בכירי המשק השתתפו הבוקר (שני) בדיון על עתיד הכלכלה הישראלית, במסגרת הכנס השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה על שם אלי הורביץ. המשתתפים הציגו את המשנה שלהם ליציאה ממשבר הקורונה, והראו שלא כל ההנהגה הכלכלית של ישראל עדכנה את עצמה לנסיבות החדשות שהוא יצר.

יוגב גרדוס, ממלא מקום ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, טען שההוצאות הרבות של הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה ידרשו בעתיד הקרוב סדרת קיצוצים, כדי להביא להורדת יחס החוב-תוצר בעתיד.

"שחקנו את המרווח הפיסקלי שיצרנו לאורך שנים", טען, "זה דבר נכון בשביל התמודדות עם המשבר, אבל אנחנו חייבים לחזור למתווה של יחס חוב-תוצר יורד. ברגע שהמשבר הזה יעבור אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו עושים קונסולידציה לחוב".

גרדוס הוסיף כי במסגרת בניית תקציב 2021, האוצר יציע לאמץ כלל פיסקלי חדש שיחייב את הממשלה לבצע קיצוצים במהלך השנים הקרובות, שיביאו להפחתת החוב בעקבות הזינוק בהוצאות. "אנחנו נציע כלל פיסקלי חדש שמדבר על עיגון יחס חוב-תוצר בטוח הארוך ואיזשהו תהליך קונסולידציה רב שנתי", הסביר.

ערן יעקב, מנהל רשות המיסים, שם את הדגש דווקא על הפחתת הרגולציה. לטענתו, תכנית הקלות רגולטוריות תהיה הצעד החשוב ביותר בהגעה לסיום המשבר הכלכלי.

מהצד השני, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, הסביר מדוע מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לממן תכנית השקעות רחבת היקף בתשתיות בסגנון ה'גרין ניו דיל'. לטענתו, מדובר בצעד חיוני להמרצת המשק אחרי מיתון הקורונה, והדבר מתאפשר תודות לריביות הנמוכות השוררות במשק.

"הריבית שאפשר ללוות בה היא מאד נמוכה וזה מאד משמעותי", הסביר, "הבעיה הגדולה בחוב היא הצורך לשרת אותו. לכן ריבית נמוכה נותנת גמישות מאד גדולה לממשלה ליכולת להוציא כסף".

שמחון גם התייחס לאסטרטגיה הרצויה לממשלה, לפיה יש לשמור על קיומם של כמה שיותר עסקים על ידי חלוקת מענקים. "אנחנו רוצים לראות את כל העסקים הישראלים או כמה שיותר מהם שורדים עד לסוף המשבר הזה", אמר, "אנחנו צריכים להשתמש בכספים כדי לסייע למי שנפגעו מהמשבר".

"הסיכון המשמעותי הוא צמצום מוקדם מדי"

בכנס השתתף גם ד"ר ברוס קאסמן, נציג של בנק ההשקעות האמריקאי ג'יי פי מורגן, שהזהיר מפני קיצוצים מוקדמים מדי, שעלולים לפגוע בקצב ההתאוששות. על פי קאסמן, בתרחיש שבו ממשלות העולם דבקות לאורך תקופה ארוכה יותר במדיניות תקציבית מרחיבה, קצב הצמיחה צפוי להיות גבוה יותר. זאת לעומת מצב שבו יבוצעו קיצוצים תקציביים מוקדם מדי, אז קצב הצמיחה יפגע.

שמחון הצטרף לדברים, ומתח ביקורת על "ההרגל" של האוצר לדחוף לקיצוצים תקציביים באופן אוטומטי. גם נגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג, הזהירה מפני תרחיש כזה בישראל. "הסיכון המשמעותי הוא צמצום מוקדם מדי", אמרה, "תגיע העת שנצטרך לשלם את החשבון, אבל כרגע זה ממש מוקדם מדי".

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר קרא לאימוץ מדיניות רכש מקומי, כדי לסייע ליצרנים ישראליים להגביר את מספר המועסקים ולהפחית את רמת האבטלה במשק.

"אתם מדברים כאילו מה שצריך זה לייבא בזול יותר מארדואן", אמר, "חשבתי שקרה משהו בשנה האחרונה והתפיסות של משרד האוצר יותאמו. פתאום הבנו שאין לנו איך לייצר פה מסכות, שיש חשיבות לייצור מקומי. צריך שהתעשייה תהיה תחרותית, אבל הבעיה האמיתית קשורה לסביבה עסקית בלתי אפשרית שהממשלה מייצרת. אתם עושים שלא נהיה תחרותיים, וכפתרון מקדמים יבוא בזול, בזמן שיש מיליון מובטלים".