מועד פיזור הכנסת ה-23 מתקרב, ואם לא תימצא פשרה של הרגע האחרון, ישראל בדרך לבחירות רביעיות בתוך שנתיים. בשני השבוע צפויה מליאת הכנסת להצביע בקריאה ראשונה על הצעת החוק לפיזור הכנסת. במקביל, נותרו עשרה ימים עד להתפזרות אוטומטית של הכנסת, במידה ולא יעבור בשלוש קריאות חוק תקציב המדינה לשנת 2020 – תהליך שעדיין לא החל. אלו השלבים שעוד נותרו בדרך לפיזור הכנסת:

השבוע: הצבעה במליאה על החוק לפיזור הכנסת (הקדמת הבחירות)

הצעות החוק שהגישו יאיר לפיד וניצן הורוביץ עברו לפני שבוע וחצי במליאה בקריאה טרומית. בנוסף לאופוזיציה, תמכו בהן גם סיעות החברות בממשלה – כחול לבן, העבודה ודרך ארץ. בשבוע שעבר הן נידונו בוועדת הכנסת, שברביעי אישרה אותן להצבעה בקריאה ראשונה במליאה ברוב של 8 נגד 7. השבוע יעלו הצעות החוק למליאת הכנסת, באחד מהימים בהם היא נערכת – שני, שלישי או רביעי.

התאריך שהציעו חברי הוועדה לבחירות היה ה-16 במרץ, אך לא מדובר בתאריך שהוסכם על כלל הסיעות (בדגש על הליכוד וכחול לבן), ולכן הוא יכול עדיין להשתנות במהלך החקיקה במידה שתתקדם.

לאחר הקריאה הראשונה: דיון בוועדת הכנסת והצבעה סופית במליאה

במידה שהצעת החוק תאושר בקריאה ראשונה במליאה היא תועבר בחזרה לוועדת הכנסת לדיון מפורט יותר על סעיפי החוק. מאחר שבראש הוועדה עומד ח"כ איתן גינזבורג מכחול לבן, התומכת בפיזור הכנסת, הוא יוכל לקבוע את קצב ההתקדמות של הדיונים. אם החוק יאושר בקריאה שנייה ושלישית בוועדה, תתכנס שוב מליאת הכנסת ותצביע עליו בקריאה שנייה ושלישית.

עד ה-23 בדצמבר: אישור תקציב 2020 או פיזור אוטומטי

על תהליך אישור החוק לפיזור הכנסת 'מרחף' תאריך נוסף – ה-23 בדצמבר. זהו התאריך האחרון להעברת חוק תקציב המדינה ל-2020 בשלוש קריאות, ובמידה שהחוק לא יעבור, הכנסת תפוזר אוטומטית וייקבעו בחירות בתוך 90 יום. גם התאריך הזה הוא דחייה: החוק קובע כי הממשלה צריכה להעביר תקציב בתוך שלושה חודשים מתחילת שנת התקציב או 90 ימים מיום כינונה, במקרה של הממשלה הנוכחית – ב-23 באוגוסט. פשרה שיזם ח"כ צבי האוזר דחתה את התאריך האחרון ל-23 בדצמבר.

נכון לכרגע, תקציב 2020 עדיין לא אושר בממשלה. שר האוצר, ישראל כ"ץ, אמר בתחילת החודש כי עד 9 בדצמבר יובא התקציב לאישור הממשלה ולאחר מכן לכנסת. אמנם אישור תקציב 2020 צפוי להיות מהיר יותר מאשר תקציב רגיל, מאחר שהוא קורה בסוף שנת התקציב, אך גם העברתו בשלוש קריאות היא תהליך שידרוש מספר ימים, וכאמור, הוא עדיין לא החל.

עם זאת, לאפשרות שהכנסת תתפזר אוטומטית סיכויים נמוכים ביותר. למפלגות יש אינטרס להסדיר את התנהלות הבחירות, ובמיוחד את סוגיית מימון המפלגות, לאחר שמערכות הבחירות האחרונות הותירו את רובן בחובות כבדים. לשם כך נדרשת חקיקת חוק ייחודי לבחירות, ולא התפזרות אוטומטית, שבה אין הסדרים מיוחדים ומוסכמים בין הסיעות. לפיכך, ה-23 בדצמבר משמש מעין תאריך מרתיע שאמור לתמרץ את המפלגות להגיע להסכמה על מועד ואופן הבחירות, או לחלופין, למצוא פשרה שתאפשר את המשך קיום הממשלה.

תמיד יש אפשרות לפשרה ברגע האחרון

להתנהלות סביב פיזור הכנסת מתלווה בדרך כלל משא ומתן מאחורי הקלעים. לפעמים הוא מצליח. הדוגמה הבולטת ביותר לכך אירעה בשנת 2012: ראש הממשלה היה בנימין נתניהו, הסיעות החרדיות פרשו מהקואליציה עקב מחלוקת על חוק הגיוס, והכנסת החלה בחקיקת חוק לפיזור הכנסת שיזמה האופוזיציה – אז סיעת קדימה בראשות שאול מופז. החוק עבר בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה, אך במהלך דיון לילי במליאה על הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית סיכמו נתניהו ומופז כי סיעתו, קדימה, תיכנס לממשלה ופיזור הכנסת ירד מהפרק לחצי שנה נוספת.

דוגמה נוספת לכך, שלא יצאה אל הפועל בסופו של דבר, הוא המשא ומתן של נתניהו במאי 2019, לאחר הסבב הראשון של בחירות 2019, עם מי שהיה אז יו"ר מפלגת העבודה – אבי גבאי. בלילה האחרון לפני פיזור אוטומטי של הכנסת, אחרי שנתניהו וגנץ נכשלו בהרכבת ממשלה, נתניהו סגר עם גבאי במו"מ חשאי את כניסת מפלגת העבודה לממשלה תמורת חבילת תיקים בכירים. למחרת ההסכם הודלף לתקשורת, וחברי הכנסת של העבודה התנערו ממנו. לנתניהו לא היה רוב להצגת ממשלה, וישראל הלכה לבחירות נוספות.