מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק "הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירה פלילית חמורה.

על פי התיקון שאושר, תישלל אפוטרופסות מהורה שרצח או ניסה לרצוח מי מבני המשפחה ומהורה שאנס או ביצע מעשה סדום של קטין בתוך המשפחה. שלילה זמנית של האפוטרופסות תיכנס לתוקף כבר בשלב הגשת כתב האישום, ושלילה קבועה, בעת הרשעה. החוק אושר בקריאה שלישית בתמיכה של 34 חברי כנסת וללא מתנגדים.

הפגנה נגד רצח נשים בת"א (צילום: יהל פרג')

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הציג את הצעת החוק: "אלירן מלול הוא עד היום האפוטרופוס שיקבע כיצד יראו חייה של התינוקת שאת אמה, מיכל סלע, הוא רצח בנוכחותה. שירה איסקוב גם היא צריכה עדיין את האישור של אביעד משה לכל החלטה שנוגעת לבנם, שהיה עד לניסיון הרצח האכזרי של אמו. מדובר במצב שלא מתקבל על הדעת ולכן הצעת החוק הזו קובעת שמי שהואשם או הורשע בעבירות של רצח, ניסיון לרצח או אונס במשפחה לא יכול להמשיך להיות אפוטרופוס על ילדיו".

עד היום היה ניתן לבקש שלילת אפוטרופסות מבית המשפט, אך ההצעה הזו הופכת את ההליך וקובעת כי השלילה היא אוטומטית, אלא אם הוחלט אחרת על ידי בית המשפט. ח"כ פורר ציין את כל השותפים לקידום הצעת החוק ובפרט את ח"כ לשעבר גדעון סער שהיה לדבריו שותף מלא וחשוב בקידום ההצעה, עד שעזב לאחרונה את הכנסת.

בנות משפחתן של מיכל סלה ושירה איסקוב שהגיעו לכנסת בכדי להביע את תמיכתן בהצעת החוק שתמנע טרטור וסבל, פרצו בקריאות שמחה עם העברתת החוק.

ח"כ מירב מיכאלי (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב​)

"כאשר אדם מחליט לרצוח את אישתו, לאנוס או לעשות מעשה סדום באחד מילדיו מן הראוי לשלול את הזכות שלו לקבל החלטות שישפיעו על אחד מהילדים" אמרו בבני המשפחות. "העברת החוק הזו שינתה את המציאות לנשים, לילדים ולמשפחות שנפגעו בצורה הקשה ביותר על ידי הורה אלים. אנחנו היום נמצאים במציאות קשה של קורונה, משבר חברתי ומשבר אמון קשה של העם ואני שמח שהחזרנו במעט את האמון של הציבור ביכולת של הכנסת לעשות שינוי".

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה): "הצעת החוק אומרת את מה שכמעט ברור מאליו – שהורה שפגע בהורה השני או בילד עצמו לא יוכל לקבל עבורו החלטות. הכנסנו להצעה גם מקרים של אונס ומעשה סדום אבל עדיין לא הכנסנו מקרים של מעשים מגונים, ועד שנעשה זאת אני מזכירה לשופטים שהחוק נותן להם את הכוח כבר היום לקחת את האפוטרופסות והכוח ממי שפגע בקטין. החוק אמנם שם בראש מעייניו את ההגנה על קורבנות העבירה, אבל לא די לנו בחוק הזה, צריך להשקיע עוד מאמצים בטיפול ובשיקום".

ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן) אמרה:: "אני לא יודעת אם הצעת החוק הזו תצליח למנוע רצח אבל היא תתקן את העוול הנורא שעמו המשפחות צריכות להתמודד מול המפגע בהמשך".

השרה פנינה תמנו שטה (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב​)

השרה פנינה תמנו שטה אמרה: "התיקון הזה הוא אות כבוד לכנסת, לחברי הכנסת שקידמו אותו וליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ואין צודק ממנו. ועדיין יש הרבה מה לעשות. כי לא יכול להיות מצב שמי שרצח את אשתו עדיין זוכה ב-50% מהרכוש, מהדירה. ילדים יתומים לא יכולים לחזור הביתה בלי אישור של הרוצח שמנהל מו"מ על הרכוש אל מול עסקאות טיעון על עונשו. לא יתכן שנשים נאלצות עדיין לעמוד מול דילמת משפט שלמה כשלא נותנים להן ללכת עם ילד מתבגר למקלט לנשים מוכות והן צריכות להחליט- האם אני מצילה את עצמי ונוטשת את בני או בתי או נשארת? יש עוד הרבה מה לעשות ולתקן כדי שנשים בישראל יהיו וירגישו בטוחות".

המועצה לשלום הילד: "הצעת החוק היא מהחשובות שעברו בשנים האחרונות והיא מהווה צעד חשוב ומשמעותי בעשיית צדק עם ילדים שנפגעו מעבירות אלימות ומין חמורות, שמעתה לא יהיו תלויים עוד בחסדיו של מי שפגע וצילק את גופם ונפשם באופן האכזרי ביותר. כעת אותם ילדים יוכלו סוף סוף להשקיע את מירב הכוחות שלהם בשיקום, ולא בניהול מאבקים משפטיים על מנת לקבל טיפול נפשי או לעבור מסגרת חינוכית. חברי הכנסת הושיטו היום יד לילדים נפגעי עבירה במטרה להקל עליהם, ולו במעט, ברגעים הקשים ביותר בחייהם".

"הצעת החוק, ללא ספק, מקדמת אותנו לעבר יצירת מציאות בטוחה יותר וצודקת יותר עבור ילדים נפגעי עבירה. עם זאת, המהלך תם אך לא נשלם, והמועצה לשלום הילד תפעל כעת לקדם תיקון משלים וחיוני לחוק, לפיו גם במקרים של עבירות מין מסוג מעשה מגונה, ההורה המואשם או המורשע בפגיעה לא יוכל לקבל החלטות בנושאי חינוך, מעבר מקום מגורים וכיוצא באלו החלטות".

תנועת ש.י.ן (לשוויון ייצוג נשים): "מגיפת הקורונה הגבירה את המודעות ושמה זרקור על המאבק נגד אלימות כלפי נשים ועל ההשלכות שלה על התא המשפחתי. חוק שלילת האפוטרופוסות הוא חוק חשוב ומשנה חיים שיעשה צדק קטן במצבן העגום של המשפחות הסובלות מגורם מתעלל".

עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן: "אנו מקוות שהחוק יסלול את הדרך לבחינה נוספת, שעדיין נדרשת, של הנושא, ולהרחבת ההגנה גם מפני עבירות אלימות ומין שכרגע אינן כלולות בו".