ישראל הכריזה על כינון יחסים כלכליים עם ממלכת בהוטן, והדבר הראשון שכדאי לייבא ממנה הוא הגישה הייחודית שלה לניהול המשק. בעוד מדינות אחרות מתייחסות לגדילה בתמ"ג, התוצר המקומי הגולמי, המדינה הבודהיסטית הקטנה אימצה לפני מספר עשורים מדד חלופי לניווט המדיניות הכלכלית והחברתית: האושר הלאומי הגולמי.
מהו אושר לאומי גולמי?
אושר לאומי גולמי הוא מדד שתבע פוליטיקאי המפלגה הסוציאל דמוקרטית הולנדית, סיקו מנשלוט, בשנת 1972. למעשה, מדובר במדד שמטרתו הייתה להחליף את התוצר המקומי הגולמי כמדד המרכזי שבוחן את "בריאות" המשק, ולהביא לכך שהחלטות המדיניות יושפעו לא רק מהרצון להגדיל את השווי הכלכלי של התוצרת המקומית, אלא שהמדיניות כולה תהיה מכוונת לשיפור תנאי החיים של האזרחים.
הטענה המרכזית של מנשלוט הייתה שמדד התוצר אינו מספק תמונה מלאה של החברה שאותה הוא מתיימר למדוד. הדוגמא הטובה ביותר לבעייתיות הזה היא אי השוויון. גידול בתוצר לא אומר דבר לכלכלנים לגבי התחלקות התוצר בין אזרחי המדינה. גידול של דולר אחד בהכנסות של מיליון אנשים וגידול של מיליון דולר בהכנסתו של איש אחד מייצגים את אותה רמת הגידול בתוצר.
עם זאת, מנשלוט טען שיש עוד מדדים רבים שהסתכלות צרה במדד התוצר מפספסת. התוצר, למשל, לא משקף את הפגיעה וסביבתית והבריאותית שיש לענפים רבים על תושבי המדינה, וסופר את ההתרחבות של מפעלים מזהמים כגידול חיובי בתוצר.
על אף שצמיחה כלכלית איננה המדד היחיד, מנשלוט הכיר בכך שמדובר בכלי משמעותי בשיפור חייהם של האזרחים. לכן, מנשלוט הציע להוסיף עוד מספר נושאים למדד הצמיחה הכלכלית שישקפו את רמת האושר שהפעילות הכלכלית מייצרת. הנושאים הנוספים שנכללים במדד האושר הלאומי הגולמי הם שוויון כלכלי, הפחתת הפגיעה בטבע ובסביבה, שמירה וטיפוח התרבות המקומית ומשילות תקינה.
כדי למדוד את מצבה של מדינה בכל אחד מהנושאים, פותחו שמונה מדדים שמתווספים למדד הגידול בעושר הכלכלי: בריאות נפשית, בריאות גופנית, זמן פנוי, חוסן קהילתי, חינוך, משילות תקינה, חסינות תרבותית וחסינות הסביבה הטבעית. כדי לאמוד את מצב המדינה בכל אחד מהנושאים, הממשלה עורכת סקרים שנתיים, והיא מחויבת לחתור לשיפור בכל אחד מהסעיפים- ולא רק בצמיחה הכלכלית.
בהוטן: חלוצת האושר
בסוף שנות ה-90 "אושר לאומי גולמי" הוכרז כפילוסופיה הרשמית של ממשלת בהוטן. כפי שנציגי המדינה מסבירים שוב ושוב לשואלים, לא מדובר בתיאור מצב, אלא בשאיפה. הממשלה מחויבת לשאוף לגידול במדד האושר, ולבנות את המדיניות הכלכלית-חברתית שלה בהתאם. מי שאחראי על תכנון וביצוע מדיניות שיפור האושר הלאומי הגולמי היא ועדת האושר הלאומי הגולמי, שבראשה עומד ראש הממשלה, ותחתיו מספר שרים בכירים.
מתוך אותה תפיסה בהוטן היא המדינה היחידה בעולם בעלת מדד פליטת פחמן שלילית- היערות שלה סופגים יותר פחמן מאשר שהמדינה כולה פולטת בכל שנה נתונה. מאז שנת 2009 קיבלה הממשלה המקומית ספר החלטות דרמטיות, שתרמו להפיכת המדינה לסופגת נטו של פחמן: היא הכניסה סעיף לחוקה שקובע כי לפחות 60% משטח המדינה ימשיך להיות מכוסה ביערות, גם אם ניתן להפיק מהקרקע רווחים כלכליים, השקיעה מיליארדים בפיתוח ייצור חשמל על בסיס תחנות מים והנגשת החשמל לכל אזרחי המדינה כחלופה לחשמל שמיוצר על בסיס דלקי מאובנים.
גם במדד אי השוויון נראה שתושבי בהוטן הרוויחו מהמעבר למדד האושר הגולמי. בהוטן נהנית מרמות אי שוויון נמוכות יחסית, ובין השנים 2007-2012 רמות אי השוויון ירדה ב-6%. על פי נתוני הממשלה, החמישון העליון, שנהנה מהכנסה ממוצעת גדולה פי עשר מהחמישון התחתון בשנת 2007, נהנה היום מהכנסה ממוצעת גדולה פי שמונה בלבד לעומת החמישון התחתון.
