פחות עובדים הוצאו לחל"ת בסגר השני, אבל רק 13% מהם מאמינים שיחזרו למעסיק הקודם שלהם, פחות מחצי מאשר בסגר הראשון, כך לפי דו"ח הכלכלנית הראשית באוצר. מהדו"ח עולה כי הפגיעה בעובדים החלשים הייתה גדולה יותר בשיעור ניכר בסגר השני, ובעיקר בעובדים ללא השכלה אקדמית.

בשל התמשכות תקופת החל"ת של רבים מהעובדים, ציינה הכלכלנית הראשית שירה גרינברג כי חלה גם ירידה בביטחון בקרב עובדים בחל"ת שישובו לעבודה אצל המעסיק שלהם. בחודש אוקטובר דיווחו רק 13% מהעובדים בחל"ת שהם בטוחים שישובו לעבודתם לעומת 17% בחודש אוגוסט, טרם הסגר השני. בחודש מאי, שיא הסגר הראשון, 37% מהעובדים בחל"ת חשבו שיחזרו לאותו המעסיק.

שיעור התעסוקה של חמישון ההכנסות התחתון בישראל היה נמוך באוקטובר ב-29% לעומת ערב המשבר, לעומת ירידה של 6% בלבד בקרב החמישון העליון.  עם זאת, בהשוואה לסגר הראשון, הפגיעה בכל רמות ההכנסה הייתה נמוכה יותר בסגר השני. הפגיעה המשמעותית יותר בתעסוקה של בעלי הכנסה נמוכה מוסברת בין היתר בפגיעה הגבוהה יחסית בתעסוקה של בעלי השכלה שאינה אקדמית ושל בעלי משרות חלקיות.

כך, שיעור התעסוקה של אלו שאינם בעלי תואר אקדמי ירד בכ-22% בחודש אוקטובר ביחס לתקופה ערב המשבר, לעומת ירידה של 10% בלבד בתעסוקת בעלי התארים. הנפגעים העיקריים בסגרים ובחודשים שביניהם הם עובדים ללא תעודת בגרות וסטודנטים.

לצד זאת ציין הכלכלן הראשי כי שיעור האבטלה הרחב באפריל, בתחילת הסגר הראשון, היה כמעט כפול מאשר באוקטובר בסגר השני. הירידה בשיעור התעסוקה בזמן הסגר השני הייתה מתונה יותר בכל קבוצות הגיל ביחס לסגר הראשון. לאורך כל חודשי המשבר – אך  בולטת הירידה החדה יחסית של 25% ביחס לערב המשבר בתעסוקת הצעירים ביותר 15-24.

(מתוך: השפעת הסגר השני על שוק העבודה, משרד האוצר)

הירידה בשיעור התעסוקה במהלך הסגר השני בולטת במיוחד בקרב הגברים החרדים והנשים הערביות (25% ו-21% בהתאמה) בחודש אוקטובר בהשוואה לשנת 2019. במקביל חלה ירידה משמעותית גם בתעסוקת הגברים הערבים (22%) אך נראה שירידה זו החלה כבר בחודשיים הראשונים של השנה, כלומר עוד קודם למשבר.

בעוד ששיעור האבטלה הממוצע בקרב מחפשי עבודה עמד בחודש אוקטובר על 18.2%, שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה החרדית היה גבוה במיוחד (26% לגברים ו-24% לנשים). לעומת זאת, שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה הערבית היה נמוך יחסית (13% לגברים ו-15% לנשים) – אך הדבר נובע מכך שחלק ניכר מהם הפסיקו לחפש עבודה ונותרו מחוץ לכוח העבודה.

שיעור המשתתפים בשוק העבודה בחברה הערבית ירד ב-12% ביחס לשנת 2019, והכלכלן הראשי הזהיר כי מצב זה, של הישארות מחוץ לכוח העבודה של האוכלוסייה הערבית, ככל שיימשך, עלול להקשות על קצב ההתאוששות של שוק העבודה בשנים הבאות.