, חושבים שזה הזמן המתאים ביותר להעלות את גיל הפרישה לנשים. רק לאחרונה נאלצה הסתדרות הגמלאים לפתוח מחדש במאבק כנגד הכוונה לקצץ, בינואר הקרוב, בקצבאותיהם של חוסכי הפנסיה הוותיקים. תוכנית האב הלאומית לנושא הזיקנה שקידמו מספר חברי כנסת בכנסת ה-20 נותרה מעין זיכרון רחוק, מטושטשת אחרי שלוש מערכות בחירות שהיו ואחת שעוד בדרך. על הצעת החוק להשוואת קצבת הזיקנה לגובה שכר המינימום, אין עם מי לדבר.
קצבת הזיקנה בישראל עומדת היום על 1,558-1,646 שקלים – 14% בלבד מהשכר הממוצע לשנת 2019 וכ-29% מגובה שכר המינימום. מאז המאבקים החברתיים של שנת 2011, עלתה הקיצבה רק ב-114 שקלים. בפועל, היא נשחקה מול עליית מחירי הצריכה בישראל.
הסיבה לשחיקה בקיצבת הזיקנה היא שבניגוד לשכר השרים, חברי הכנסת וראש הממשלה, הצמוד לשכר הממוצע במשק, הקצבאות צמודות למדד המחירים לצרכן, שעלה בעשור האחרון בקצב מתון יותר מהשכר.
מי שאחראי להצמדת הקצבאות למדד ולא לשכר, הוא לא אחר מאשר בנימין נתניהו שעשה זאת במסגרת הגזרות הכלכליות שהטיל כשר אוצר בשנת 2003.
אבל העיקר כמו שאומר השיר: האהבה תנצח.
