דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ט בתשרי תשפ"ב 25.09.21
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

תופעה / שפת האספרנטו פורחת בימי הקורונה. "האנשים בארגונים אולי מזדקנים, אבל התנועה לגמרי צעירה"

מדברים באספרנטו. רמזני ננז'ירה (מימין). למעלה מימין: עמרי ונדל, שרלוט שרפינג לארסון, אריק רודריגז. למטה מימין: צ'לסי ראה מוזס, אריה שוורץ וענבר מורה. ממציא האספרנטו, לודוויק זמנהוף, חלם ליצור שפה שתשמש כגשר בין תרבויות (צילומים: אלבום פרטי)

מה הקשר בין רקדנית מניו-יורק, צעיר מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ותלמידה ישראלית בת 17? כולם התמכרו לשפה שנחשבת לקלה ביותר בעולם | הפופולריות של האספרנטו, שהומצאה לפני כ-130 שנה, עולה בזכות האינטרנט והאפליקציות ללימוד שפות

ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

קהילת דוברי האספרנטו בעולם צומחת וגדלה בימי הקורונה ומאפשרת לאנשים מכל רחבי העולם להתחבר, גם כשאי אפשר לטוס לחו"ל. השפה שהמציא לפני למעלה מ-130 שנה ד"ר לודוויג זמנהוף, במטרה שתשמש גשר בין עמים ותרבויות, כאילו נוצרה עבור האינטרנט שהופך את העולם קרוב יותר.

כדי לא להשתעמם בסגר

"התחלתי ללמוד אספרנטו באפריל השנה, כשהייתי משועמם בגלל הסגר", מספר אריק רודריגז (43) מאורגון שבארה"ב, שלומד את השפה באמצעות אפליקציית לימוד השפות הפופולרית דואלינגו, ובשיעורים וירטואליים.

"שפת האם שלי היא ספרדית ואני אוהב ללמוד שפות. אבא שלי נהג לדבר על אספרנטו כשהייתי ילד. הוא עצמו לא דיבר אותה אבל זה סקרן אותי. אני אוהב את זה שרבים מהדוברים הם רב-לשוניים ואוהבים גיוון אנושי".

אריק רודריגז, אורגון, ארה"ב: "באמצעות האספרנטו הכרתי אנשים מעניינים מכל העולם" (צילום: אלבום פרטי)

מאז שהתחיל ללמוד, הספיק רודריגז להשתתף בקונגרסים וירטואליים של קהילת האספרנטו בקולומביה, ארגנטינה, קנדה וסיאטל. "באמצעות האספרנטו הכרתי אנשים מעניינים מכל העולם, שעם חלקם אני מתכתב באופן קבוע. אני מקווה להגיע בעתיד גם לקונגרס העולמי".

צ'לסי ריי מוזס (25), שחקנית ורקדנית מניו-יורק, החלה אף היא ללמוד את השפה רק ביולי האחרון. "מאז ומעולם דיברתי רק אנגלית ותמיד רציתי לדבר בכמה שפות. קראתי שלימוד אספרנטו הופך למידת שפות אחרות לקלה יותר. אני אוהבת את השפה משום שהיא קלה מאוד לרכישה. היא מספקת תחושת הצלחה ומסוגלות לרכישת שפה".

בהתחלה השתמשה גם היא בעיקר בדואלינגו, אך בהמשך החלה לקרוא ספרים, לצפות בערוצי יוטיוב, לשוחח ברשת עם מורים ולהשתתף בשיעורים חיים בזום. לעניין סחפה גם את אמא שלה: "אנחנו מנסות לדבר זו עם זו באספרנטו בחיי היום יום ולתרגל".

כיוון שהמקצוע שלה מושבת בתקופת המגיפה, היה לה הרבה זמן פנוי ללמידה, והיא אפילו פתחה ערוץ יוטיוב משלה אליו היא מעלה סרטונים באספרנטו עם תרגום לאנגלית, וחולקת מתהליך הלמידה שלה. "אני מקווה בעתיד, כשהקורונה תגמר, להשתמש בשפה כדי לנסוע לטייל בעולם, ולתעד את הטיולים גם בערוץ היוטיוב שלי".

המספרים מדברים

דואלינגו הכפילה את מספר לומדי השפות בה בתקופת המגיפה. בחודשים פברואר-אפריל השנה, מסרו ל'דבר', נרשמה עליה של 40% במספר הלומדים הפעילים בקורסי האספרנטו באתר. מאז השיקו את קורס האספרנטו במאי 2015, עברו בכל קורסי האספרנטו בשפות השונות בדואלינגו 3.38 מיליון לומדים.

לדברי החברה, המדינות שבהן השפה פופולרית במיוחד הן ברזיל, ארה"ב, מקסיקו, קולומביה, ספרד, צרפת ובריטניה. מלבדם רשומים עוד כ-300 אלף לומדים באתר הוותיק ללימוד השפה Lernu.net המציע קורסים באספרנטו ל-34 שפות, כולל עברית.

פרט לשני האתרים האלה, ישנם עשרות אתרים באינטרנט עבור דוברי השפה, ובהם ספריות דיגיטליות, בלוגים, ויקיפדיה באספרנטו עם למעלה מ-287 אלף ערכים, וקבוצות דוברים ברשתות החברתיות פייסבוק, וואטסאפ וטלגרם.

שפה שוויונית לכל

את השפה המציא, כאמור, ד"ר לודוויק זמנהוף, רופא עיניים יהודי מביאליסטוק, פולין, ובנו של מורה לגרמנית. בילדותו ראה כמה סכסוכים שפרצו בעיר הולדתו בין קבוצות מיעוט שונות שאינן דוברות את אותה השפה, וחלם ליצור שפה שתוכל לשמש כגשר של הבנה המחבר בין בני האדם, מעבר להבדלים התרבותיים.

ד"ר לודוויק זמנהוף, ממציא שפת האספרנטו, 1908 (צילום: ויקיפדיה)

על ספרו הראשון שפורסם ב-1887, שהציג את 'השפה הבינלאומית', חתם בשם: ד"ר אספרנטו, 'בעל התקווה'. שם זה הפך עד מהרה לשמה של השפה עצמה ושל התנועה שהתפתחה סביבה, שמשכה אלפים בכל רחבי העולם, כבר בשנותיה הראשונות. עד היום מציינת הקהילה בכל שנה את יום זמנהוף ב-15 בדצמבר, יום הולדתו של זמנהוף.

על אף שהשפה, אותה דוברים כ-2 מיליון אנשים, מתקשה להתחרות באנגלית, שלה כ-2.1 מיליארד דוברים, על תואר 'השפה הבינלאומית', הקהילה האספרנטיסטית סבורה, בהתאם לחזונו של זמנהוף, כי יתרונה הוא בכך שהיא שפה ניטרלית שאינה נותנת יתרון לבני עמים מסוימים על פני אחרים בתקשורת הבינלאומית.

אחרי הכל, כ-85% מאוכלוסיית העולם, ואף מחצית מאוכלוסיית אירופה, אינה דוברת אנגלית, ולימוד השפה דורש משאבים רבים וזמן, לעומת כ-360 מיליון איש עבורם אנגלית היא שפת אם, הנהנים מיתרון בזירה הבינלאומית בלא מאמץ מיוחד.

קונגרס האספרנטו הראשון ב-1905 בעיירה בולון-סור-מר בצרפת (צילום: ויקיפדיה)

"כמי שגדלה בארה"ב אני מרגישה שהרבה אנשים במדינה שלי מרגישים נעלים מאחרים בגלל השפה אותה הם מדברים", אומרת ריי מוזס. "זה מכעיס ונראה לי לא צודק משום שאם כולם היו צריכים לעבור דרך התהליך של רכישת שפה משותפת, אולי העולם היה נעים יותר ויותר אמפתי לקשיים האחד של השני".

טקפומי וודה (45) מיפן החל ללמוד אספרנטו ביולי האחרון בדיוק מהסיבה הזאת: "הרבה פעמים עלתה בי התחושה שאנגלית פשוט איננה מתאימה באמת להיות שפה בינלאומית", הוא אומר באספרנטו. "למי שדובר אנגלית כשפת אם, קל להיעשות לאישיות בינלאומית. אין לו את הקשיים שיש למי שצריך ללמוד אותה, ויש בזה מימד של אפליה וחוסר שוויוניות". הוא מוסיף שבאספרנטו אפשר לדבר גם עם הרבה אנשים שאינם דוברי אנגלית.

לדבר עם חבר מקונגו

רמזני ננז'ירה מהכפר אובירה שבמזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הוא דוגמה לכך. מזה כמה חודשים שאנחנו מתכתבים באספרנטו, שהיא השפה המשותפת היחידה שלנו, שכן ננז'ירה דובר סווהילית וצרפתית. בעתיד, הוא מקווה להשיג את האמצעים הדרושים לו כדי שיוכל ללמוד גם אנגלית.

רמזני ננז'ירה, הרפולביקה הדמוקרטית של קונגו: "חבר שלי סיפר לי שיש בעיר מקום בו אפשר ללמוד שפה, אספרנטו שמה, בחינם" (צילום: אלבום פרטי)

לאספרנטו התגלגל כשנאלץ לנשור לתקופה מלימודיו התיכוניים, כיוון שלמשפחתו לא היה כסף לממן אותם. "חבר שלי סימון סיפר לי שיש בעיר מקום בו אפשר ללמוד שפה, אספרנטו שמה, בחינם", הוא מספר. "לא הכרתי את השפה הזו, אבל לא היו לי אמצעים ללמוד משהו אחר והחלטתי שאני לא רוצה לשבת בבית בחוסר מעש, אז הקדשתי את עצמי ברצינות ללמידת השפה במועדון האספרנטו המקומי. לא למדתי באינטרנט, אלא בכיתה עם מורה ולוח, בכתב יד. כעבור כמה חודשים כבר יכולתי לדבר". כיום, רמזני מלמד את השפה ללומדים חדשים במועדון האספרנטו המקומי.

"היום אני משוחח באספרנטו עם אספרנטיסטים מכל העולם, בעיקר באמצעות האינטרנט – פייסבוק, ווטסאפ, טלגרם ומיילים", הוא מספר. "יש לי חברים ומכרים כמעט בכל ארץ, מאסיה, אמריקה, אירופה והמזרח התיכון". גם ארוסתו, פלורנס, נכנסה לעניין. "כשאנחנו נפגשים אנחנו מדברים בינינו באספרנטו, וזו סוג של 'השפה הסודית' שלנו".

אירוח מסביב לעולם

בישראל, פועלות שתי קבוצות אספרנטו שנפגשות באופן קבוע, האחת מדי שבוע בתל אביב, והשנייה אחת לחודש בחיפה. אלא שהקורונה אילצה את הקהילה לעבור לרשת ולקיים את מפגשיה בזום, כמו רבים ממועדוני האספרנטו ברחבי העולם.

עמרי ונדל, יו"ר אגודת האספרנטו בישראל: "פתאום התנועה עברה לזום וזה מאפשר לאנשים להתארח 'מסביב לעולם'" (צילום: אלבום פרטי)

החיסרון הבולט של המעבר לזום הוא כמובן אובדן המפגש פנים אל פנים, אך הקהילה גילתה גם יתרונות במפגש המקוון. "פעם כשהיה מגיע אורח מחו"ל לפגישה של מועדון האספרנטו שלנו בתל אביב, זו הייתה סיבה למסיבה", מספר עמרי ונדל, יו"ר אגודת האספרנטו בישראל. "פתאום התנועה עברה לזום וזה מאפשר לאנשים להתארח 'מסביב לעולם'. במפגשים הקבועים שלנו בתקופת הקורונה, לפעמים חצי מהמשתתפים הם 'אורחים' מחו"ל. הרבה פעמים באים לבקר אותנו בפגישות בזום גם חברים מאיראן, שיש שם תנועה חזקה, ואנחנו גם באים לבקר אותם בהרצאות שהם מארגנים. בממוצע בכל יום יש כעשרה מפגשי אספרנטו ברשת מסביב לעולם, מסביב לשעון".

באוגוסט השנה היה אמור להתקיים במונטריאול קונגרס האספרנטו העולמי, אירוע השיא של התנועה העולמית, שדוברי האספרנטו בכל רחבי העולם מצפים לו מדי שנה. בתחילת מרץ, נאלץ הוועד המנהל של האירוע להפוך אותו לראשונה בהיסטוריה לקונגרס וירטואלי. "זו הייתה החלטה קשה", אומר ונדל שהיה בוועד המנהל של האירוע. "הפעם האחרונה שהקונגרס השנתי לא התקיים הייתה בתקופת מלחמות העולם".

פגישת אספרנטו בינלאומית בזום. "החלטנו שמעתה והלאה כל הכנסים שלנו יהיו היברידיים וישלבו אירוע פיזי עם שידור באינטרנט" (צילום מסך)

בסופו של דבר, השתתפו בקונגרס הוירטואלי כ-2,000 בני אדם, יותר מכמות המשתתפים בקונגרסים קודמים בשנים האחרונות. "בעקבות הניסיון הזה", מספר ונדל, "החלטנו שמעתה והלאה כל הכנסים שלנו יהיו היברידיים וישלבו אירוע פיזי עם שידור באינטרנט שיאפשר גם לאנשים עם תקציב נמוך להשתתף בהם".

לגלות שפה במקרה

ונדל מספר שכמו אספרנטיסטים ותיקים אחרים, למד אספרנטו בהתכתבות כשהיה חייל משועמם בגולן. גם לי מילר (68) ממיזורי במערב התיכון של ארה"ב, החל ללמוד אספרנטו בצורה דומה כשנתקל במקרה בספר באספרנטו והחל להתעניין בשפה. "זה היה ב-1968, הרבה לפני תקופת המחשבים האישיים, האינטרנט והרבה דברים שהיום אנחנו לוקחים כמובנים מאליהם. אנשים היו לומדים את השפה באמצעות ספרי לימוד עצמי או בהתכתבות בדואר".

הספר הראשון של זמנהוף על השפה הבינלאומית ברוסית, 1887. מילר: "ככל שהטכנולוגיה התפתחה כמות החומר  ברשת הלכה וגדלה" (צילום: ויקיפדיה)

כיום, מנהל מילר קבוצת פייסבוק לתמיכה בלומדי אספרנטו ובה כ-14 אלף חברים. "האינטרנט פרץ נתיבים חדשים לפעילות תנועת האספרנטו כבר בשנות ה-90", אומר מילר. "בהתחלה הונגשו רק יותר ויותר חומרי לימוד אבל ככל שהטכנולוגיה התפתחה נוצרו גם יותר ויותר קהילות ומפגשים וירטואליים בזמן אמת. גם כמות החומר הכתוב, המוקלט והמצולם באספרנטו ברשת הלכה וגדלה. תחשוב על זה שכשאני למדתי את השפה, כדי להזמין ספר הייתה צריך לעיין בקטלוג, לכתוב בדואר להוצאה, לחכות שהספר יגיע ולקוות שהוא יהלום את מה שקיווה שיהיה. היום הכל הרבה יותר נגיש".

"התחושה שלי היא שרוב האנשים מגלים את האספרנטו כמעט בטעות", אומר מילר. "לפעמים אנשים לומדים שפה אחרת בדואלינגו ופתאום מבחינים באספרנטו ומסתקרנים. לפעמים שומעים בטלוויזיה על השפה והרעיון". הוא מספר שבקרב הלומדים ישנם הרבה חובבי בלשנות ואנשים שאוהבים 'לאסוף' לעצמם שפות שהם יודעים.

"אני לא בטוח שיש סיבה קבועה למה אנשים בוחרים ללמוד אספרנטו. אני מניח שהרבה אנשים רואים אותה כחידוש מסקרן. יש אנשים שסבורים שהיא תעזור להם בהמשך ללמוד שפות אחרות, למרות שהאמת היא שאין ראיות מדעיות משמעיות שזה נכון".

הצעירים באים

"בשנים האחרונות גם הקהילה הצעירה בארץ צומחת", אומר אריה שוורץ (26) מגבעת שמואל, שלמד אספרנטו לפני חמש שנים. "אני חושב שהייתי בין הראשונים שהצטרפו אליה דרך דואלינגו, והייתה תקופה שהייתי ממש צעיר מיתר המשתתפים.

אריה שוורץ. "הצעירים פחות באים למפגשים אבל הרבה יותר פעילים ברשת" (צילום: אלבום פרטי)

"היום", הוא אומר, "בכל כינוס ארצי אני פוגש חבר'ה צעירים, חלקם יותר ממני, שהרבה מהם מגיעים דרך האינטרנט. אם להתבסס על הכינוסים הפיזיים, בעיקר בארץ, אפשר להבין מאיפה הרושם שהקהילה מזדקנת, אבל כשמסתכלים באינטרנט רואים תמונה אחרת לגמרי. הצעירים פחות באים למפגשים אבל הרבה יותר פעילים ברשת".

"האנשים בארגונים אולי מזדקנים, אבל התנועה היא לגמרי צעירה", אומרת באספרנטו שרלוט שרפינג לארסון (33) השוודית, נשיאת ארגון הצעירים האספרנטיסטים הכלל-עולמי TEJO. "הרבה מהצעירים לא מצטרפים כחברים לארגונים הרשמיים, אבל מגיעים לפגישות, מארגנים פעילויות, וחלקם בוחרים להיות פעילים באמצעות הארגון שלנו".

שרלוט שרפינג לארסון השוודית, נשיאת ארגון הצעירים האספרנטיסטים הכלל-עולמי (צילום: אלבום פרטי)

הארגון מכנס מדי שנה קונגרס נוער עולמי וסמינרים, באירופה ומחוצה לה, שהשנה הפכו גם כן וירטואליים. כדי לחבר בין האספרנטיסטים הצעירים ברחבי העולם בתקופת הקורונה, הפיקו ב-TEJO סדרת סרטונים בהם צעירים סיפרו על חייהם וחוויותיהם בתקופה הזו, וכיצד הם מעבירים את הזמן.

קונגרס הצעירים העולמי לאספרנטו בספרד, לפני שהפך למקוון (צילום: TEJO)

סוד הקסם

זמנהוף הבין שעל מנת שהחזון שלו יצליח, עליו ליצור שפה קלה במיוחד ללמידה, כזו שלמידתה תהיה משחקית, אך שתאפשר גם ביטוי עצמי עשיר, יצירתי ומגוון, וזהו כנראה סוד הקסם של האספרנטו. זמנהוף יצר שפה עם 16 כללים בסיסיים בלבד, פונטית לגמרי – כל מילה בה נכתבת בדיוק כפי שהיא נשמעת ולהיפך, שכללי הדקדוק בה בסיסיים ביותר ואין בה אף יוצא מן הכלל.

כללי האספרנטו

שמות העצם באספרנטו מסתיימים כולם באות O, שמות התואר ב-A. פעלים בזמן הווה יסתיימו תמיד ב-AS, ואינם משתנים כלל בין זכר, נקבה, יחיד ורבים. פעלים בזמן עבר מסתיימים ב-IS ובזמן עתיד ב-OS. תואר הפועל יסתיים תמיד ב-E.

אוצר המילים מבוסס על שורשים משפות אירופה השונות, לטינית, צרפתית, אנגלית, גרמנית, רוסית ופולנית. מי שדובר אחת או יותר מהשפות הללו, ימצא שרבים מהשורשים מוכרים לו כבר, והם קלים ללמידה. שורה של סיומות ופתיחות המתווספות למילה בתחילתה או בסופה, מאפשרות לבנות מכמות קטנה יחסית של שורשים עוד ועוד מילים.

כרזה לקידום תנועת האספרנטו מ-1913 (ויקיפדיה)

מילר מציין כי רבים שואלים בקבוצת התמיכה בפייסבוק, כמה זמן לוקח ללמוד את השפה, וזו שאלה שלדבריו התשובה עליה, כמו למידה של כל שפה, מאוד אינדיווידואלית. להערכתו, מי שיש לו כישורים טובים לשפות ומשלב מספר אמצעי לימוד מלבד דואלינגו, יוכל כנראה לנהל שיחה בסיסית בתוך 6 עד 12 חודשי לימוד, אך זה תלוי כמובן בכישורי הלמידה האישיים, בזמן שהוא מקדיש לעניין, במוטיבציה ובטיב חומרי הלימוד שהוא בוחר.

הוא מדגיש כי דואלינגו לבדה אינה מספיקה ללימוד איכותי של השפה: "כשאתה לומד שפה חדשה אתה זקוק למשוב מתקן. אתה צריך מישהו שיגיד לך: 'אתה לא מבטא את המילה הזו במדויק', או 'פירוש המילה הזו הוא מעט שונה ממה שאתה חושב'. מי שרוצה לדבר אספרנטו באופן שוטף צריך למצוא גם משאבים נוספים להשלים את הפערים הללו".

ענבר מור: "באספרנטו מתקדמים הרבה יותר מהר מבשפות אחרות" (צילום: אלבום פרטי)

"ניסיתי בדואלינגו כמה שפות", אומר שוורץ, "ובאף אחת מהן לא הצלחתי להגיע לרמה הזו שאני יכול לתקשר בה כמו באספרנטו. היא פשוט כל כך קלילה, כל כך פשוטה והגיונית. זה מרגיש כמו להרכיב חלקים של פאזל במוח. כאילו כבר יש להם מקום מוכן. כבר אחרי שנה הרגשתי שאני ברמה סבירה, התחלתי ללכת למפגשים והרגשתי שאני יכול להבין ולדבר".

"באספרנטו מתקדמים הרבה יותר מהר מבשפות אחרות", אומרת ענבר מור, בת 17 מרחובות, שהתחילה ללמוד את השפה לפני שמונה חודשים מתוך סקרנות. "הדקדוק פשוט מאוד והמוח תופס אותו ממש בקלות. קל מאוד גם לבנות מילים חדשות וליצור את המילים שחסרות לך, גם אם לא בטוחים מה המילה המדויקת מהראש. אני אוהבת את ההרגשה בלימוד, שהאסימון נופל. זה באמת קצת כמו משחק".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על מגזין דבר:
"האיגודים בגרמניה עוד זוכרים למנהיג ה-SPD את המהפך הניאו ליברלי"
רמאים קטנים במגפה גדולה
"אנחנו באמת משפחה פה"
תגובות