שלמה נס, רואה חשבון ועורך דין שמתמחה בשיקום והבראת חברות, עובד קשה מאוד בחודשים האחרונים. בעיצומו של משבר הקורונה, נס מזהיר מפני כאוס של חדלות פירעון של מאות אלפי עסקים במידה ולא תוארך דחיית תשלומי ההלוואות לעסקים בינוניים וגדולים.

הוא מציע לאמץ גישה חדשה ואפקטיבית יותר למשבר: אם באוצר לא מוכנים לחלק מענקים, אפשר לאפשר לעסקים לשלם את חובותיהם באמצעות אשראי בערבות המדינה, מה שיפחית את נטל החוב במקום להגדיל אותו בחסות הקורונה.

כמה עסקים נמצאים בסכנת סגירה?
"יש ענפים שלמים שנמצאים בסכנה קשה מאד. אולמות האירועים למשל. ועדת הכלכלה החליטה שהם צריכים להחזיר את כל המקדמות ללקוחות. אם לא ימשיכו את הדחייה, מאות עסקים עלולים לקרוס. אני לא מגזים. אלה עסקים של עשרות מיליונים".

למה זה קורה?
"אני אתחיל ברמה הכללית. המצב היום הוא שמאות אלפי עסקים, בעיקר במגזרים שנפגעו ממשבר הקורונה, עלולים להיכנס בתקופה הקרובה לחדלות פירעון ולהיכנס לפירוק אם לא יעשו צעדם מיידים.

"כשהתחיל המשבר, חלק מהדברים שנעשו היה דחיית התשלומים בחצי שנה. בהתחלה לא הבינו מה אנחנו רוצים, אבל אמרנו להם העסקים נסגרו, אין הכנסה, תנו להם גרייס. חצי השנה הזו נגמרת עכשיו, וחלק מהענפים האלה עדיין סגורים, כמו אולמות האירועים.

"איך הם ישלמו את האשראי? מה שזה עושה זה אוטומטית מכניס ענפים שלמים לחדלות פירעון. הבנקים יצטרכו להפריש הפסדים ויממשו את העסק".

אז מה צריך לעשות?
"הדבר הראשון שביקשנו הוא הארכה נוספת של מסגרת האשראי. ביום חמישי האחרון באמת בנק ישראל פרסם לעסקים הקטנים מתווה כזה. אבל זה לא פותר את הבעיה של העסקים הבינוניים והגדולים, שם הבעיה קשה יותר.

"מהנתונים שלנו, המגזרים בסיכון הם פחות מ-5% מתוך מי שקיבל את ההלוואות. המדינה העבירה את שיקול הדעת למערכת הבנקאית, והבנקים אמרו למה לי לתת אשראי נוסף למגזרים בסיכון, ונתנו את זה ללקוחות הטובים שלהם. למגזרים שבסיכון כמעט ולא נתנו".

למה הביצוע נמוך כל כך?
"הסיבה לזה היא שערבות המדינה מוגבלת, אז הבנק בכל זאת לוקח על עצמו סיכון. חוץ מזה, המדינה דרשה שמערך הביטחונות הרגיל ישרת גם את ההלוואות החדשות. אם הבנק נותן הלוואה כזאת הוא פוגע בביטחונות שלו. הסיבה השלישית היא שהמדינה דרשה להוכיח יכולת פירעון כדי לזכות באשראי הזה. איך הם יכולים להוכיח יכולת פירעון כשהם הם לא יודעים אפילו מתי הם יחזרו לעבוד?

"הבנקים אמרו לנו את זה ממש ככה. אין להם איך לתת לעסקים כאלה אשראי. באוצר אמרו שאישרו 60% מהפניות, אבל אלה שפנו הם רק 10% מהמשק, ו-5% בלבד הם עסקים בענפים בסיכון. זה פשוט לא אפקטיבי".

יש לזה חלופה?
"הצענו לשנות את המתווה כך שחלק מהאשראי שהמדינה מעמידה בערבות יוכל לשמש לפירעון הלוואות קיימות. למה? גרמנו לכך שאנחנו לא מעמיסים עוד הלוואות על עסקים, אלא שחלק מהאשראי הזה מקטין את מסגרת האשראי הקיימת. זה טוב לבנק, זה טוב לעסק וזה עוזר לדברים להתגלגל.

בנק ישראל. "אהבו את הרעיון" (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

"חייבים להפחית את נטל החוב. עסק לא יכול להחזיר 30% מהמחזור שלו לבנק, זה לא בר קיימא. אף אחד לא רוצה להכניס חצי משק לחדלות פירעון. לשמחתי אהבו את הרעיון הזה בבנק ישראל ובוועדת הכלכלה, אבל האוצר הוא מי שצריך לקבל את ההחלטה".

למה שבאוצר לא יקבלו את ההצעה הזאת?
"באוצר עושים הרבה דברים שאני לא מצליח להבין את ההיגיון שלהם. אני חושב שמישהו שם מפחד שהבנקים יעשו סיבוב, יקחו אשראי שיש להם עם גופים בעיתיים ויחליפו אותו באשראי בערבות מדינה. אבל ההגנה של המדינה גם ככה מוגבלת,  ובכל אופן בוועדה שמאשרת בקשות יושב מישהו מהאוצר".

אחת הטענות נגד צעדים כאלה, היא שהם עלולים להאריך את חייהם עסקים לא רווחיים בחסות הממשלה.
"גם אם יש עסקים שהם בבעיה אני לא רוצה שהטריגר לפירוק שלהם יהיה הקורונה. לא מפרקים ענף שלם בגלל הקורונה. אבל אני בכל מקרה מדבר על ענפים של עסקים טובים, שרק בגלל המשבר, שלא קשור אליהם, נמצאים עכשיו במצב הזה.

בתי מלון באילת. "את כל המלונות צריך לסגור? את כל המסעדות?" (Shutterstock)

"היה אצלנו עסק תיירות שבשנה שעברה המחזור שלו היה 1.6 מיליארד שקל, והשנה כמעט אפס. אז זה לא עסק טוב? צריך לפרק אותו? צריך לפרק את כל המסעדות, את כל המלונות? זה לא צריך להיות הטריגר".

אז למה לא פשוט לתת מענקים?
"אני חושב שזה מה שהיה צריך לעשות. האוצר החליט משום מה שהוא מעדיף לעשות את זה בדרך של הלוואות. גם שיטת המענקים היום לא עובדת כמו שצריך. לא עובדים פה נכון, כמו במקומות האחרים בעולם".

יש שיתוף פעולה מהאוצר?
"אני חושב שבהיבט הכלכלי האוצר לא מטפל במשבר הזה נכון. יש כל מני דברים שמנסים, אבל ברמה הכוללת הטיפול לא מסודר, לא נכון ולא עובד. זה עצוב מאד. זה לא מטופל כמו שצריך. הדוגמא של החל"ת היא מצוינת. כולם כבר מבינים שזאת טעות מטורפת. אז למה לא משנים?".