דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באייר תשפ"ב 20.05.22
19°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 19°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 17°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 26°אילת
  • 17°טבריה
  • 19°צפת
  • 18°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מרוקו

הסכם עם מרוקו / "מי שמגיע לבקר במרוקו מקבל הרגשה שהוא ישר נכנס לקהילה ומרגיש שייך. ככה זה שם"

עינת לוי נחשפה לפני 20 שנה לסיפור המרוקאי האישי שלה אחרי שכל השנים הסתכם במשפט סתום על סבא וסבתא, שלא הכירה, שעלו ממכאנס ב-1952 | מאז היא חוקרת את היחסים בין המדינות, מובילה לשם קבוצות תיירים ובשיחה עם 'דבר' שופכת אור על המתרחש במדינה

עינת לוי בעמק הטודרא שבמרוקו (צילום: נועה לדרמן)
שי ניר

"ההסכם עם מרוקו היה על השולחן כבר כמה שנים טובות אבל כשזה קורה זה מפתיע", כך אומרת ל'דבר' עינת לוי, חוקרת במכון 'מיתווים' ובפורום לחשיבה אזורית ועוסקת בפיתוח שותפויות בין ישראל ומרוקו, בתגובה להודעות הרשמיות על חידוש היחסים הדיפלומטים בין המדינות. לדברי לוי כדאי לשים לב שהכותרות הגדולות במרוקו מדברות על הכרה אמריקאית בריבונותה בסהרה המערבית לפני חידוש היחסים עם ישראל.

מה מיוחד במרוקו?
"מרוקו היא מדינה קהילתית".

מה זה אומר?
"מי שמגיע לבקר במרוקו מקבל הרגשה שהוא ישר נכנס לקהילה ומרגיש שייך. ככה זה שם. אתה מתקבל בסבר פנים יפות באמת ועם חיוך שבא מבפנים. זו מדינה שתיתן לך חיבוק בין אם אתה מרוקאי-יהודי ובין אם לא".

"זו מדינה עם גישה של דיפלומטיה דינמית. הם לא מחרימים אף אחד ומעדיפים לדבר עם כולם. זו השיטה שלהם להיות ניטראליים והם מרוויחים מכך. לדוגמה, גם במציאות ללא יחסים דיפלומטים רשמיים בינה לבין ישראל, יש בכל זאת תיירות ישראלית".

אבל מהי בשבילך? איך הגעת לזה?
"מרוקו בשבילי ובשביל מיליון מרוקאים בישראל היא מולדת, מעיין של השראה עם חיבור עמוק. שורשים של קיום יהודי שנמשך 2,000 שנה בזמן שהיהודים באירופה כל הזמן נרדפו וגורשו ממקום למקום".

הרומן שלי עם מרוקו התחיל ב-2012. לא ידעתי מה זה אומר להיות מרוקאית. לא למדתי את זה בבית ספר. אני בת זקונים של בת זקונים ולא הספקתי להכיר את הסבים והסבתות שנפטרו כשהייתי צעירה. היה לי משפט אחד ששמעתי ש'סבא וסבתא עלו ממכנאס במרוקו בשנת 1952', משפט שהיה אמור לסכם 2,000 שנים. נסעתי לשם בפעם הראשונה בסיור לימודי עם האוניברסיטה בארה"ב. כל יום פגשתי דוברים אחרים והייתי במקומות שאין סיכוי שהייתי מגיעה אליהם במסגרת סיור שמתמקד רק בסיפור היהודי של מרוקו ולא בסיפור הגדול יותר. כשחזרתי חשבתי שכדאי לעשות את הסיורים האלה לישראלים.

התחלתי לארגן סיורים חברתיים ופוליטיים למרוקו. סיור שמדבר על הסיפור המרוקאי הגדול שמתייחס לסיפור היהודי כמרכיב בתוך הסיפור הגדול. ככה נוצרו לי קשרים. באיזה שלב פנו אלי ממכון מיתווים לכתוב מחקר על נושא ישראל ומרוקו וגיליתי שלא כתבו על זה משנת 2000. אחרי הפרסום הגיעו הצעות מאנשים שחיפשו מישהו בקיא שיש לו קשרים. מכמות הפניות הבנתי שאין מישהו רשמי שנותן מענה לקשרים אזרחיים במזרח התיכון בכלל וספציפית למרוקו. מישהו שעושה חיבורים. פתחתי את 'קונקשן למרוקו' שעוסקת בתיירות תרבות וקהילה".

עינת לוי בעיר שפשוואן שבצפון מרוקו (צילום: מזלטוב מנסאנו)

ומה קורה שם עכשיו?
"מרוקו היא מדינה שעושה דרך להפוך למדינה רב-תרבותית ולא כסיסמה. היא עושה את זה בעקביות במשך שנים. ב-2011, בעקבות האביב הערבי, מרוקו יצאה לסדרת רפורמות שאחת מהן היא תיקון מקיף בחוקה להכרה בקבוצות התרבותיות השונות כחלק מהמורשת התרבותית של מרוקו כולל במערכת החינוך. בעיקר האמזיע'ים שהם כ-50% מהאוכלוסייה הכללית ונקראים גם 'ברברים' או 'שלוחים'. בישראל זה נחשב קללה אבל שם מדובר בשבט הכי גדול. הם גם הכניסו את היהודים והכירו ביהדות כחלק מהמורשת המרוקאית ללא קשר לנושא היחסים עם ישראל. המורשת והתרבות במרוקו היא הנכס הביטחוני שלה. כל עוד היא תהיה מדינה מתונה בערכים שלה ותקדם את נושא המורשת, הביטחון יגדל".

"במרוקו יש מלך מאוד חזק, אבל להבדיל ממדינות המפרץ שברור שמי ששולט זה השליטים והנסיכויות, במרוקו יש חברה אזרחית מאוד חזקה, דבר המאפיין את צפון אפריקה בכלל. זו חברה שכשמשהו לא מוצא חן בעיניה, היא יוצאת להפגין. במפרץ אנחנו כמעט לא רואים הפגנות".

אילו ביטויים ישנם לחברה אזרחית חזקה?
"זה מתחיל בעובדה הפשוטה שיש כמאה ועשרים אלף ארגוני חברה אזרחית במנעד מאוד רחב הכולל ארגוני נשים, ארגוני צדקה, ארגונים איסלאמיים ואחרים. חופש התארגנות אפשרי במרוקו. גם מותר לקבל מימון מבחוץ, בשונה ממדינות ערב בעלות שלטון אוטוריטרי. במרוקו יש חופש לחברה אזרחית. לדוגמה היה מאבק במשך שנים על מעמד האישה שהביא לתיקון ב'חוק המשפחה'. היום ישנה מציאות שכשאישה רוצה אז היא יכולה להתגרש מגבר בלי לחכות לגט ממנו. אישה גם יכולה לפתוח חשבון בנק ולפתוח עסק בעצמה. אלו שינויים מאוד גדולים מהעבר. דברים שעדיין לא קיימים במקומות אחרים בעולם הערבי והאיסלאמי".

מחאה אמזיע'ית במרוקו, לאחר מותו של דייג. מאי 2017 (צילום:AP Photo/Mosa'ab Elshamy).

"גם בנושא יוקר המחייה, דבר שמאוד מעניין אותנו בישראל, יש חרם של ממש על מוצרים כל פעם שהמחירים גבוהים מדי. לא מזמן הייתה מחאה גדולה על מים, דלק ויוגורט. יש גם מחאה גדולה של החברה האמזיע'ית, אחת לכמה זמן, על אפליה בחלוקת משאבים ותשתיות חסרות בפריפריה כמו בתי חולים ובתי ספר וגם על הייצוג הלאומי שלהם. בזכות המחאות האלה, מרוקו עברה לרב-תרבותיות. זו חברה חזקה שמה שלא מוצא חן בעיניה היא יוצאת למחות. היא יודעת שיש לה מלך אבל היא גם מצפה שהמלך יקשיב".

"כשהמלך מצהיר על שלום או חותם על הסכם שמגדיר יחסים רשמיים עם ישראל, הוא צריך לקחת בחשבון שיש לו חברה מרוקאית שהוא צריך להתחשב בדעותיה כי אחרת יהיו לו מחאות. הזירה הפנימית במרוקו מכתיבה גם את מדיניות החוץ שלה – מה היא יכולה לעשות ומה היא לא יכולה לעשות. לכן עד היום היה קשה מאוד להביא את ישראל ומרוקו להסכם".

למה?
"היה ירח דבש בין מרוקו וישראל בין השנים 1996 עד שנת 2000 אבל מה הפסיק את היחסים הרשמיים? מה שגרם לניתוק היחסים היה האינתיפאדה השנייה. הם רגישים מאוד לתנודות בסכסוך הישראלי-פלסטיני בגלל דעת הקהל הפנימית. עכשיו שיש צעד מכריע לכיוון יחסים דיפלומטיים זה מאד מעניין לשאול למה עכשיו".

אז למה עכשיו?
"הנושא של הסכם בין ישראל ומרוקו נמצא על השולחן בכל דיוני עסקת המאה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שהממשל האמריקאי הוביל יחד עם מדינות המפרץ. השם של מרוקו הוזכר במסגרת חמש מדינות המפתח שעימן הממשל מכוון לקשרים. אבל גם יכולנו לראות שאיתם זה לא קורה ולא מתקדם. עכשיו נוצר חלון הזדמנויות. מרוקו חיכתה לבחירות לנשיאות ארה"ב וכיוון שטראמפ לא נבחר מחדש, היא לקחה בחשבון שכל מה שהוצע לה במו"מ, יכול להיות שכבר לא יהיה רלוונטי תחת ממשל ביידן והיא התחילה בספירה לאחור".

מוחמד השישי, מלך מרוקו (צילום: סוכנות AP).

מה הוצע להם?
"הם מעוניינים להבטיח את הריבונות שלהם בסהרה המערבית, או איך שהם קוראים לה 'הסהרה המרוקאית', זהו אזור שנמצא בסכסוך כבר הרבה שנים. כנראה שהובטחה להם הכרה רשמית אמריקאית לריבונות על השטח הזה. אנחנו רואים שכבר מלפני חודש הם עושים מבצע צבאי ועכשיו טראמפ מכיר רשמית בריבונות שלהם. גם הקבינט של מרוקו שחרר הערב הודעה רשמית שמלך מרוקו שוחח עם טראמפ והוא מודה לו".

מה המרוקאים נותנים בתמורה?
"בהקשר הישראלי יהיו צעדים שייקרו בצורה הדרגתית לפני כינון יחסים מלאים. קודם טיסות ישירות בין המדינות. אחר-כך יפתחו משרדי קישור ברמה נמוכה משגרירויות. אחרי זה יקדמו יחסים וקשרים כלכליים וטכנולוגיים ובסוף, וזה ציטוט של ממש: 'כשהזמן יהיה נכון', יעברו ליחסים רשמיים מלאים. עם זאת, מרוקו מדגישה את המחוייבות שלה לנושא הפלסטיני. להבדיל ממדינות אחרות, היא לא יכולה להתעלם ממנו. יש שיחה בין מלך מרוקו לאבו מאזן והמלך הבטיח לו שימשיך לפעול לכינון שתי מדינות. למלך מרוקו הייתה עד היום מדיניות של הימנעות מלהיכנס לנבכי הסכסוך הישראלי פלסטיני אבל היום הם רואים שזה שווה להם כי הריבונות על הסהרה עומדת על הפרק".

איך הרחוב במרוקו צפוי להגיב?
"יש מחאה ותנועות חרם שמתנגדות לקשר עם ישראל. ב-2013 הייתה הצעת חוק שאיימה על קשר בין ישראלים למרוקאים באמצעות קנס וגם מאסר. כארבע מפלגות ניסו לקדם את החוק הזה בפרלמנט המרוקאי ובסוף זה נפל. הרחוב המרוקאי יודע במשך שנים לעשות הפרדה בין יהודים בכלל לבין ישראלים. הישראליות מכניסה פוליטיקה לסיפור ואז יש ביקורת על ההתנהלות של ישראל. כישראלי הם יגידו לך 'ברוך הבא!' אבל זה יבוא עם ביקורת על ישראל בנושא הפלסטיני".

"כשאני יוצאת עם קבוצה לסיור, אפילו בזמן קניית עיתון, שואלים אותי מאיפה אני באה ואני אומרת שאני מישראל. הדבר הבא שנאמר זה 'הלוואי שיהיה שלום והלוואי שתהיה מדינה פלסטינית'. הם לא אומרים דברים שליליים אבל הם אומרים את מה שחסר כרגע כדי להיות שלמים עם הקשר הזה עם ישראל. זה גם ימשיך להיות חסר וזה ימשיך לאיים על ההסכם. אם יפרוץ שוב קונפליקט בין ישראל והפלסטינים כמו שהיה באינתיפאדה, יהיה קשה למרוקו לשמור על הקשר הזה ועל ההסכם מול הרחוב בתנאים האלה. כל עוד השקט נשמר אין בעיה. כרגע במרוקו זו לא הכותרת של שלום עם ישראל".

אז מה הכותרת?
"ארה"ב הכירה בריבונות המרוקאית. בשביל המרוקאים זו הכותרת הגדולה. ההכרה האמריקאית היא הכרה מאוד רצינית מגורם פוליטי רשמי ומבחינתם זו סגירת מעגל כיוון שמרוקו הייתה הראשונה להכיר בארה"ב אחרי שהיא הכריזה על עצמאות. השגרירות האמריקאית הראשונה הייתה בטנג'יר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!