פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, חשף הערב (חמישי) את סדר העדיפות למתחסנים: הראשונים יהיו הצוותים הרפואיים, אחריהם אוכלוסיית הקשישים ובעלי מחלות הרקע כהשמנה, סכרת ומושתלי איברים.

"מבחינה רפואית", אמר ד"ר לב, ראש הוועדה לתיעדוף החיסונים, "קודם כל צוותים רפואיים כ-250 אלף אנשים: קופות, בתי חולים, מד"א. לאחר מכן כ-350 אלף קשישים, חוסים במוסדות ומטפלים. אחר כך יחוסנו אזרחים עם מחלות רקע בדגש על השמנת יתר, סכרת, השתלת איברים. ולבסוף מאושפזים במוסדות בריאות הנפש, בתי סוהר וצה"ל".

"אנחנו רוצים לראות ניצול מיטבי של החיסונים", אמר מנכ"ל משרד הבריאות, "אבל נקפיד על קבוצות התיעדוף".

מי לא יתחסן

"ילדים מתחת לגיל-16 לא השתתפו בניסוי ולכן לא יחוסנו", אמר ד"ר לב, "נשים בהריון לא נבדקו על ידי חברות התרופות ולכן לא גם הן יחוסנו. מחלימים מקורונה לא יחוסנו בזמן הקרוב".

"נשים מיניקות יכולות להתחסן". אמר ד"ר לב. "קופות החולים קיבלו את הכללים הללו וינהלו בעצמם את התזרום של האוכלוסיות הללו בהשגחה של וועדת התיעדוף".

בעיות לוגיסטויות

פרופ' לוי נשאל על בריטניה שבה ויתרו על חיסונים בבתי אבות בגלל בעיה לוגיסטית בהפרדת אריזות גדולות של מנות חיסון, האם מתכננים לחסן במוסדות סגורות ואיך יתגברו על המכשול הלוגיסטי?

"פנינו לחברת טבע", השיב לוי, "וקיבלנו אישור ליצירת אריזות קטנות יותר, נחסן במוסדות רווחה ובתי חולים גריאטריים מבלי לפגוע באיכות החיסון".

מוקדם יותר היום, ברך יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, על הגעת מנות החיסון הראשונות נגד קורונה לישראל. "אנו הרופאים והרופאות נמצאים בחזית המאבק בקורונה ולכן נהיה מהראשונים להתחסן ולשמש בין היתר דוגמה אישית לציבור כולו".

צוות מיוחד שהקימה ההסתדרות הרפואית בחן את הנתונים שדווחו על ידי מפתחי החיסונים, ומהם עולה כי מדובר בחיסונים בטוחים עם מעט מאוד תופעות לוואי, שאינן שונות מתופעות הלוואי של חיסון לשפעת. "את הממצאים שלנו נפרסם בימים הקרובים עבור הציבור הרחב והם יכללו נתונים על יעילות ובטיחות". אמר פרופ' חגי והוסיף, "אנו רואים אמנם את האור בקצה המנהרה וכולנו ודאי שמחים על כך, אולם חשוב מאוד שנקפיד בינתיים על כל הכללים, שכן ייקח זמן עד שכולם יתחסנו".