"אפשרנו למדינה ולממשלה את חופש הפעולה והשקט לנהל את המשבר הזה. האם אכן ניהלו אותו נכון או לא? אני סבור שהמדינה לא עשתה זאת נכון", כך אמר היום (שלישי) יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בכנס אלי הורוביץ לחברה וכלכלה. "המגזר פרטי, בדגש על העצמאים נכנס לסחרור ולא קיבל פתרון נכון. הפתרון צריך היה להיות דמי אבטלה כמו של השכירים, ואת זה אני מנסה להעביר עכשיו".

לדבריו, ההסתדרות מקדמת, בימים אלה, שתי הצעות חוק. אחת שתקבע רשת ביטחון לעצמאים בתקופת חירום, במתווה של 'צוק איתן'; והשנייה מנגנון דמי אבטלה לעצמאים גם בימי שגרה.

גם במגזר העסקי, הדגיש בר-דוד, פספסה המדינה כשלא יישמה מודלים מתקדמים שנעשה בהם שימוש במקומות אחרים בעולם לצמצום ההתרחקות של עובדים משוק העבודה. "בגרמניה, למשל, נכנסו למשבר, לחצו על שני כפתורים והיו להם פתרונות", אמר, "ככה צריך היה לעשות במדינת ישראל. אנחנו לא חיים בגן עדן אלא במקום רווי משברים, וצריך להיערך גם למשבר הבא".

על פי בר-דוד "קו פרשת המים יהיה ביוני 2021, כשהקלות החל"ת אמורות להיגמר והחיסון אמור לתת את אותותיו. אולי אפשר יהיה להחזיר את העולמות שסגורים היום שכוללים מאות אלפי אנשים – תעופה, בידור, הסעדה".

לדבריו, מתוך כ-645 אלף המובטלים כיום, הוא מעריך שניתן יהיה להחזיר כ-300-200 אלף עובדים לעבודה, עם פתיחת ענפי המשק האלו בעקבות החיסון. אבל הדבר דורש היערכות ממשלתית מתאימה.

"אנחנו יושבים פה בכנס אבל בחוץ יש מדינה במשבר פוליטי מטורף. אי אפשר להתעלם מזה. ממשלה שקמה ונופלת", טען, "צריך לקבל החלטות: מישהו אומר מה קורה? מי שמתחסן אפשר לתת לו תעודה, ולפתוח את הכל למי שמגיע עם תעודה. מישהו מדבר על זה? יש מדיניות לעידוד החיסונים? אף אחד במדינה הזו לא חושב ארבעה צעדים קדימה. רק משחקים באיך מפילים ממשלה בלי שזה ייפול עלייך. יהיה קשה להתמודד גם עם המשבר הפוליטי וגם עם המשבר התעסוקתי".

בהתייחס להתנהלות ההסתדרות בתקופת המשבר, אמר בר דוד "לקחתי על עצמי החלטות לא פשוטות, אני רואה את התנהלות ההסתדרות במשבר כאחראית וממלכתית" עוד הוסיף כי "אם המגזר הציבורי היה נכנס גם הוא לטירוף שהמגזר הפרטי נכנס, המדינה לא הייתה יכולה לתפקד".

בר-דוד הדגיש שההסדר של הסגר הראשון, במסגרתו נשארו מרבית עובדי המגזר הציבורי בבית על חשבון ימי חופשה, ואחרי כן ההסדרים שהוסכמו בתקופת הסגר השני, שאפשרו למדינה גמישות ניהולית מירבית בעצם ההתמודדות עם המשבר והרחבת המענים לאזרחים.

"כמנהיג עובדים, עוד מימי בעיריית תל אביב, אני בעד קידום השירות לציבור באופן מלא", הדגיש בר-דוד, "אני רוצה לראות שירות הכי מתקדם שיש. המגזר הציבורי צועד קדימה ומציע גם התפתחות וגם גמישות. אנחנו יותר מתקדמים ממה שזה נראה כלפי חוץ מבחינת היכולת לעשות רפורמות במשק. לצערי כל פעם שזה מתקרב לשולחן משרד האוצר מוביל אותנו להסכמים של תוספות שכר כאלו ואחרות ובזאת נגמר הסיפור".

עם זאת לדבריו, תקופת הקורונה אכן האיצה תהליכים במגזר הציבורי והפרטי כאחד, והדגיש כי הוא מקווה ששיתוף הפעולה שאפיין תקופה זו בין ההסתדרות ואגף השכר וההסכמים הקיבוציים באוצר, יסמן את הכיוון גם בהמשך. "אני הצעתי, למשל, בעבר שבעיריות מסוימות יהיה לראש העירייה אפשרות לתת תוספת כזו או אחרת. אבל אני נתקל בהתנגדות של האוצר שרוצה לשמור את הדברים בידיו ולא לחלק אותם כלפי מטה".

כשנשאל על מעורבות ההסתדרות בתחום ההכשרה המקצועית, השיב כי לפני הקמת המדינה הייתה ההסתדרות הגורם אשר הכשיר עובדים, קלט עליה ויצר משרות במשק. "אני לא חושב שזה התפקיד של ההסתדרות היום, זה נעצר וטוב שכך", הוסיף, "ההסתדרות לא צריכה לנהל את הכשרת העובדים, זה תפקיד המדינה".

עם זאת הבהיר שהוא איננו מרוצה מהתנהלות המדינה בתחום, והוסיף כי הוא מקווה שהמעבר למודל של שיתוף פעולה עם מנהלת המעסיקים והכשרות מוטות השמה אכן תביא את התחום למקום טוב יותר. "הסכמתי גם אני להיות חלק מהדבר הזה וההסתדרות השקיעה גם היא כסף בהקמת מנהלת המעסיקים לתחום ההכשרות", אמר.