עשרות נרות שמן מחרס, שניים מתוכם נושאים תיאורים של דגמי מנורת המקדש, התגלו בחודשים האחרונים בחפירות רשות העתיקות ברמת בית שמש. לצדם התגלו תבניות אבן ששימשו לייצור הנרות, ומספר גדול של פסלוני חרס בני כ-1700-1600 שנה.

גילוי נרות החרס, ששימשו למאור בעת העתיקה, הפתיע את הארכיאולוגים לא רק בשל כמותם ויופיים, אלא גם בשל פתרון תעלומה ארכיאולוגית הקשורה בהם: ב-1934 גילה הארכיאולוג דימיטרי בראמכי, בור מים באזור בית שמש. בחפירה שערך בבור, גילה כמות עצומה של נרות שמן, שנתגלו בשלמותם, ונשאו עליהם עיטורים מהחי ומהצומח וצורות גיאומטריות.

ממצאים מחפירת בית נטיף. (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)

הנרות שמתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3 – 4 לסה"נ), כונו לימים "נרות בית נטיף", על שם היישוב הקדום ששכן במקום. לצד הנרות עצמם, גילה בראמכי תבניות אבן ליצירת הנרות, ומגוון רחב של פסלוני חרס, בדמות בעלי חיים ופרשים, נשים וציפורים. לאחר גילוי הנרות בתקופת המנדט נשכח האתר, ומיקום הבור, ששימש כבית יוצר לנרות ולצלמיות מהגדולים שהתגלו בארץ ישראל, נשאר בגדר חידה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"במסגרת תכנית הפיתוח בבית שמש, בדקנו אזור בשולי האתר בית נטיף", מספרים מנהלי החפירה, מורן בלילה, איתי אביב, ניקולס בננסטיין ועומר שלו. "בבדיקה זיהינו בור מים דומה לבורות הקיימים באזור. להפתעתנו, בחפירה שערכנו בסמוך לבור, החלו לעלות נרות חרס, תבניות אבן וכמות גדולה של צלמיות".

מורן בלילה ואיתי אביב מרשות העתיקות, בחפירה. (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

כשירדו החוקרים אל תוך בור המים, שנותר שלם, הופתעו לראות שהוא מוכר להם מהצילומים כפי שהופיעו בפרסומיו הידועים של בראמכי. בבור אף התגלו ממצאים שבראמכי השאיר אחריו: סלי עור ששימשו להוצאת האדמה, וארגז מתכת ריק.

"ההתרגשות שלנו הייתה רבה, מאחר שלא מדובר רק בתגלית ארכיאולוגית, החשובה בפני עצמה, אלא  לפנינו היסטוריה ארכיאולוגית ממש".

"הצלמיות והדגמים שעל הנרות מאזור בית נטיף, מספרים את סיפורה של שפלת יהודה בתקופה שאחרי מרד בר-כוכבא", מסביר בנימין סטורצ'ן מרשות העתיקות, חוקר נרות בית נטיף. "מכתבי יוספוס פלביוס אנחנו יודעים שבימי הבית השני, בית נטיף הייתה אחת מ-10 הערים המרכזיות של הממשל החשמונאי.

"עם כישלון מרד בר כוכבא וניצחון הרומאים, התדלדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בשפלת יהודה, והיישוב הפך ברובו נחלתם של אנשים שהושפעו מתרבות פגאנית. על כך, מעידים הפסלונים הרבים שנחשפו באתר. במקביל, על נרות החרס ניתן למצוא גם סמלים יהודיים מובהקים כשופר ומנורה שמספרים על חיים יהודיים שהמשיכו להתקיים בשפלת יהודה על אף כישלון המרד".

חניכות המכינה הצבאית בית הראל בעת שטיפת ממצאים בחפירה הארכיאולוגית. (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

החפירות באזור רמת בית נעשות על ידי בני נוער וחניכי מכינות קדם צבאיות מכל רחבי הארץ. בני הנוער העלו מן הבור מדי מיום שפע של נרות, וממצאים רבים אחרים.

"חג החנוכה הוא הזדמנות נפלאה לספר לציבור על חשיפת מצבור הנרות, אמצעי התאורה המקובלים בתקופות הקדומות", אומרים הארכיאולוגים. לאור חשיבות הממצא והמקום, ידאגו רשות העתיקות ומשרד הבינוי והשיכון לשמר את האתר ולהציגו כחלק מפארק גדול, פתוח לציבור.​