משרד התחבורה הודיע כי החל ממחר (שלישי) יוכלו משתמשי התחבורה הציבורית להוריד אפליקציה לטלפון הנייד, לסרוק ברקוד בתחילת כל נסיעה באוטובוס ולסמן את היעד שלהם, ובכך לשלם עבור מרחק הנסיעה. חידוש משמעותי שמביא עמו התשלום באפליקציה הוא חיוב לפי מרחק הנסיעה הפיזי ולא לפי אזורים גיאוגרפיים מוגדרים מראש.
משרד התחבורה השיק יישומון חדש בשם "התחנה" שייכנס לשימוש מחר ויאפשר דרך נוספת לתשלום בתחבורה הציבורית לצד כרטיס הרב-קו, שיושאר בשימוש. היישומון החדש יאפשר לתקף נסיעות באוטובוסים בלבד באמצעות ברקוד (QR) שאותו יצטרך הנוסע לסרוק בעלייה לאוטובוס, ובסוף החודש הנוסע יחויב על-פי מספר הנסיעות שביצע בפועל. משרד התחבורה הודיע כי השירות יופעל בהמשך גם ברכבת ישראל וברכבת הקלה בירושלים.
אורי אפלבוים מהרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה מסביר ל'דבר' כי התשלום באמצעות היישומון יחושב על-פי מרחקי הנסיעה בפועל, בשונה משיטת התעריפים הנהוגה כיום המחשבת את תעריפי הנסיעה על-פי טבעות גיאוגרפיות קבועות ומוגדרות מראש מבלי להתחשב בנקודת המוצא של הנוסע. "שיטת הטבעת מחשבת את עלות הנסיעה לפי נקודת מוצאו של הנוסע. בעצם, הנוסע תמיד נמצא במרכז הטבעת, ועלות הנסיעה תיקבע לפי כמה רחוק הוא נוסע מאיפה שהוא יצא", מסביר אפלבוים.
"ישנם שישה רדיוסים במרחקים משתנים, וברגע שסיימת את הנסיעה, המחיר יחושב לפי המרחק שביצעת ובאיזה רדיוס הוא נכלל", מפרט אפלבוים. "בתוך הטבעת הראשונה, 15 ק"מ ממקום המוצא, יש מעבר חופשי של 90 דקות בתוך הטבעת, ובטבעת הראשונה ישנם גם שלושה תעריפים שונים: 3.00, 4.00 או 5.90 שקלים, לפי אזור הנסיעה – כמו היום. לכן התעריפים עצמם יהיו מאוד דומים לרב-קו".
מה שישתנה, הוא שייפתרו בעיות רבות שקשורות לאזורים שנכון להיום נחשבים גבוליים ביחס לתעריף. למשל, נוסע ישלם היום 5.90 כדי לנסוע מפתח תקווה לרחובות, למרות שמדובר במרחק נסיעה לא קטן, בגלל שהם נחשבים כיום באותו האזור הגיאוגרפי, זאת בעוד שנוסע שמבקש לנסוע מפתח תקווה להוד השרון, ערים צמודות שיכול להבדיל בין שתי תחנות בהן קילומטר בודד, ישלם עשרה שקלים כי הן נחשבות באזור גיאוגרפי אחר.
במקביל ליישומון "התחנה", יושקו שלושה יישומונים נוספים של זכיינים פרטיים שיאפשרו תשלום בתחבורה הציבורית: רב-פס, ANY-WAY ואופציית תשלום שתתווסף לאפליקציית מוביט. במשרד התחבורה מדגישים כי היישומון החדש ישמר את ההנחות האישיות הניתנות כיום למשתמשי התחבורה הציבורית, כמו למשל אזרחים ותיקים, סטודנטים, תושבי פריפריה, חיילים ועוד.
"אנו מברכים על הכנסת אפשרויות תשלום נוספות, אך יש אנשים שנפגעים מזה ויש אנשים שזה עוזר להם". אומר ל'דבר' מקס מורוגובסקי, יו"ר הוועד המנהלת של ארגון 'תחבורה בדרך שלנו'. "לדעתנו חסר מידע שקוף או קמפיין לנוסעים או מערכת של משרד התחבורה שתאפשר להם להחליט מה יותר משתלם להם. חשוב להבין שהתשלום באפליקציה לא מתאים לכולם, למשל לאנשים שמשלבים נסיעה ברכבת בה האפליקציות לא עובדות כרגע. עוד דוגמא היא שלאנשים שנוסעים הרבה או מרחק גדול בתוך מטרופולין, מראשון לציון לפתח תקווה למשל, התשלום באפליקציה יהיה לרעתם".
"בנוסף", אומר מורוגובסקי, "חישוב היממה בחופשי-יומי הוא אחר באפליקציה, ונעשה מחצות עד חצות, לעומת מארבע לפנות בוקר עד ארבע לפנות בוקר שלמחרת ברב קו. כך שמי שקנה חופשי יומי אבל חוזר ממשמרת לילה למשל אחרי חצות, יידרש לתשלום נוסף".
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, אמרה בתגובה להשקת השירות החדש כי ״היישומונים החדשים מביאים לידי ביטוי את היתרונות שבחיבור בין טכנולוגיה לתחבורה לטובת הנוסעים". לדבריה, בחודשים הקרובים, עם הטמעת המערכת גם בשירות רכבת ישראל, "יתאפשר למשתמשים שירות מושלם, שיאפשר לנוסעים וודאות באשר להסדר הנסיעה המומלץ עבורם. זהו עוד צעד בחזון לחבר את ישראל באמצעות תחבורה ציבורית חכמה, ירוקה, נוחה ונגישה״.
חבר הכנסת ינון אזולאי (ש"ס) מתנגד למהלך ואמר כי משרד התחבורה מתעלם מהעובדה כי המהלך מדיר, כך לדבריו, אוכלוסיות רבות שאינן יכולות להשתמש באפליקציה, בהן קשישים, ילדים, חרדים ועוד שהינם אלו שבעיקר משתמשים בתחבורה הציבורית. "מן הראוי היה לבחון את הצרכים של כלל האוכלוסיות לפני שעושים מהלך שאמור להטיב עם נוסעי התחבורה הציבורית".
