בעיריית עפולה הזמינו בשבוע שעבר את התושבים להיבדק לקורונה ולהשתתף בהגרלה של טאבלט. רמת התחלואה בעיר הוגדרה בשבוע שעבר כאדומה לפי מודל הרמזור, ובעירייה עושים מאמצים נרחבים להוריד את התחלואה ולהימנע מסגר אפשרי. למרות שתכנית הרמזור אינה מיושמת בפועל, הרשויות המקומיות עומדות בחזית המאבק בגל השלישי של הקורונה, ופונות לפתרונות יצירתיים ומותאמים לתושבים להתמודדות עם העלייה בתחלואה.

ירושלים, עפולה, אריאל ודימונה החליפו בשבוע האחרון את הצבע מירוק וצהוב לכתום ואדום, והעיריות בהן מייצרות מתווים חדשים-ישנים להתמודדות עם המצב. הפרסום היומי של ערים שנכנסו לסטטוס 'כתום' או 'אדום' מגביר את המתח וההיערכות ברשויות, ומשמש גם כלי הסברתי עבורן. עם זאת, רבים מראשי הרשויות דורשים מהמדינה להגביר את סמכויותיהם בתחום המאבק בקורונה. בגבעתיים, שמוגדרת כצהובה, תקף ראש העיר את השימוש המוגזם לדעתו בנתוני הרמזור מול היעדר הסמכויות של הרשויות.

מהרמזור נשארו בעיקר הצבעים

במרכז מודל הרמזור, שיזם פרויקטור הקורונה לשעבר פרופ' רוני גמזו, עומדת ההנחה שמרכז ההתמודדות עם הקורונה צריך להיות ברמה המקומית, דרך גורמי השטח כמו הרשויות המקומיות. גמזו יצר את המודל של ציון מספרי משוקלל לרמת התחלואה בכל יישוב, והציע שבכפוף לעלייה בתחלואה יוטלו הגבלות מקומיות על יישובים 'אדומים' ו'כתומים' בהן רמת התחלואה גבוהה, במקביל להרחבת הסמכויות של הרשות. העיכוב ביישום התכנית גרם למימושה במשך זמן קצר בלבד עד להטלת סגר שני גורף.

נכון להיום, נוספו לרשויות המקומיות מספר סמכויות בלבד, כגון עריכת חקירות אפידמיולוגיות. הערים הירוקות והצהובות אינן נהנות מהקלות בסגר. מלבד עלייה במספר החולים והמבודדים בעיר, המשמעויות הנוכחיות של שינוי צבע הרמזור הן 'מועמדות' של העיר לסגר מקומי במידה שהיא אדומה למספר ימים, וסגירת בתי הספר לכיתות ה' ומעלה למשך שבוע לערים כתומות ואדומות. ההחלטה על הגבלות מקומיות נתונה לוועדת שרים, ואינה אוטומטית.

ירושלים: "עושים הכל כדי שאנשים בבידוד לא יצאו החוצה"

כמסקנה מהטיפול בגל הראשון בקיץ, בעיריית ירושלים יצרו שיתוף פעולה עם משרד הביטחון ופיקוד העורף כדי להכשיר בכל שכונה תושבים שאחראים על עזרה לקהילה, ומסייעים לחולים לשמור על בידוד ביתי. העבודה נעשית בשיתוף המנהלים הקהילתיים בשכונות. המנהל מקבל מידע על חולה, שמועבר לתושב השכונה שמוכשר ללוות אותו. התושב מתקשר למשטרה, ושואל כיצד ניתן לעזור כדי שההנחיות יישמרו. בין היתר, המתנדבים אחראיים על סיוע במזון, פינוי זבל, תמיכה רגשית, עיסוק לילדים קטנים ועוד "הכל כדי שאנשים לא יצאו החוצה" אומר גורם בעירייה.

ממילא בירושלים. ״בכל שכונה הוכשרו תושבים לסייע לקהילה״  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הקפיצה הגדולה בתחלואה מקורה ברוב המקרים בקרב המשפחות מרובות הילדים שמגדילות את הצפיפות בתוך הבית, ומכפילות ומשלשות את כמות ההדבקות. המודל, אומץ במעל 190 רשויות לאחר שנוסה כפיילוט בשתי שכונות בעיר, חרדית וערבית, כשהבינו בעירייה שיש צורך לייצר תחליף לחלוקת המזון הידועה מימי המשבר, מכיוון שהיא לבדה אינה מאפשרת לאנשים את הביטחון לא לצאת החוצה.

חדר מצב ירושלים (צילום: דוד טברסקי)

דימונה: "כל התקדמות שנרשמה פה היא פרי אכיפה והסברה"

דימונה מזה ארבעה ימים מוגדרת כעיר כתומה. "מטרתנו היא לשטח את העקומה ולחזור להיות ירוקים", מספר ל'דבר' מוטי כהן, סגן מנהל אגף הביטחון בעירייה. לדבריו, בתקופה האחרונה נרשמה התקדמות משמעותית במשמעת הציבורית בעיר, וחלק גדול מהאוכלוסייה 'למד' להסתובב עם מסכות וללכת להיבדק כשצריך. כהן מייחס זאת לעבודה מאומצת של העירייה: "כל התקדמות שנרשמה פה היא פרי אכיפה והסברה. פרסום מקומי יום יומי, פקחים וקנסות לאנשים. הבנו שאי אפשר היה להמשיך במצב שאנשים מושכים לפעמים ימים שלמים לפני שהולכים להיבדק".

פתיחת הקניון המרכזי בעיר בשבוע שעבר הובילה את העירייה להגביר עוד יותר את האכיפה. במקביל הרחיבה העירייה את שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף, כדי לאפשר היצע בדיקות גדול יותר. כיום מפעיל פיקוד העורף מתחמי בדיקה בעיר במקביל לבדיקות שנערכות בקופות החולים.

לדברי כהן, חלק גדול מהתחלואה בעיר בגל הנוכחי הגיע מתושבים שעובדים מחוץ לה ומהם לבני משפחתם – עובדים במפעלים, סוהרים, שוטרים שנשלחו לתגבורים ביישובים אחרים, ואפילו עובדי המלונות בים המלח שחזרו לאחרונה לפעול. "עובדים חזרו חולים והדביקו משפחות שלמות" אומר כהן. בתגובה משקיעים צוותי העירייה עבודה מאומצת במשפחות החולים.

עפולה: הגרלת טאבלט לבאים להיבדק

עפולה הפכה לעיר היהודית האדומה הראשונה בגל הנוכחי, והרצון להימנע מסגר הוביל את העירייה לפעולה מהירה. חמ״ל הקורונה בעיר תגבר את חדר המצב, שבו צוות טלפניות שהוכשרו על ידי פיקוד העורף לבצע חקירות אפידמיולוגיות כדי לקטוע שרשראות הדבקה מוקדם ככל האפשר. במקביל נפתחו מספר מתחמי בדיקות חדשים שהעלו משמעותית את מספר הבדיקות. מגמת התחלואה בעיר נמצאת כרגע בירידה, ובעירייה מקווים שיחזרו להיות צהובים בימים הקרובים.

פרסומת של עיריית עפולה. (צילום: עיריית עפולה)

כדי לעודד את התושבים להיבדק יזמה העירייה הגרלה שבועית של טאבלט בין כל התושבים שייבדקו. יוזמה דומה בוצעה לאחרונה בבת ים, שם הוגרלו תווי קנייה לסופרמרקט המקומי בסך 1,000 שקלים.

ראש העירייה, אבי אלקבץ, קרא למדינה לאפשר לעיריות כתומות ואדומות יותר סמכות בשביל להתמודד עם אנשים שמפרים את ההנחיות. עם זאת, הוא קרא למתינות בהטלת סגר. בעוד שעלייה של כ 40 חולים בלבד הקפיצה את העיר לאדומה, אלקבץ אמר שלא ניתן לסגור עיר של 50 אלף תושב בגלל שלוש משפחות שנדבקו.

אריאל: שיחה מראש העיר לכל חולה מאומת

הקפיצה בתחלואה בעיר אריאל, שהפכה בשבוע שעבר לכתומה, לא הייתה גדולה מספרית. אך שינוי הצבע הגביר את היערכות הרוחב ביישוב. ועדת הקורונה העירונית עברה למתכונת התכנסות של פעמיים בשבוע. הוועדה, שמורכבת מנציגים של פיקוד העורף, מנהלי אגפים, משטרה, חינוך ואפילו המוסדות הדתיים, תפעלה במהלך השבוע את פרלמנט הנוער, מיזם עירוני של קבוצות של בני נוער שהוכשרו לעודד את הציבור לעשות בדיקות, במטרה להצליח לזהות כמה שיותר חולים א-סימפטומטיים.

אליהו שבירו, ראש עיריית אריאל (צילום: ויקימדיה)

בגלל המיקום הייחודי של העיר בלב השומרון, ישנם חניוני דרייב אין לבדיקות משותפות לעובדים פלסטינים וישראלים וזאת כדי לתת מענה, אפילו חלקי, למצב בו אין כמעט פיקוח על בדיקות לפלסטינים בשטחי הרשות. לאחר דרישה מיוחדת שבאה מטעם העירייה, הממשלה אפשרה לאריאל לפתוח מתחם 'דרייב אין' של בדיקות מהירות.

בעירייה מספרים על קושי רב בהתמודדות עם אנשים שמשקרים בחקירות האפידמיולגיות. בניסיון להתמודד עם הסיטואציה נוהג ראש העיר, אליהו שבירו, להתקשר לחולים מאומתים, לשאול לשלומם ולבקש מהם אישית להישאר בבית. הפעולות המשולבות מציינות הצלחה, גם אם יחסית, ועד היום התגלו רק שלושה מקרים שתושבים מאומתים הסתובבו בעיר.

גם באריאל מבקרים את המצב בו ידי העיריות כבולות, והן אינן יכולות להקל את ההגבלות במידה שהתחלואה יורדת. "אם היינו יודעים מהן נקודות התורפה שלנו, יכולנו להקל על היבטים אחרים ולייצר מתווה חכם יותר. שיתנו לנו אחריות – אבל גם סמכויות", אמר ל'דבר' גורם בעירייה.

גבעתיים: "נפסיק להתייחס לרמזור"

למרות שעיריות רבות משתמשות בצבע הרמזור של העיר ככלי הסברתי, ומעודדות את התושבים "לשמור על העיר ירוקה", יש מי שמבקר את השימוש בו. "ירוק, כתום, אדום – ברמזור הזה נתקענו מספיק", כתב ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, במוצאי שבת האחרונה בחשבון הפייסבוק שלו. "אין באמת משמעות לצבעים האלו, ולכן גבעתיים תפסיק להתייחס בפרסומים היומיים שלה למודל הרמזור".

רחוב בגבעתיים. "ירוק, כתום, אדום – ברמזור הזה נתקענו מספיק". (צילום: יונתן בלום)

לטענת קוניק, היעדר הסמכויות לרשות המקומית הפך את מודל הרמזור הלכה למעשה לכלי "מת", שכן במידה ותתקבל החלטה על סגר, היא תכלול את כל הערים, ללא יחס לצבע. הוא הדגיש שהעירייה תמשיך להיאבק בתחלואה, ו"בשם השקיפות גם נמשיך לפרסם את הנתונים היומיים, אבל את הבדיחה של ״איזה צבע אנחנו היום״, מיצינו. מספיק".